התובע:
לגבי ד"ר אילן תמשס, הייתי איתו בקשר ולגביו היו מגעים יותר מתקדמים, מאחר והיתה לו הבנה עמוקה יותר לגבי המחוייבות שלו ליתן תצהיר. תוך כדי המגעים ישנו עניין רגשי מסויים ומובן הוא לא רוצה לבוא ולומר דברים לא רלבנטים, לכן נוצר הצורך לזמן אותו לעדות.
עם מר איתן מוטעי לא הייתי בקשר בכלל, ניסיתי להשיג אותו באמצעות הטלפון ובאמצעות חיפושים ואיתורים שונים.
ראש עיריית נשר, שוחחתי איתו וגם הוא מכיר ברלבנטיות שלו לבוא ולהעיד ולא טען חסיון עו"ד לקוח וגם תמשס לא טען כך.
מר יהודה רודד, מודע לרלבנטיות שלו בעדותו, לא טען בעצמו לחסיון עו"ד לקוח, הבין את עניין עדותו ולצורך מה היא נדרשת , במילים שלו הוא אמר שאני שם אותו במצב לא נוח מול הנתבע.
עו"ד ארז יצחקי, הוא עבד איתי בתיק התביעה הנגזרת, הוא עבד איתי בליווי של קצין איגוד יבואני הרכב, גם כן הבין את הרלבנטיות בעדותו ושאין עניין של חיסיון עו"ד לקוח. הוא אמר שהוא לא רואה את עצמו ולא שש.
השר מרידור אמר שהוא לא שש. שוחחתי איתו הוא הבין את העניין ובסופו של דבר הוא אמר שהוא לא שש לתת עדות בעניין זה. אני מבין בראייה כללית של התיק את התחושות של העדים. אלה הדברים. אני רוצה לומר שאני מבין את העניין הפסיכולוגי הרגשי, של דמות ציבורית (שר).
אני מהבחינה הזו מאוד נוח לי עם התיק, אני כשאני בנקודת מוצא כזאת אני אומר להיפך, שיבואו הצדדים , הם לא רוצים לבוא מטעמי ולתת לי תצהיר, הם באים בצורה הכי נוחה, כי כלפי אילן שביט הם אומרים שהם לא רצו לבוא אלא זימנו אותם, לחקר האמת במסגרת זו היא טובה יותר, אני בהקשר זה מרגיש נוח אלא אם כל אני אתבודד ולטעמי הם יאמרו משהו אחר , אני חושב גם שדווקא ברגישות מול אילן שביט שהם לא רוצים ושהם מבקשים לזמנם לעדות.
אני לא חושב שרשימת העדים הקצרה והמוגבלת לתיק יחסית אני לא יודע כמה זה מערכת ההליכים. אין ספק שמדובר בעדים שצריך לבחון אותם במסגרת זו.
לגופו של עניין אני רוצה שאילן שביט יבהיר את העמדה שלו, הניסוח ערטיאלי שלא אוחז מים.
ב"כ הנתבע:
עדיין לא הבנו מה הרלבנטיות, העובדה שהעדים אמרו שהבינו את הרלבנטיות זה לא עוזר, אנו לא הבנו את הרלבנטיות.
מפנה לסעיף 83 לתצהירו של התובע, הסעיף הזה מופיע בפרק ד' של התצהיר, "העמיתים והמנהלים שיצאו נגדי". התיק הזה הוא תיק שכל תכליתו היא להביך, אחרת עו"ד שמעיד על עצמו שהוא מנוסה וטוב לא היה מגיש תביעה כנגד שותף בשותפות, והרשימה של העדים נובעת מאותו מקום, אנו לא חוששים מתוכן העדות, מבחינת עו"ד הלקוחות הם אלה שמקבלים מאיתנו שירות, עירוב הלקוחות בסכסוך פנימי שבמשרד גורם לשינוי במערכת היחסים עם הלקוחות.
אני מפנה לסעיפים 72-83 לתצהיר, שהם הסעיפים המסבירים מה הרקע לפיטורים, שם לא מוזכרים העדים מרידור ויצחקי, מוזכרים 3 אחרים. להטריח שר בממשלה להעיד בעדות שהיא לחלוטין לא רלבנטית לתיק אבל היא כן מביכה ולכן אין שום סיבה לכך.
באשר להצעת בית הדין לפיה נגיש את תצהירנו בשלב זה לאחר מכן יתקיימו חקירות הצדדים ורק בהמשך תתקבל החלטה בעניין הבקשה לזימון עדים אני משיב, אנו חוששים שהמתכונת הזו רק תסרבל את הדיון, אני מעיד עדי תביעה לפני שנשמעו עדי הגנה, אני מכיר סיטואציה של עדויות הזמה. אני לא מכיר מצב שבו יש עדויות תביעה לאחר מכן עדויות הגנה ולאחר מכן התובע יביא את העדים שלו ולאחר מכן אשקול אם אני צריך עדים נוספים בתיק זה, נראה לי שזה יגרום לנו לנזק דיוני מפני שהעדויות שלנו תישמענה לפני שאנו יודעים מה עדויות התובע.
ככל שתינתן היום החלטה על זימון חלק מהעדים היום לעדות, אבקש שהגשת תצהירי עדות של מרשי תיעשה לאחר שאותם העדים יעידו.
התובע:
המשיב בבקשה לזימון העדים טוען לסירבול ההליך, בתביעה של למעלה מ- 3 מיליון שקל אני לא רואה סירבול של הליך, אני לא מנפנף באגרה אבל אני שילמתי מעל 30 אלף שקל אגרה, אני רוצה דיון של צדק. יש פה משפט, עדים, התנהלות דיונית ואי אפשר למסמס את הדבר הזה. אני לא מכיר הלכה שאומרת שבקשה לזימון עדים מעכבת הגשת תצהירי עדות ראשית. אני לא מכיר גם שבקשה לזימון עדים מעכבת את התצהירים עד לאחר שיושמעו העדים.
הנתבע מגיש תצהירים בלי שום קשר, יש לתובע זמן להכין שאלות ולהתכונן, ההקשר של העדים ידוע בהקשר זה הכל ברור וידוע, טוען חברי עדי הזמה. יש ניסיון להסתיר אמת תחת הטענה של סירבול הליכים, יש תיק הוכחות שיכולה לקחת ישיבה אחת אולי שתיים ואולי שלוש ישיבות. לעניות דעתי את הקדמ הזה היה אפשר לחסוך, הבאתי פה פסיקה של בית הדין הארצי.