פסקדין משלים בתיק ק"ג 9063-09

רקע כללי

1.    השאלה שמעורר הסיפור האנושי והנוגע ללב שהובא בפני נוגעת למשמעותו ולהיקף התפרשותו של "אינטרס ההסתמכות" בתחום הביטחון הסוציאלי ובאופן קונקרטי - לחלוקת הזכות לפנסיית שאירים מקרן הפנסיה (להלן: "מבטחים" או " הקרן") בין מי שהייתה בשעתו "הידועה בציבור" של פנסיונר הקרן והתגוררה עימו מאז שנת 1983 ועד למועד פטירתו ביום 23.2.06 (להלן: " המנוח") לבין מי שהייתה נשואה למנוח משנת 1959 ועד לפטירתו אך חיתה משך שנים ארוכות במוסדות לחולי נפש ניצולי שואה בלא שזכתה לתמיכתו הכלכלית.

משמע - השאלה המתעוררת נוגעת לעצם זכאותה של האישה הנשואה (הנתבעת 2 להלן: " האישה"), ניצולת שואה, לוקה בנפשה וחסרת כשירות משפטית, לגמלה כאלמנת המנוח, חרף העובדה שלא התגוררה עימו תחת קורת גג אחת משך כ- 30 שנה ועד לפטירתו. זאת, בשל מחלת נפש בה לקתה אשר הביאה לפירוק התא המשפחתי, לקטיעת חייה המשותפים עם המנוח ובה בעת לאי מיצוי זכויותיה לתשלום מזונות.

2.    התובעת חייתה כאמור עם המנוח משנת 1983 ועד למועד פטירתו, קרי משך 23 שנים "כידועתו בציבור". במהלך השנים הללו התגוררו השניים בדירתה של התובעת בהרצליה והם ניהלו משק בית משותף, לרבות חשבונות בנק משותפים. למרבה הצער, כעשר שנים טרם פטירתו חלה המנוח במחלה ממארת והתובעת טיפלה בו במסירות עד מותו ביום 23.2.06.

הנתבעת 2  - (האישה) ילידת 1927, ניצולת שואה,  נישאה למנוח בשנת 1959, בהיותה גרושה ואם לילד בן עשר (יליד 1949). בשנת 1961 ילדה למנוח בן. כחמש עשרה שנה מאוחר יותר, במהלך שנת 1976 עזבה האישה את המנוח ואת בנה הקטין ועקרה עם בנה הבכור, שהיה אז בן 27 שנים, לעיר אחרת וזאת, בנסיבות השנויות במחלוקת: בעוד האישה טוענת כי היא עזבה את המנוח בשל כורח ונוכח מחלת נפש בה לקתה הרי שהתובעת טוענת כי האישה עזבה את המנוח מבחירה חופשית בדעה צלולה,תוך שהיא נוטלת עימה את כל רכושו.   

ניסיונותיו של המנוח להשיב את האישה לחיק המשפחה - לא צלחו ועם השנים נותק הקשר בין השניים כאשר האישה שהתה במהלך השנים שלאחר הפרידה במוסדות לחולי נפש או במעונות לניצולי שואה הלוקים בנפשם. בשנת 83' הכיר המנוח כאמור את התובעת ומאז חי עימה כבן זוג עד לפטירתו ביום 22.2.06.

3.    הנתבעת 1 - קרן הפנסיה המנהלת, בין היתר, תוכנית פנסיית יסוד ותוכנית פנסיה מקיפה במסגרת קרן הפנסיה לעמיתים ותיקים מכח תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד - 1964 וחוק הפיקוח על שרותים פיננסיים (קופל גמל) התשס"ה - 2005 ובהתאם לתקנון קרן הפנסיה כפי שהותקן על ידי המפקח על הביטוח מכח חוק הפיקוח על עסקי ביטוח התשמ"א - 1981. תקנון החל על אירועים מזכים החל מיום 1.10.03 ואילך (להלן: "התקנון").

4.    ביום 31.8.09 הגישה התובעת תביעה כנגד הקרן וכנגד האישה במסגרתה עתרה לתשלום פנסית שארים מכוח מעמדה "כאלמנת המנוח" שהיה כאמור פנסיונר הקרן עד לפטירתו.

התובעת צירפה לתביעתה כנתבעת את האישה כצד העלול להפגע מתוצאות ההליך. על אף שתקנון הקרן מאפשר חלוקה של סכום פנסיית השאירים המיועדת לאלמנה - במקרה בו הותיר אחריו הפנסיונר שתי אלמנות כהגדרתן בתקנון - הרי שהתובעת טענה כי יש לשלם לה ולה בלבד את סכום הגמלה במלואו. שכן לשיטתה, משהאישה לא חייתה עם המנוח תחת קורת גג אחת מאז שנת 1976 ועד לפטירתו ולא זכתה בתשלום מזונות מן המנוח הרי שממילא גם  לא ענתה להגדרה של "אלמנת פנסיונר" כלשון התקנון ומשכך - אף לא היתה זכאית  לפנסית שאירים על פיו.

5.    אשר ללשון התקנון הרי שההוראות הרלבנטיות לענייננו, כפי שעמדו בתוקפן במועד פטירתו של  המנוח (הוא מועד קרות הארוע המזכה בו מתגבשת הזכות לגימלה), הגדירו  "אלמנת פנסיונר" הזכאות לפנסית שאירים כך:

"אלמנת פנסיונר - בת זוגו של פנסיונר ביום בו נפטר ובלבד שהתקיימו בה אחד משני אלה:

1.      היתה לבת זוגו של הפנסיונר לפני חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך לפחות שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטר;

2.      היתה לבת זוגו של הפנסיונר לאחר חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך לפחות שנתיים רצופות עד ליום בו נפטר, ובלבד שביום בו נפטר הגיעה בת הזוג לגיל קצבת זקנה.

לענין תקופת המגורים תובא בחשבון גם תקופה שבשלה חוייב הפנסיונר לתשלום מזונותיה של בת הזוג לפי פסק הדין של ערכאה שיפוטית מוסמכת."  

אשר להגדרה של המונח בת זוג, קובע התקנון כי מדובר באחת משתי אלה:

"1.                אשתו של מבוטח או פנסיונר;

  2.    מי שהוכרה כידועה בציבור כאשתו של מבוטח או פנסיונר בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך."  

סעיף 19(א)(1) לתקנון, העוסק באופן חישוב קצבתו של שאיר פנסיונר, קובע כדלקמן:

"סכום קצבת שאיר פנסיונר עבור חודש הזכאות הראשון לקצבת שאיר פנסיונר יהיה לפי השיעורים האלה: