פסק-דין בתיק תע"א 9966/09; תע"א 9967/09

1.         בפנינו תביעתם של התובעים, עורכי דין במקצועם, שעניינה תשלום גמול עבודה בשעות נוספות אצל הנתבעת. התובע 2 הוסיף ותבע גם סעד של פיצוי בגין הלנת שכרו.

2.         רוב רובה של התשתית העובדתית אינה מצויה כלל במחלוקת בין הצדדים. בין היתר, אין חולק כי במשך שנת עבודתם בנתבעת הרבו התובעים עבודה בשעות נוספות. המחלוקת בין הצדדים מתמצית, איפוא, בשאלה האם זכאים הם לגמול בגין שעות אלה, בשים לב לנסיבות העסקתם, והכל כפי שיתואר בהמשך פסק דיננו זה.

3.         וזה יהיה הילוכנו בפסק הדין: נקדים ונתאר את העובדות שבסיס התביעה, אשר אינן שנויות במחלוקת, ואת המחלוקות אשר בשולי הדברים ניטשות בין הצדדים. בהמשך נפרוש את התשתית המשפטית, ובפרט את פסק הדין המרכזי - ע"ע (ארצי) 508/08 מדינת ישראל-הנהלת בתי המשפט - אשרת ארפי ו-14 אח', לא פורסם (2010) (להלן: "פרשת ארפי") - והשלכותיו לעניננו. לבסוף נפרוש הכרעתנו בשים לב למכלול האמור.

ההליך:

4.         מטעם התובעים העידו התובעים עצמם וכן הגב' דניאלה קרני, סגנית מרכזת כוח אדם מאמרכלות בית משפט השלום בתל אביב.

5.         מטעם הנתבעת העיד המזכיר הראשי במנהל מחוז תל אביב (בתי משפט השלום), מר דוד סלומון.

התשתית העובדתית:

6.         התובעים, עורכי דין במקצועם כיום, הועסקו בטרם הסמכתם כעורכי דין כמתמחים בבית משפט השלום בתל אביב, אצל כב' השופט מנחם קליין, כאשר הנתבעת הינה מעסיקתם של התובעים. תקופות העסקתם הינן כדלקמן:

א.         התובע 1 הועסק מיום 1.3.2005 ועד ליום 28.2.2006.

ב.         התובע 2 הועסק מייד לאחר התובע 1, מיום 1.3.2006 ועד ליום 28.2.2007.

7.         אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים עבדו במהלך תקופת העסקתם מאות שעות עבודה נוספות. שעות העבודה הנוספות של התובעים פורטו בכתב התביעה (נספחי ט' לתובע 1; נספחי י' לתובע 2).

אין גם מחלוקת כי לתובעים לא שולם גמול עבודה בשעות נוספות בגין מרבית שעות אלו, כאשר בשולי הדברים, נחלקו הצדדים באשר למספר קטן יחסית של שעות אשר לטענת הנתבעת שולם לתובעים כשעות נוספות ולטענת התובעים לא שולם להם.

8.         ככלל, מדיניותה של הנתבעת הינה איסור העסקת מתמחים בשעות נוספות. מדיניות זו מוצאת ביטויה במספר דרכים ומסמכים כדלקמן:

א.         בידיעון למתמחה שנוהגת הנתבעת לחלק למתמחים עם תחילת עבודתם (נספח ג' לכתב התביעה), צויין תחת הכותרת "שעות העבודה" כדלקמן:

"...

איסור עבודה בשעות נוספות - מובהר בזאת, כי אין למתמחים אישור לעבוד בשעות עבודה החורגות מהיקף המשרה שנקבעה להם, או בשעות עבודה נוספות, גם אם המאמן אישר זאת, למעט עבודה בימי ו' ובערבי חג.

מתמחה אינו זכאי לתשלום עבור שעות נוספות וכן אין באפשרותו להמיר, שעות נוספות שנצברו, לימי חופשה.

...".

ב.         לנתבעת נוהל המסדיר את העסקת המתמחים - הוראת נוהל 02/15 (נספח א' לכתב ההגנה). בתמצית ייאמר כי הנוהל קובע כי העסקת המתמחים נעשית על דרך הכלל בהיקף של 0.847 חלקי משרה (36 שעות שבועיות) אך מתמחה רשאי לבקש, באישור מאמנו, העסקה במשרה מלאה (42.5 שעות שבועיות). מכל מקום, סעיף 6.2.3 לנוהל קובע: איסור עבודה בשעות נוספות - מובהר בזאת, כי אין למתמחה אישור לעבוד בשעות עבודה החורגות מהיקף המשרה שנקבעה לו, או בשעות עבודה נוספות, גם אם המאמן אישר זאת".