פר"ק 59280-11-14 מרקוביץ (גרוס) נ' זהבה בני ברק בע"מ ואח', עש"א 4641-01-15 שמעונוביץ נ' זהבה בני ברק בע"מ ואח', עש"א 66005-06-15 גרשטנבליט ז"ל נ' זהבה בני ברק בע"מ ואח', עש"א 66006-06-15 שלמה לוי ואח' נ' זהבה בני ברק בע"מ ואח'

כללי 

ההכרעה ביסוד הערעורים שלפני הינה סמכות מפרק בהליך פירוק מרצון של חברה לקבוע מיהם בעלי המניות שבחברה ומה שיעור המניות של כל אחד מהם בחברה שמבטא גם את ההחזקה של כל אחד מהם בנכס מקרקעין שבבעלות החברה. זאת, בהינתן גם מסכת עובדתית מורכבת ששנויה במחלוקת.

לפניי ארבעה ערעורים על החלטות עו"ד שמואל גלינקא, מפרק "חברת זהבה בני ברק בע"מ", חברה שמצויה בהליכי פירוק מרצון (להלן בהתאמה: "החברה"; "המפרק"). המדובר בערעורים על החלטות המפרק שקובעות את שיעור הזכויות של בעלי המניות בחברה ואת חלקם בקרקע שבבעלות החברה.

הואיל והערעורים כרוכים זה בזה, בחרתי לדון בהם במאוחד.

רקע עובדתי 

החברה הינה "איגוד מקרקעין" שנוסדה בשנת 1961 ונרשמה במרשם החברות ביום 6.6.1961. רכושה היחיד של החברה הינו נכס מקרקעין בבני ברק שנרכש על ידה ביום 10.1.1965, הידוע כיום כחלקות 209 ו-210 (לשעבר חלקות 56-58) בגוש 6105 (להלן: "הקרקע"). הגם שבהסכם המכר נרשם ששטח הקרקע הוא 5,827 מ"ר, אזי מדידה שהתבצעה סמוך לאחר חתימתו העלתה שהקרקע משתרעת על שטח של 5,930 מ"ר, קרי בשטח גדול יותר מזה שצוין בהסכם המכר.

ביום 1.2.1965 נחתם הסכם בין החברה לבין מייסדיה: הגב' זהבה (גרוס) מרקוביץ (להלן: "גרוס"); עזרא אגבבא (להלן: "אגבבא") ויואל ורובל (להלן: "ורובל") (להלן גם: "בעלי המניות"; "הסכם המייסדים"). בעלי המניות קיבלו חלק יחסי במניות החברה שאמור היה לשקף גם את בעלותם בקרקע בחלוקה כדלהלן:

אגבבא (לימים נמכר חלק זה לאלביט מערכות ל"א וסיגינט - אלישרא בע"מ (להלן: "אלישרא")) - בשטח של 3,884.6 מ"ר;

ורובל (לימים נמכר חלק זה לצדדים שלישיים) בשטח של 400 מ"ר;