פסק-דין בתיק תע"א 8692-08

1.         בפנינו ערעור, מכוח סעיף 13 ד' לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן: חוק עבודת נשים), על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת (הנתבעת 2), מיום 29.5.08, ליתן היתר לפיטוריה של התובעת.

2.         מטעם התובעת העידה היא עצמה. מטעם הנתבעת 1 העידו רו"ח מקסימו בוגדנוב, מר שלמה מאיר ורו"ח שרית זריהן. מטעם הנתבעת 2 העידה הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת בתקופה הרלוונטית, גב' חיה חוגי (להלן: הממונה). במאמר מוסגר יצוין כי אף אחד מהצדדים לא העלה בקשה - בהתחשב באופיו הערעורי של ההליך - להימנע משמיעת ראיות.

3.         להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.   הנתבעת 1 - מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ - הינה חברה העוסקת ביבוא ושיווק של כלי רכב וחלקי חילוף לרכב (להלן: החברה).

ב.   התובעת, גב' איריס בירנהולץ, יועצת מס בהסמכתה, החלה לעבוד בחברה ביום 17.7.07, ויועדה לתפקיד של " הכנת דו"חות כספיים וביקורת" במחלקת הנהלת החשבונות (להלן: המחלקה), בכפיפות לסגן ראש אגף הכספים רו"ח מקסימו בוגדנוב (להלן: מקס).

ג.    שכרה החודשי של התובעת עמד על סך של 10,000 ש"ח, ובנוסף תנאים נלווים כמפורט בהודעה בדבר פירוט תנאי עבודה שנמסרה לה (נספח א' לתצהירה).

ד.   בסוף חודש נובמבר 2007 נמסר לתובעת כי אין שביעות רצון מתפקודה המקצועי. לטענת החברה, נלוותה לכך הודעת פיטורים מפורשת, אך לבקשת התובעת הוחלט לתת לה הזדמנות נוספת.

ה.   ההזדמנות הנוספת לא הועילה לשיפור מיומנויותיה המקצועיות של התובעת, ולכן שבה והודיעה לה החברה על פיטוריה.

      לטענת התובעת, הודעת הפיטורים נמסרה לה ביום 14.2.08, ורק לאחר שמסרה למקס בעל פה קודם לכן כי הינה בהיריון. לטענת הנתבעת, הודעת הפיטורים נמסרה לתובעת כבר ביום 24.1.08, כאשר הודעת התובעת על הריונה נמסרה רק ביום 18.2.08, במהלך תקופת ההודעה המוקדמת שהוארכה לבקשתה.

ו.    ביום 18.2.08 מסרה התובעת למקס אישור היריון, נושא תאריך 17.2.08, ולפיו "הריני לאשר כי על סמך מסמכים שהוגשו, המטופלת נמצאת בשבוע 5.0 להריונה" (נספח ב' לתצהירה; סעיף 3 לרשימת המוסכמות). בכתב יד הוסף על גבי האישור - "ת. וסת אחרונה 13.1.08".

ז.    ביום 25.2.08 הובהר לתובעת, כי לאור הודעתה מיום 18.2.08 על היותה בהיריון, "הודעתנו מיום 24.1.08 על סיום עבודתך בחברה מושהית. בכוונתנו לפנות לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת לקבל היתר פיטורין. הינך מתבקשת להגיע לעבודה סדירה עד למתן הודעה אחרת" (נספח ג' לתצהיר התובעת).

ח.   ביום 6.3.08 פנתה החברה לממונה, בבקשה לקבלת היתר לפיטורי התובעת (נספח א' לתעודת עובד הציבור של הממונה). בתקופת הביניים שעד מתן החלטת הממונה המשיכה התובעת בעבודתה, בתפקיד אחר, ללא שינוי בשכרה ובתנאים הנלווים.

ט.   ביום 29.5.08 התקבלה החלטת הממונה להתיר את פיטורי התובעת, אך לא ליתן לכך תוקף רטרואקטיבי כי אם ממועד מתן ההחלטה. בהחלטה מפורטים המסמכים והעדויות שהובאו בפני הממונה, וכן נימוקיה כדלקמן (נספח ט' לתצהירי הנתבעת):

"1.       בהתייחס לטיעונים בבקשת ההיתר נמצא כי פיטורי העובדת נדרשים בגין אי שביעות רצון מרמתה המקצועית.

  2.       בהתייחס לאסמכתאות נמצא כי העובדת התקבלה לעבודה לצורך החלפת רואת חשבון, העתידה לעזוב בגין לימודים.

  3.       נמצא כי העובדת איננה רואת חשבון והתמחותה הינה בתחום המיסים.

  4.       בהתייחס לטיעוני המעביד העובדת הציגה עצמה כרואת חשבון, ואף ברור מעדותה כי התקבלה למשרת רואת חשבון.

  5.       בהתייחס לגרסת העובדת הביאה לידיעת המעביד כי אין לה הסמכה בראיית חשבון, והובטחה לה הדרכה ע"י רואה חשבון, אשר מעולם לא ניתנה לה. ההדרכה שקיבלה ניתנה לה מעובדת שהינה מנ"ח ולטענתה אין בהדרכה זו לענות על דרישות התפקיד.

  6.       אני נוטה לקבל את גרסת העובדת לידיעת המעביד תחום התמחותה, משלא נדרשה העובדת להמציא אישור הסמכתה כרואת חשבון.