רקע
ביום 1.2.15 ניתן צו לפירוק החברה ועו"ד ניצה פוזנר מונתה כמנהלת מיוחדת (להלן: "המנהלת המיוחדת").
עוד קודם להליך הפירוק, הגיש המשיב 3 תביעה לאכיפת שעבודים שניתנו על ידי החברה, וביניהם שעבודים על הנכס (פר"ק 20814-03-13). לאחר דיון הוכחות בתביעה ניתן על ידי פסק דין המקבל את התביעה ומורה על אכיפת השעבודים לטובת המשיב 3, וממנה את המשיב 1 עו"ד בן צור לכונס נכסים לנכס (להלן: "פסק הדין מיום 25.8.14").
החברה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין מיום 25.8.14 (ע"א 7078/14), וכן הגישה בקשה לעיכוב ביצועו. ביום 8.9.14 הורתי על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין לגבי מכירת הזכויות בנכס, וזאת לאחר הפקדת סך של 5 מיליון ₪ בקופת בית המשפט.
בהמשך, ביום 23.10.14, הוגשה בקשה נוספת לאכיפת שעבודים ולמינוי נכסים קבוע לבקשת המשיב 4 (פר"ק 37059-10-14). הצדדים להליך זה הגיעו להסכמות בדבר אכיפת השעבוד שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 18.3.15.
בנוסף להליכים האמורים, הגישה החברה ביום 2.2.15 בקשה למתן צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט -1999 (פר"ק 5105-02-15). ביום 3.5.15 הוריתי על מחיקת התובענה האמורה וזאת, בין היתר לאור העדר תכנית הבראה או הצעה להסדר נושים וכן לאור התנגדות נושיה המובטחים והמהותיים של החברה וכמות שפירטתי בהרחבה בפסק הדין (להלן: "פסק הדין מיום 3.5.15").
בפסק הדין מיום 3.5.15 ניתנו גם החלטות לעניין ההליך שלפניי, וזאת מטעמי נוחות ויעילות והגם שההליכים לא אוחדו. אחזור בקצרה על טיעוני הצדדים בבקשה דנן, וכן על עיקרי ההחלטה מיום 3.5.15: