ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
4238-07
04/03/2008
|
בפני השופט:
1. סגן הנשיא גדעון גינת
2. שושנה שטמר
3. ברכה בר-זיו
|
| - נגד - |
התובע:
גדילן חברה להשקעות ונכסים בע"מ
עו"ד בית הלחמי אלכסנדר
|
הנתבע:
1. ארז כהן
2. כהן יעקב
3. עודד ניסים
4. יבגני יוזף
עו"ד יער-בר שלמה
|
| פרוטוקול ופסק-דין |
יער בר:
אחרי שהדיירים זכו בפסק הדין נשוא הערעור הם הגישו תביעת אכיפה ואז, זמן קצר לאחר הגשת המרצת הפתיחה, המערערת הודיעה שהיא נרתמת לרישום הבית המשותף עם 9 דירות, בשלב זה ואז המרצת הפתיחה הסתיימה אך עד היום לא הושלם הרישום.
אנו מצידנו שיתפנו פעולה ואני לא חושב שיש טענה כלפינו.
בית הלחמי:
הדיון בה.פ 88/07 הסתיים במחיקת התביעה לאחר שבית המשפט סבר שאין טעם לדיון כאשר המערערת מצהירה כי הגישה בקשה לרישום בית משותף, ולפיכך, העתירה נמחקה ובית המשפט קבע שאין בהסכם זה למנוע מהמערערת לבנות את הדירה ה - 10 ולתבוע פיצוי בגין הפרת הסכם.
לפני יומיים שולמה האגרה האחרונה לרישום הבית המשותף אחרי שהמפקחת בלשכת רישום המקרקעין חיפה אישרה את הרישום ואני באופן אישי ווידאתי זאת וכרגע הטיפול בתיק נמצא ברישום צו רישום בית משותף שאושר, כאמור, על ידי המפקחת. זה כדי להראות את תום ליבה וחריצותה של המערערת וגם את חששה. אחרי פסק הדין הזה היה חשש רב אצל המערערת שעוד בעלי דירות, שעד היום הבינו את מה שקורה ולא עשו שום דבר, גם הם יגישו תביעות בעקבות פסק הדין נשוא הערעור. המצב הוא כזה, שהיום, למרות שאני כבר בבית משפט קמא ויש על כך ביטוי בפרוט', הצענו לרשום בית משותף ב - 9 דירות תוך שמירה על זכותה של המערערת לבנות את הדירה ה - 10. המשיבים התנגדו לכך כי מה שהיה חשוב להם זה לקבל את הפיצוי המוסכם ולא הרישום. אפשר היה לפתור את הבעיה בערכאה הקודמת. אם לא יבוטל פסק הדין, כדי למנוע מכירה של דירה עתידית מבלי שיהיה רישום , תהיה בעיה משפטית.
אני טוען שאי אפשר להשאיר את פסק הדין על כנו משום שהמצב שנוצר הוא שהיום אני נמצא תחת פסק דין חלוט של כב' השופט נאמן, שאכף על משפח' איפרגן לקנות את הדירה ה - 10 ועלי למכור את הזכויות על הדירה ה - 10. אני צפוי היום לתביעה בגין הפרת חוזה. פסק הדין שניתן לגמרי מנוגד לחזית המריבה והרחבת חזית ולא ניתנה לי אפשרות לטעון את הטענות. אנו טענו שהיתה לנו עילה לעכב את הרישום.
אני ביקשתי לרשום בית בן 9 דירות ולא ב - 10 דירות.
מכתב חוזה מכר עם תשריט ולא ניתנה לי אפשרות להציג את התשריט הזה. איך אני יכול לפנות לרשמת, הרי הם התנגדו לזה.
יער בר:
השופטת קמא פסקה 20,000 דולר לכל אחד + הוצאות חוץ מהמשיב 4 שלא היה לו פיצוי מוסכם.
בית הלחמי:
אם בית המשפט שואל אותי האם ניתן להתערב בסכום הפיצוי גם בהנחה שמסקנות בית משפט השלום מתקבלות, אני משיב, שאני צריך להתייעץ עם הלקוח שלי.
יער בר:
המשיבים הם לא פלוגה צבאית אלא 4 אנשים שלכל אחד יש את המעשים והמחדלים שלו. יש שתי טענות עיקריות שאנו אשמים והן מתייחסות אך ורק לדירה ה - 10 . לגבי הדירה ה - 10 אומרים שהתנגדנו. בפועל הגשנו המרצת פתיחה לפני כמה שנים שנמחקה כעבור 4 חדשים, כי התברר שהיא תיאורטית כי אין היתר בניה, ובמסגרתה לא נתבקש ולא ניתן צו מניעה זמני ולא ליום אחד, כאשר בידי המערערת ייפויי כוח בלתי חוזרים מצד כל אחד ואחד מהדיירים לעשות כל מה שהיא רוצה. המערערת בשנת 2003 היא מודיעה לבימ"ש השלום בתביעה כספית שהיא מגישה, שבנינו וחרגנו. אנו 4 אנשים שהטענה היא רק לגבי אחד והשני לא קשור לתיק.
מה אומרים למר ניסים, שהוא בנה פרגולה ששטחה 6 מ"ר ולכן מנע ממנו לבנות את הדירה ה - 10. בשנת 2003 מוגשת תביעה כספית על 80,000 דולר + הוצאות. התביעה אומרת שאחנו לא יכולים לבנות את הדירה ה - 10 והיא מבקשת את הכסף. נכון שפסק הדין בוטל, אבל התביעה תלויה ועומדת.
מדובר בחוזה שניסח הקבלן והקבלן מחייב את עצמו לסכום של 20000 דולר במקרה שלא יירשם בית משותף בתוך 26 יום ועברו 11 שנים. אני לא רואה איך אפשר להתערב.
מרשה חברי אומר שנמצא במצב בלתי אפשרי והוא הכניס עצמו למצב הזה. לא רלוונטי אם ההסכמות הן חוקיות או לא חוקיות. לא צריך לתת לדון בנושא הזה כי זה לא רלוונטי להכרעה ואני מוכן לוותר על הקביעה של השופטת קמא של הזכויות בקשר לדירה הנוספת. אני מסכים שחברי לא יהיה כבול בקביעה הזו שאינה רלוונטית. זה פותר לו את הבעיה עם פסק הדין הישן של כב' השופט נאמן.
אני מוכן לוותר על כל הפרשי ההצמדה והריבית על פסק הדין מיום נתינתו וההוצאות בערעור.