ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
12362-06,63825-07
26/03/2012
|
בפני השופט:
ורדינה סימון
|
| - נגד - |
התובע:
בנק מזרחיטפחות בע"מ/סניף יהוד
עו"ד מרים זפט
|
הנתבע:
1. אלפא ד.ל. מוצרי מזון בע"מ
2. דוד סיטון
3. לינדה סיטון
עו"ד אייל מלכה
|
| פסק-דין חלקי |
מבוא
- בנק המזרחי המאוחד בע"מ* (להלן-
"הבנק") הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בת"א- בת.א. 12362/06 (להלן- "
התביעה הראשונה") נגד אלפא ד.ל.- מוצרי מזון בע"מ (להלן- "
החברה ו/או "
אלפא ד.ל."), לה היה חשבון בסניף יהוד של הבנק (להלן "
הסניף" או "
סניף הבנק"), ונגד דוד סיטון (להלן- "
דוד") ולינדה סיטון (להלן- "
לינדה"), מנהלים ובעלי מניות בחברה, אשר חתמו כערבים להבטחת חובותיה.
במסגרת התביעה הראשונה טוען הבנק, כי החברה משכה מחשבונה בבנק כספים מעבר לסכומים שעמדו לזכותה, וחדלה מפירעון חובותיה באופן המהווה הפרת התחייבויותיה החוזיות. מחדל זה זיכה את הבנק, בהתאם להתקשרויות החוזיות שבינו לבין הנתבעים, להעמדת מלוא יתרת החוב של החברה לפירעון מיידי, בצירוף ריבית בנקאית בשיעור המרבי הנוהג בבנק מעת לעת. הבנק מימש זכותו זו, העמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, וכאשר הדרישה שהפנה לנתבעים לפרוע את מלוא החוב לא נענתה, הגיש את התביעה הראשונה.
שלושת הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן. מותב זה, שהתיק הועבר לטיפולו, החליט ליתן לנתבעים רשות להתגונן וקבע, כי התצהיר שצורף לבר"ל ושתי חוות הדעת שהוגשו על ידי הנתבעים (חוות דעת מתוקנת של אורן גיא מיום 15.1.07 וחוות הדעת של רו"ח רוטנברג מיום 18.3.07), ישמשו כתב הגנה.
בשלב מאוחר יותר הגישו הנתבעים בתביעה הראשונה, תביעה כנגד הבנק לבית המשפט השלום בת"א - ת.א 63825/07 (להלן גם- "
התביעה השנייה"). סגנית הנשיאה לעניינים אזרחיים החליטה, שהתביעה השנייה תידון גם היא בפני מותב זה. התיק הועבר אלי לדיון בתחילת שנת 2008. בהחלטתי מיום 16.1.08 קבעתי, כי הדיון בשני התיקים (בתביעה הראשונה ובתביעה השנייה) ידון במאוחד.
פסק דין זה יתייחס לשתי התביעות במאוחד.
- החברה, דוד ולינדה (יכונו להלן יחדיו גם- "
החברה והערבים"), העלו בפני בית המשפט בכל אחת מהתביעות את הטענות הבאות:
א. הבנק לא עמד בתנאים הפיננסים שסוכמו עימו והטעה אותם. אילו הבנק היה עומד בתנאים שסיכם עם החברה והערבים, היתרה בחשבון הייתה שונה.
ב. התניית שירות בשירות אסורה- הבנק כפה על החברה והערבים לפתוח תוכנית חיסכון פרטית שתשמש בטוחה לאשראי, ולהפקיד בה 5,000 ש"ח לחודש, כתנאי למתן אשראי.
ג. כתוצאה מהתנהלות הבנק, שפורטה בס"ק (א) ו- (ב) לעיל, נוצרה יתרת חובה גבוהה בחשבון, החברה חרגה ממסגרת האשראי, שיקים שמשכה חוללו, חשבונה הפך מוגבל, וספקים ולקוחות רבים של החברה סירבו לעבוד עימה. פועל יוצא מכל האמור לעיל, הוא ששמה הטוב של החברה נפגע וגם נגרמו לה נזקים כלכליים קשים.
