פש"ר 20787-07-13 אניסימוב נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

החייב הגיש בקשה לביטול הכרעת הנאמנת בתביעת החוב של הנושה איגור צ'רנוב בגדרה אושרה מהות החוב ונקבע כי החייב חב כלפי הנושה סך של 1,130,976 ₪ נכון לחודש אוקטובר 2012.

תביעת הנושה מבוססת על הלוואות אשר הוא נתן, לטענתו, לחייב. מדובר בהלוואות אשר עוגנו בהסכמים בכתב בתאריכים 18.4.08 ו- 1.1.10. משלא הוחזרו ההלוואות הגיש הנושה נגד החייב תביעה בסדר דין מקוצר. את התביעה הגיש הנושה יחד עם אחיו יבגני צ'רנוב, בבית משפט השלום בראשון לציון (תא"ק 46682-10-12). החייב הגיש בקשת רשות להתגונן ובית המשפט נעתר לבקשה. בירור התובענה הופסק בעקבות הגשת הבקשה להסדר נושים בתיק שלפניי.

יבגני צ'רני הגיש אף הוא תביעת חוב המבוססת על הלוואה שהוא נתן לחייב. החייב ביקש לבטל גם הכרעה זו, אולם הסכים למחוק את הבקשה לאור הסדר אליו הגיע עם הנושה במהלך הדיון.

הנאמנת העדיפה את גרסת הנושה ואישרה את תביעת החוב.

לטענת החייב, הנאמנת הכריעה בתביעת החוב על סמך המסמכים המצויים בפניה בלבד, ללא שמיעת הצדדים וללא בדיקה מעמיקה ויסודית של טענות הנושה אל מול החייב. לטענתו הכספים שנתן הנושה לא ניתנו לו, אלא לחברת מאסטר-טוק, שהוא בעל המניות שלה, וקיימת מחלוקת כספית לגבי כספים שמאסטר-טוק חייבת לנושה מצד אחד וכספים שהחברה אמורה לקבל ממנו, מצד שני.

לחלופין טוען החייב כי הנאמנת יכולה הייתה לבקש היתר להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי בערכאה המתאימה, כמתחייב לצורך הוכחת טענות הצדדים, ומשלא עשתה כן, החלטתה להעדיף את גרסת הנושה אינה סבירה.

לטענת החייב הנושה לא הציג ולא הוכיח כי העביר כספים בפועל לידי החייב, וכל שנסמך עליו היו הסכמי הלוואה עליהם חתם החייב לכאורה.

בתשובה לטענות החייב טענה הנאמנת אין מקום לבקשות הן מההיבט הפורמלי והן מההיבט המהותי, שכן על פי הפקודה והפסיקה על הכרעה בתביעת חוב יש זכות ערעור תוך 45 ימים. לטענתה, הוגשה בקשה, ולא ערעור; הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת ערעור, ולא הוגשה בקשה להארכת מועד או נימוק למועד המאוחר בו הוגשה הבקשה.

לגופו של עניין השיבה הנאמנת כי ההכרעה בתביעת החוב התבססה על מסמכים וראיות בכתב, אשר לא נסתרו.

לטענת הנאמנת, הרשות להתגונן ניתנה על בסיס הסכמת הצדדים ואין בה כדי להכריע בסיכויי התביעה או בהכרעה הסופית בה. הנאמנת מפנה לכך שהחייב לא ביקש לאשר את המשך ההליך בבית המשפט והעלה טענה זו לראשונה לאחר שניתנה הכרעתה. הנאמנת מדגישה כי רק במקרים חריגים ניתן אישור להמשיך בתביעה כספית המתנהלת בבית המשפט.