פרונליכט נ' קחטן ואח'

פסק דין

לפני בקשה על דרך של המרצת פתיחה.

המבקשת, עתרה לקבוע, כי המיטלטלין אשר פורטו בהמרצת הפתיחה נספח א', והמצויים בבית המגורים ברח' מלכי צדק, 19/15, רמת-גן, הינם בבעלות משותפת של המבקשת והמשיב 1 בן זוגה.

המשיב 1 חייב כספים למשיבים 2 ו- 3.

המבקשת עתרה לקבוע בהמרצת הפתיחה, כי שווי כלל המיטלטלין בדירת המגורים דנן עומד על סך של 23,350 ₪.

היא ביקשה לרכוש את מחצית חלקו של המשיב 1 בסכום של 11,675 ₪ ומכאן ואילך להורות כי לא ניתן יהיה לנקוט באותם המיטלטלין הליכי עיקול והוצאה בגין חובו של המשיב 1 כלפי המשיבים 2 ו- 3.

בישיבת יום 15.1.13 התייצב המשיב 2 ואילו המשיב 3 לא התייצב.

המשיב 3 אף שלח הודעה מבעוד מועד כי אינו מתנגד לסעד המבוקש ע"י המבקשת ומותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

בישיבת יום 15.1.13 הגיעו הצדדים הנוכחים באולם, ב"כ המבקשת מצד אחד והמשיב 2 מצד שני, להסכמה דיונית, לפיה שווי המיטלטלין יועמד על סך של 15,000 ₪ וכי בית המשפט היורה על חלוקת הסכום דנן בין המשיבים 2 ו- 3 לאחר שיקבל את עמדותיהם בכתב.

הסכום הנ"ל אכן הופקד והצדדים הגישו את עמדותיהם.

המשיב 2 פרש את עמדתו לפני בישיבת יום 15.1.13 שם טען, כי יש להעניק לו את מלוא הזכויות בכספים הואיל והוא היחיד שהתייצב ולא הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט כדרך שעשה המשיב 3. עוד טען, כי סכום החוב כלפי מגיע כדי 2.5 מליון ₪ ועל כן אין ליתן נפקות לכך שחובו הנטען של המשיב 3 גבוה מזה.

המשיב 3 הגיש סיכומים ובהם טען כי החוב לזכותו נכון להיום עומד על סך של 5,005,989 ₪. לגרסתו בשל אופן חישוב שגוי של הריבית, תיק ההוצל"פ פתוח על סכום של 3,671,608 ₪ וכי הוגשה בקשה לתיקון חישוב הריבית אשר טרם הוכרעה. עוד מאזכר הבנק את חוב של אחיו של המשיב 1 כלפיו, שהוא בסכום גבוה פי כמה.

משכך, סבור המשיב 3, כי יש לחלק את הכספים המופקדים באופן יחסי לפי חובותיו של המשיב 1 כלפי כלל הנושים ועל כן, החישוב לזכותו גבוה יותר.

לאחר שאני שוקלת את עמדות שני המשיבים, אני מגיעה למסקנה כי יש לחלק את הסכום שהופקד בקופת בית המשפט שווה בשווה בין המשיבים.

אכן, החלוקה המשפטית הראויה היא באופן יחסי של סכום החוב של כל אחד ואחד מהנושים. אולם, יש לקחת בחשבון כי הפער הכלכלי בין סכומי החוב של הנושים השונים הוא רק כשליש יותר לטובת המשיב 3.

החוב כלפי המשיב 2 לגרסתו עומד על סך של 2,500,000 ₪. החוב כלפי המשיב 3, על פי הרישומים בתיק ההוצל"פ מגיע לסך של 3,671,608 ₪. טענות המשיב 3 לסכום חוב גבוה יותר טרם הוכרעו, ועל כן אינן משמשות אינדיקציה בשלב זה.

אולם, סכום החוב של כל נושה אינו השיקול היחיד בחלוקת הכספים בין הנושים.

יש לקחת בחשבון כי המשיב 3 מלכתחילה לא התנגד לבקשה במתכונת הנוכחית וכי לולא התייצבותו של המשיב 2 בישיבת יום 15.1.13 היה הסכום העומד לחלוקה בין הנושים נמוך משמעותית.

התייצבותו של המשיב 2 לדיון היא בעלת משקל והוא זכאי לשכר בגין כך.

לא הרחקתי לכת עד שלילת מלוא הזיכוי מן המשיב 3, הגם שהמשיב 2 ביקש זאת, והמשיב 3 בתגובתו מיום 26.12.12 לכאורה פתח את הפתח לכך.