פרוטוקול בתיק מ"ת 30207-04-11

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 (א) (1) (ג)3) לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996.

על פי כתב האישום המשיב מואשם בסחר בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 4.3 גרם תמורת 200 ש"ח ללא היתר כדין. המכירה הייתה למשה מלכה ביום 17/4/11 במרכז אורן בבאר שבע.

כמו כן נטען כי בשלוש הזדמנויות קודמות המשיב מכר למשה מלכה חשיש בכמות לא ידועה.

בפתח הדיון חלק בא כוח המשיב על קיומן של ראיות לכאורה ולגבי עילת המעצר סבר כי המשיב נופל לגדר החריגים שבהם אין לעצור עד לתום ההליכים ויש לשחרר מיד גם ללא תסקיר מקדים.

ככל שמדובר בעסקה ביום 17/4/11 טען הסנגור כי מאחר והמשיב לא נעצר על אתר לכל היותר יש למשטרה ראיות נסיבתיות אובייקטיביות ולעומת זאת  יש לחשוד בראיה המרכזית שהיא עדותו של משה מלכה ובת הזוג שלו.

האירוע ביום 17/4/11 היה אירוע מתוצפת על ידי שוטרים שהיו  במקום. היו  שני שוטרים שרשמו זכדים.  מתוכם ראה השוטר יוני דסקלו את המשיב נמצא בכיכר של אברהם אבינו, אבי השופט ועומד על המדרכה וכעבור כדקה הוא קיפל גדר שצמוד למדרכה ומוציא דבר מה וקיפל את הגדר בחזרה וברגע שהוא קיפל הוא שרק לכיוון רכב. הרכב נעצר בצד ימין של הכביש ברח' אברהם אבינו והמשיב ניגש לרכב לדלת של הנהג. הדלת נפתחה והמשיב קיבל דבר מה מהנהג והמשיב מסר לנהג דבר מה. אז הרכב המשיך בנסיעה. בהמשך נעצר אותו רכב וברכב היו משה מלכה אשר מסר גרסה כי הוא רכש את סם שנועדה לנוסעת יחד עמו  הדר טובים מהמשיב, אשר הוא כינה "ויטו".

הסנגור טוען כי הבלש יוסי דסקלו לא ראה בין את העברת הסם ובין את התשלום. יחד עמו היה השוטר חיים בן ברוך. חיים בן ברוך היה שותף יחד עם יוני דסקלו לתצפת על תחנת סמים אצל המשיב באזור רח' סנהדרין 80 באזור הפיצוציה. הוא היה נהג ברכב, תוך כדי סיור הם הבחינו במשיב עומד בכיכר. הבלש יוני ירד מהרכב  ותצפת על האזור והוא היה בקרבת מקום. יוני דסקלו דיווח לו שלפני כן, כ - 10 דקות קודם לכן הגיע רכב, אותו ראה יוני דסקלו ואשר בו נעצרו הקונים משה מלכה והדר טובים. מכאן, חיים בן ברוך אינו רואה את אשר ראה יוני דסקלו באשר קיפול הגדר והוצאת דבר מה. לאחר שהשוטרים ראו את חילופי אותו דבר מה, יוני דסקלו מצטרף בחזרה לרכב, והם כולם נסעו אחרי הרכב של הקונים.

לטענת ב"כ המשיב, השוטרים הגיעו לתצפת על אדם שאינו מוכר להם. מעבר לזה השם שהקונים השתמשו בו אינו שמו של המשיב. יחד עם זאת אין מחלוקת כי משה מלכה התקשר למספר טלפון שהוא מסר למשטרה, ולטענתו משיחה זו נוצר קשר עם המשיב. בפלאפון של משה מלכה מופיע השם ויטו. לגרסת משה מלכה, זה הטלפון שהוא התקשר אליו והתוצאה היתה אותו מפגש בכיכר. המשיב איננו חולק על כך שהחזיק בטלפון עם המספר שמופיע בזיכרון של משה מלכה תחת השם ויטו. לטענתו הוא מצא את הטלפון, טוקמן. הקונים זיהו את המשיב במסדר תמונות.

המשיב טען שאיננו מכיר את משה מלכה ולא מכר שום דבר והוא עובד מידי פעם בשוק. 

