פש נ' הולצמן

החלטה

1.סבורני כי התיק שלפני, הפ"ב 45601-11-11, מעורר סוגיות משפטיות שיש בהן עניין ציבורי החורג מעבר לעניינם של בעלי הדין המתדיינים. על שום כך נראה לי כי ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יעשה שימוש בסמכותו שבסעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], ויתייצב בהליך, אם בעצמו ואם באמצעות נציגו, כדי להשמיע את דברו.

2.עניינו של התיק שבנדון הוא בקשה לאישור פסקי בוררות שניתנו על ידי "בית דין צדק – איזור הצפון שע"י הקהילה החרדית - חיפה בנשיאות מר"ן הגאון רבי ש. י. ניסים קרליץ שליטא" (להלן – "בית דין צדק – איזור הצפון"), היינו, הרב יוסף יחיאל במברגר, הרב יצחק שכטר והרב יקוטיאל יהודה וייס.

עוד עלתה מכתבי הטענות שבתיק זה מעורבותו של "בית דין צדק – "חניכי הישיבות" בראשות הגאב"ד הגאון רבי מרדכי גרוס שליטא" (להלן – "בית דין צדק - "חניכי הישיבות"").

3.לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט ובטענות הצדדים נראה כי בתיק זה מתעוררות סוגיות משפטיות שההכרעה בהן, כך לעניות דעתי, יש כדי להשפיע על ציבור רחב במדינה. מכאן החלטתי הנוכחית.

ואלו הן הסוגיות שאליהן אני מתייחס:

א.מסתבר ש"בית דין צדק – "חניכי הישיבות"", ראה מקום ליתן כנגד המשיבה הגב' רחל הולצמן, ביום 23.1.2011, צו עיקול למרות שלא היתה צד להסכם בוררות שהסמיך את בית דין צדק האמור לדון בעניינה. בית הדין הסתפק בכך שהמבקש, מר מרדכי פש, חתם על שטר בוררות המסמיך אותו לדון בסכסוך.(נספח 2 לבקשה לאישור פסק הבוררות).

זאת, בניגוד למושכלות ראשונים על כך שבורר יונק את סמכותו מהסכמת הצדדים המתדיינים ובהעדר הסכמת המתדיינים אין לו ולא כלום.

ב.עוד מסתבר כי צו העיקול האמור נחתם על ידי "מזכיר ביה"ד" "בשם חברי ביה"ד". זאת, בניגוד לאמור בסעיף 20 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן – "החוק") שעל פיו פסק בוררות צריך שייחתם על ידי הבורר.

והוא הדין בצו המניעה שניתן על ידי "בית דין צדק - איזור הצפון" (נספח 3 לבקשה לאישור פסק הבורר), שבו חתם בשם בית הדין "ספ"ד", היינו, ספרא דדייני.

ג.שטר הבירורין שעליו חתמו הצדדים מנוסח באופן רחב ביותר החורג בהרבה מן המסגרת הקבועה בחוק הבוררות. (באשר לאי יכולתם של הצדדים לחרוג מן המסגרת הקבועה בחוק הבוררות ראו את: רע"א 8941/06 עירית חיפה ואח' נגד ב. מ. כרפיס דדו בע"מ (החלטת כב' השופטת פרוקצ'יה מיום 4.11.09). בשטר הבירורין נאמר, בין היתר, כדלקמן:

"הרשות ביד הבד"צ להוציא צוים, סעדים, הוראות, החלטות ופסקי דין מכל מין וסוג שהוא, לרבות חלקיים ו/או זמניים ו/או פסקי דין ביניים לפי ראות עיניהם, ולרבות החלטות על דרכי אכיפתם וביצועם בעין, כן אנו מוסרים להם את הסמכות לפרש ו/או להכריע בכל הקשור לשטר בוררות זה, ואת הסמכות לפרש ו/או להוסיף ו/או לגרוע ו/או לשנות את כל הקשור להוראות, החלטות, ופסקי דין מכל סוג שהוא. (...)". (ההדגשה שלי. ע.ג.).

בענייננו, פסק הבוררות ניתן על ידי "בית דין צדק – איזור הצפון" ביום 31.8.2011 (א' אלול תשע"א).

ביום 10.11.2011 (יג' מרחשון תשע"ב), חודשיים ועשרה ימים לאחר מתן מתן פסק הבוררות, ראה "בית דין צדק – איזור הצפון" לנכון להוציא מתחת ידו החלטה הנושאת את הכותרת "קיום פסה"ד" (נספח ג' ל"תגובת המבקש להחלטה מיום 19.12.11"). בהחלטה זו הורה "בית דין צדק – איזור הצפון" על הפעלת סעיף סנקציה שנכלל בפסק הבוררות מיום 31.8.11. היינו, בית הדין האמור ראה עצמו בן חורין להוסיף וליתן החלטות גם לאחר שנתן את פסק הבוררות ולפעול, לכאורה, כלשכת הוצאה לפועל.

זאת ועוד: ביום 22.11.2011 (כה' מרחשון תשע"ב), כמעט שלושה חודשים לאחר מתן פסק הבוררות, ראה בית הדין האמור ליתן "הבהרה לפסק דין שניתן ביום א' דר"ח אלול תשע"א). (נספח ה' ל"תגובת המבקש להחלטה מיום 19.12.11").

ה"הבהרה" לפסק הבוררות (מוסד שאינו מוכר כלל בחוק הבוררות) ניתנה אף לאחר המועדים הנקובים בסעיף 22 לחוק (ואינני אומר שה"הבהרה" האמורה נכנסת בגדר סעיף 22 לחוק).

נראה כי בית דין צדק – איזור הצפון ראה עצמו מוסמך ליתן את ההחלטות האמורות, במועדים שבו נתן אותן, לאור נוסחו המצוטט לעיל של שטר הבירורין.

4.אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. מזכירות בית המשפט תשלח ליועץ המשפטי לממשלה מר יהודה וינשטיין, במשרד המשפטים בירושלים, העתק מהחלטה זו. המזכירות תצרף להחלטה את המסמכים שלהלן על נספחיהם:

העתק מן הבקשה לאישור פסק הבוררות (על נספחיה);