פרץ נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

החלטה

1.התובע מנהל עסק למכירת קופונים ללקוחות, וזאת תמורת סכום אחיד בחודש.

2.התובע פנה לסניף בנק דיסקונט בגבעת שמואל, בבקשה לנהל אצלם חשבון בו יתנהלו חיובי הוראות הקבע כלפי לקוחות, עמם הוא יתקשר.

3.בתביעה העיקרית עותר המבקש, בין היתר, למתן פס"ד הצהרתי, על פיו החלטת הבנק מיום 28/7/13 להפסיק לסלוק לתובע את הוראות הקבע, אינה תקפה ובטלה, וכן עותר הוא למתן צו מניעה קבוע האוסר על הבנק מלסגור את חשבון חח"ד מס' 21001, באופן שיתאפשר למבקש להמשיך ולנהל את חשבון הבנק הנ"ל, ניהול בנקאי רגיל ותקין, כפי שהיה עד כה.

4.כעת מונחת בפני בקשה לסעד ביניים לצו מניעה זמני על פיו מבוקש להורות לבנק להמשיך בניהול החשבון הנ"ל כרגיל, שכן לטענת התובע אין הוא חורג ממסגרת האשראי בחשבונו ומנהל אותו במסגרת תנאי החשבון.

5.המשיבה התגוננה וטענה לאי סדרים שונים בניהול החשבון: בין היתר טענה המשיבה כי המבקש משך כספים במזומן בסכומים גבוהים עוד קודם לקבלת האישור כי ההוראות תקינות. בנוסף, קיבלה המשיבה מספר תלונות מלקוחות על זיוף חתימותיהם. בנסיבות אלה, טענה המשיבה כי עמדתה להפסיק את השירותים הבנקאיים למבקש, הינה סבירה, במסגרת שיקול דעת הקיים בידיה על פי פקודת הבנקאות.

6.במהלך הדיון, אליו התייצבו המבקש ובא כוחו וכן נציגת הבנק, גב' אריאלה ברק וב"כ, נחקרה נציגת הבנק, ובנוסף התאפשר למבקש עצמו להסביר את פרטי ההתנהלות של העסק שלו, וזאת מעבר לטיעוני בא כוחו.

7.סע' 2א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981:

לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:

(1)קבלת פיקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;

(2)פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:

(א)החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;

(ב)הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול

החשבון;

(3)מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;

(4)(נמחקה);

אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח.

(ב)התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.

(ג)הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.

(ד)בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.