המשטרה עצרה את המשיב ומצאה עליו סכום כסף של 3,000 ש"ח. המשיב אמר שחסך את הכסף מעבודתו והתכוון לרכוש דברים לחג. בנוסף הוא מקבל כסף מביטוח לאומי 2,800 ש"ח וגם נעזר מהמשפחה שלו . הוא נשאל אם נפגש באתו יום בשעה 20:30 לערך במרכז אורן עם בחור בסיטרואן לבנה והוא שלל זאת, ואז הוסיף לאחר שנשאל אם הוא בטוח שלא נפגש: "כן הבן אדם הזה יכול לבוא ולהגיד לי את זה" הוא נשאל מה הוא יאמר והוא השיב: "זה שמכרתי לו סמים". הוא התעקש שבשעה  20:30 באותו יום  לא היה במרכז אורן אלא בשכונה שלו מתחת לביתו. הוא עמד על כך כי הן הקונים והן השוטרים מתבלבלים.

ככל שמדובר בעסקה מיום 17.4.11  ישנן ראיות לכאורה.

הסנגור טוען כי לקונים  יש עניין להעליל על המשיב, שכן משה מלכה, הנהג אמר שהוא לא נוגע בסם. 

לא מצאתי כרסום בראיות לכאורה לגבי העסקה ביום 17.4.11 לאור החיזוק הן מבחינת זיהוי הקונים, הן מבחינת זיהוי המשטרה, והן  ההסכמה של המשיב שהטלפון אליו חייג משה מלכה על מנת להשיג  את הסם היה בידיו.

באשר לעסקאות נוספות - מדבור בגרסת משה מלכה והדר טובים, מול גרסת המשיב.

לפיכך קיימות ראיות לכאורה. מדובר בעילת מעצר סטטוטורית ולפיכך ישנה חזקת מסוכנות.

לטענת ב"כ המשיב, המשיב נופל לחריג, שיש לשחרר ואף לא להמתין לקבלת תסקיר. המשיב יליד 1988, אדם צעיר, יש לו רישום פלילי , גז"ד מיום 11.1.2010 בעבירה של שבל"ר. אין לו הרשעות בתיקי סמים,  ואף לא מבדים בתחום זה.

ב"כ המבקשת הפנה את ביהמ"ש להחלטה של ביהמ"ש מחוזי בעמ"ת 46561-03-11 יוחי ממן נ' מ"י החלטה מיום 4.11 של כב' הנשיא אילון, באותו מקרה יוחס למשיב לעורר 2 עבירות של סחר בסמים, 9.2 גרם חשיש מחולק ל - 4 יחידות תמורת 300 ש"ח וכן 10.3 גרם חשיש תמורת 400 ש"ח. בבימ"ש השלום נעצר עד תום ההליכים. מדובר באדם אשר כמעט ואין לו עבר פלילי בסמים, למעט עבירת שימוש עצמי מלפני למעלה משמונה שנים והוא לוקה במום קשה בעיניו ויכולת הראיה שלו היא 10%. ביהמ"ש המחוזי קובע כי הכלל הוא כי נאשמים בעבירת של סחר בסמים קיימת חזקת מסוכנות המחייבת בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים , אך יש יוצאים מן הכלל, ובאותו מקרה נמצא שהעורר מעורב בעסקי סמים, וזאת כעולה מעבירות נושא כתב האישום.  יחד עם זו סבר הנשיא כי יש מקום להורות על בחינת מעצר שהוצעה וזאת על ידי שירות המבחן במסגרת תסקיר מעצר. לפיכך הערר התקבל במובן של השבת התיק לבימ"ש השלום על מנת לקבל תסקיר, תוך השארת העורר במעצר.

הסנגור הפנה את ביהמ"ש לערר שנדון בפני כב' ס. הנשיא יפה כץ עמ"ת 5867-03-11 באותו מקרה יוחס לעורר ושנים אחרים סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. בימ"ש קובע כי קימות ראיות לכאורה ועילת מעצר סטטוטורית, יחד עם זאת יש מקום לבחון קיומה של חלופת מעצר ולפיכך החלטת ביהמ"ש השלום  שלמעצר עד תום ההליכים שונתה וביהמ"ש המחוזי הורה על בחינת חלופת מעצר.