תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
9547-08
05/04/2011
|
בפני השופט:
נטע רות
|
| - נגד - |
התובע:
מ. מ.
עו"ד בתיה דויטש
|
הנתבע:
1. חברת מוסדות חינוך ותרבות בראשל"צ
2. מימון אסולין
עו"ד דניאל פלד
|
| פסק-דין |
רקע כללי
1.
"כידוע, לכל ההיסטוריונים העבר הוא אפלה רחבת ידיים מלאת בנות קול. יש אשר יגיעונו קולות העבר אבל מה שיאמרו לנו טבוע בחותם המסתורין של המקור ממנו באו. חרף כל מאמצינו לא תמיד עולה בידינו לפענח את הדברים לדיוקם באור הבהיר של ימינו אנו"
(ראה - מרגרט אטווד,
"מעשה השפחה", הוצאות כרם 1986)
דבריה של הסופרת מרגרט אטווד ביחס ליחסיותה של האמת ולנקודות הראות השונות המשפיעות על פענוחם של ארועי העבר תואמים מקרים רבים הבאים בפנינו ותואמים להפליא את המקרה שבפנינו. מקרה בו העובדות ומשמעותן הסובייקטיביות, כפי שנתפסו בזמן אמת על-ידי הצדדים, אחוזות זו בזו בערבוביה ו"טבועות בחותם המסתורין" של המקור ממנו באו. זאת, כשם שנראה בהמשך.
התשתית העובדתית הצריכה להכרעה
2. במסגרת תביעתה פרשה התובעת תחילה את נסיבותיה האישיות בציינה את גילה, את היותה גרושה ואם לשני ילדים, הסובלת מסוכרת נעורים מגיל 42
(ראה - סע' 2 לתצהיר התובעת).
התובעת מורה לאמנות במקצועה שעסקה שנים רבות בתחום החינוך
(ראה - סע' 3 לתצהיר התובעת).
3. הנתבעת מפעילה, בין היתר, את מתנ"ס שיכוני המזרח בראשון-לציון (להלן:
"המתנ"ס"), במסגרתו הועסקה התובעת כרכזת תוכנית חינוכית המיועדת לילדים בגילאי 3-6 שמטרתה קידום השתלבותם של ילדים במערכת החינוך הפורמאלית (להלן:
"תוכנית האתג"ר")
(ראה - סע' 7-8 לתצהיר התובעת).
הנתבע 2 שימש בתקופה הרלבנטית לתביעה כמנהל המתנ"ס (להלן:
"מר אסולין" או:
"מנהל המתנ"ס").
4. התובעת הועסקה על-ידי הנתבעת ברציפות על-פי חוזה עבודה מיוחד החל מיום 1.9.91 ועד לפיטוריה ביום 29.11.07 (סה"כ משך 16 שנים ו-3 חודשים). בנוסף לעבודתה כרכזת תוכנית האתג"ר, נבחרה התובעת להוביל פרויקט בשם "מתנ"ס מקדם בריאות" בשיתוף משרד הבריאות וטיפת חלב
(ראה - סע' 14 לתצהיר התובעת). בשנת 2003 נבחרה התובעת כעובדת מצטיינת במתנ"ס
(ראה - סע' 15 לתצהיר התובעת).
5. אין חולק, כי במהלך כל השנים לא הועלתה כל טענה או טרוניה שיש בה להטיל דופי בנועם הליכותיה של התובעת וביחסה המכבד כלפי עמיתיה או הממונים עליה. זאת, עד לארוע העומד במרכזו של הליך זה שאירע ביום 1.11.07. ארוע שבמהלכו פרץ עימות בין התובעת לבין מנהל המתנ"ס, מר אסולין. הגורם שהצית את העימות נגע לדיווח שוטף על שעות עבודתה של אחת המדריכות בתוכנית האתג"ר אותו נדרשה התובעת להעביר להנהלת החשבונות במתנ"ס לצורך תשלום שכרה של העובדת.
ארוע שלגביו כאמור הוצגו בפני בית-הדין שתי גרסאות שונות בתכלית "הטבועות בחותם המסתורין של המקור ממנו באו".
מפאת חשיבות הדברים נפרט גרסאות אלה כלשונן:
א. התובעת העידה במסגרת תצהירה ביחס לארוע לאמור:
"צוות העבודה בתכנית האתג"ר כלל שתי מדריכות תחת ניהולי.
כמקובל, מדי חודש, העברתי את דו"חות הנוכחות של המדריכות ושלי במרוכז למזכירה בנתבעת 1 לצורך הכנת משכורות.
לאחר שהתברר לי כי המדריכה נסיה ברמן לא קיבלה שכר, נכנסתי למר אסולין לעדכן אותו בדבר אי תשלום השכר והוא החל לצעוק עלי. לציין, כי הטענה כאילו אני שולחת את הדו"חות בפקס אינה נכונה - במשך כל שנות עבודתי הגשתי מדי חודש את כל הדוחות של המדריכות למזכירה, פרט לפעם אחת בעבר כשהייתי חולה ונאלצתי לשלוח רק את דו"ח העבודה האישי שלי בפקס.
...
טענתי כי אני מגישה את הדו"חות ולא שולחת אותם בפקס ואמרתי כך למר אסולין אשר בתגובה החל לצעוק עלי ולטעון נגדי כי אני צועקת עליו ושאני חוצפנית.