פסק דין העוסק בשילוב אסירים ביטחוניים בסבב חופשות

א. כללי

עתירה זו היא גלגול שני של עתירה קודמת שהוגשה באותו עניין עצמו לפני כשנה, לאחר שבית משפט זה (כב' השופט אקסלרד) דחה את העתירה, ולאחר שבית המשפט העליון (כב' השופט מזוז) דחה רע"ב שהוגש, וקבע כי הנושא שעמד במוקד הדיון בבקשה לרשות ערעור, אינו בשל עדיין לדיון, כל עוד לא נדונה הסוגיה לעומקה בפני הערכאה הדיונית, קרי: בית משפט זה.

להלן בקצירת האומר, תמצית קורותיו של העותר עד כה. העותר מוגדר כאסיר ביטחוני לאחר שהורשע ב-19 עבירות של עבירות נשק שונות ועבירות נגזרות, ונגזר עליו בין היתר עונש של 13 שנות מאסר בפועל. העותר החל לרצות את עונשו ביום 26.10.2009, ובתחילה סווג כאסיר פלילי. חלפו כשנתיים ומחצה ויותר, עד שביום 28.5.2012 שונה סיווגו של העותר לאסיר ביטחוני, לאחר שאגב טיפול בבקשת העותר לצאת לחופשה חריגה, התברר למשיב כי הסיווג המקורי כאסיר ביטחוני היה שגוי, נוכח העובדה שהמעשים שבהם הודה כללו גם סחר באמצעי לחימה מול תושבי הרשות הפלסטינית, ובהתאם למידע שהיה בידי גורמי הביטחון.

עתירות שונות שהגיש העותר לשינוי סיווגו נדחו, ופסק דינו של בית משפט זה (כב' השופט עדן) בעת"א 2345-08-13, אשר דחה את עתירתו של העותר בנושא זה, וקבע כי סיווגו של העותר כאסיר ביטחוני בדין יסודו, הפך חלוט. נקודת המוצא היא אפוא כי העותר הוא אסיר ביטחוני, על כל המשתמע מכך.

למרות הסיווג האמור, בהסכמת שירות הביטחון הכללי, הוקלו במידת מה תנאי מאסרו של העותר באופן בו הותרו לו קיום שיחות טלפון, ביקורים פתוחים, התייחדות, שילוב בתעסוקה ובחינוך, ואף אושרה העברתו לאגף פלילי. כמו-כן, אין מחלוקת כי העותר יצא את כותלי הכלא לשתי חופשות מיוחדות: האחת, ביום 15.6.2015, בכדי להשתתף בברית המילה של בנו, והשנייה, ביום 22.10.2015, בכדי להשתתף בחתונת אחותו הצעירה. כל אחת מהחופשות הללו הייתה למשך 6 שעות, מלווה בתנאים מגבילים, והעותר עמד בכל התנאים ושב לכלאו במועד שנקבע.

סמוך לאחר החופשה האחרונה, ביום 3.11.2015, ביקש העותר לשלבו בסבב חופשות ובקשתו נדחתה. השגה שהגיש על כך לנציב שב"ס נדחתה אף היא, כעולה ממכתבו של קצין האסירים בכלא אשל מיום 8.11.2015. ביום 22.12.2015 נדחתה גם בקשת העותר לצאת לחופשה חריגה בכדי להשתתף בהלוויית דודתו שנפטרה באותו יום, ובעקבות כל ההחלטות הללו, הגיש העותר ביום 18.2.2016 עתירה לבית משפט זה, עת"א 45151-02-16, בדרישה לשלבו בסבב חופשות ולחלופין לשנות את סיווגו.

כאמור בתחילת דברינו, העתירה נדחתה בפסק דין מפורט של כב' השופט אקסלרד מיום 22.3.2016, אשר קבע בין היתר כי ההוראה בפקודות הנציבות אשר אינה מאפשרת שילוב אסירים ביטחוניים בסבב חופשות סבירה, מפני שאין בה כדי לשלול את האפשרות לאשר חופשה חריגה באופן פרטני, בהתקיים נסיבות הומניטריות חריגות. רע"ב שהוגש על פסק דין זה - רע"ב 2849/16, נדחה אף הוא בהחלטתו של כב' השופט מזוז מיום 17.7.2016.

בעקבות דברים שנאמרו בהחלטה כי חלק מהטענות שנטענו ברע"ב, לא נטענו במלואן בבית משפט זה, וכי העותר רשאי להגיד עתירה חדשה, אשר בה יפרט את מלוא טענותיו באשר לסבירות ההסדר הנוכחי ביחס לחופשות אסירים ביטחוניים, הוגשה העתירה הנוכחית, והנושא שנדון בה מובא שוב בפני בית משפט זה.    

ב. התשתית הנורמטיבית