החברה והערבים ביקשו בכתבי טענותיהם כי בית המשפט יצווה על השבת הכספים שנגבו שלא כדין כמפורט בס"ק (א) ו-(ב) שלעיל, וכן יחייב את הבנק לשלם להם פיצויים בגין נזק כלכלי שנגרם להם בפועל וכן פיצויים בגין לשון הרע בשיעור 50,000 ש"ח בגין כל שיק שחולל.
- לנוכח טיבו של הסכסוך שבשני התיקים, היה ברור לי, שאם אקבל את טענות החברה והערבים, או חלק מהן, יהיה צורך להיעזר בחוות דעת מומחה, המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים, חישובי ריבית ויעוץ כלכלי. לא היה טעם בקבלת חוות דעת מומחה כזה כל עוד לא גיבש בית המשפט דעתו בעניין החבות, שכן חישובי המומחה מותנים בהחלטות בית המשפט ביחס לשאלות שפורטו בסע' 2 (א) ו-(ב) לעיל. מסיבה זו ניתנה על ידי בישיבת קדם המשפט מיום 13.7.08 החלטה לפיה יפוצל הדיון לשניים כאשר תחילה תידון שאלת האחריות ורק לאחר מכן תידון שאלת שיעור הנזק. באותו מעמד הודיעו הצדדים גם על הסכמה, לפיה אם לאחר חקירת העדים, כולל חקירת המומחים מטעם הצדדים, ולאחר הגשת סיכומי הטענות בעניין האחריות בלבד, ימצא בית המשפט לנכון שיש צורך במינוי מומחה מטעמו לצורך סיוע בהכרעה בשאלת האחריות, יהא באפשרותו לעשות כן.
פסק דין חלקי זה עניינו בשאלת האחריות בלבד.
להלן אתייחס לכל אחת מהטענות שהועלו לעיל לעניין האחריות בלבד:
דיון
אי עמידת הבנק בתנאים הפיננסיים שסיכם עם החברה והערבים:
- הצדדים אינם חלוקים ביניהם באשר לעובדה, כי לחברה ניתנה מסגרת אשראי בחח"ד בגובה 200,000 ש"ח (לגרסת דוד, בפועל אפשר הבנק בחח"ד חריגה נוספת ממסגרת האשראי), וכן, כי לחברה ניתנה מסגרת אשראי לניכיונות שיקים בגובה 1,200,000 ש"ח.
לגרסת החברה והערבים, לחברה היה חשבון בבנק הבינלאומי, ומי שהיה אמור להתמנות כמנהל תחום עסקים בסניף הבנק מר דורון אדלר (להלן- "
אדלר"), פנה אל דוד ושכנע אותו להעביר את חשבונות החברה לבנק התובע כנגד הבטחה לקבלת תנאים טובים. במסגרת מתן התנאים הטובים שהובטחו, סוכם בין החברה והערבים לבין הבנק, כי החברה תפתח חשבון עסקי בבנק (להלן- "
החשבון העסקי") ובמסגרת חשבון זה תוענק לה מסגרת אשראי בחח"ד בגובה 200,000 ש"ח ומסגרת ניכיונות שיקים בגובה 1,200,000 ש"ח, וכי הבנק יחייב את החברה בריבית בשיעור פריים + 1.5% הן בחח"ד והן בניכיון שיקים. עוד הוסכם בין הצדדים, כי תינתן לחברה הנחה כללית בעמלות בשיעור 33% מהשיעורים הנהוגים אצל הבנק. לטענת החברה והערבים, למרות המוסכם כאמור לעיל, חייב הבנק את חשבון החברה בריבית בשיעור גבוה יותר.
הבנק באמצעות עדיו אדלר ומר שלמה לוברמן, שהיה מנהל סניף הבנק בתקופה הרלוונטית (להלן- "
לוברמן"), מכחיש את הטענות הנ"ל של החברה והערבים, באשר לסיכום בדבר שיעור ריבית של פריים +1.5%. לגרסתו, חייב את חשבון החברה בריבית בהתאם למוסכם.