פסק-דין בתיק תע"א 7709-09

1.         התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה שעניינה הפרשי שכר עבודה והפרשות לקרן השתלמות ולביטוח לאומי הנגזרות מהם - שעות נוספות, שעות הנקה וכן פיצויי פיטורים.

2.         הנתבעת הינה חברה רשומה המספקת ללקוחותיה שירותי בדיקות לתוכנה ומערכות.

3.         התובעת הועסקה בנתבעת החל מיום 20.5.2007 ועד ליום 31.8.2008 במסגרת פרויקט שמבצעת הנתבעת עבור משרד הביטחון בתל אביב - פרויקט ששמו " גלקסיה".

בפועל, החלה התובעת לעבוד רק ביום 4.6.2007, לאחר סיום הליכי אישור סיווג ביטחוני. עם זאת, הצדדים אינם חלוקים על כך ששכרה של התובעת שולם לה כבר מיום 20.5.2007.

4.         ביום 13.5.2007 חתמה התובעת על הסכם העסקה. בנספח א' להסכם האמור (נספח א' לכתב התביעה) צויינו תנאי ההעסקה הכלליים וכן צויינה התנייה הבאה (להלן: "תניית  הבונוס") שזו לשונה:

"1. בהמשך לאמור דלעיל, יקבל העובד, במהלך 18 החודשים הראשונים לעבודתו בחברה, בונוס חודשי בגובה 1,000 ש"ח כך שמשכורתו הכוללת תהיה 7,500 ש"ח.

במידה ויעזוב העובד את החברה במהלך תקופה זו, יחזיר העובד את הבונוס אשר שולם לו".

5.         התובעת טוענת כי במעמד חתימת ההסכם האמור פנתה לרכזת הגיוס במחלקת משאבי אנוש של הנתבעת, גב' אסתי יעקובוביץ', וביקשה להבין ממנה האם תניית הבונוס תקפה בכל מקרה של פרישת עובד קודם לסיום 18 חודשי התחייבות. לדבריה, גב' יעקובוביץ' השיבה לה כי סעיף הקיזוז יחול רק על עובדים שעבדו תקופה קצרה ועזיבתם היתה מסיבות בלתי ראויות.

6.         ביום 22.7.2008 הודיעה התובעת למנהל הפרויקט במשרד הביטחון בו הועסקה, מר אורי בנימין, כי בכוונתה לסיים את עבודתה ביום 31.8.2008 בשל העתקת מקום מגורים הקשורה בקבלתו של בעלה לעבודה בירושלים. הודעה בכתב בעניין זה הועברה על ידי התובעת לנתבעת ביום 23.7.2008 ונכתב בה כדלקמן:

"בחודשים הקרובים בעלי מתחיל לעבוד בירושלים, עקב עבודתו אנו נאלצים לעבור לגור בירושלים. המעבר יתרחש בספטמבר הקרוב על מנת שבתי תחל את שנת הלימודים במעון בירושלים.

מעבר זה אינו מאפשר לי להמשיך את עבודתי בפרויקט, וזאת עקב המרחק הרב בין מקום מגורי העתידי לבין הקריה בת"א.

                        על כן הריני מודיעה על סיום עבודתי בפרויקט החל מה-31.8.2008".

            כאן המקום להעיר כי ממכתבו של עו"ד יאיר עשהאל שלמשרדו התקבל בעלה של התובעת, מיכאל הלר להתמחות, עולה כי תחילת ההתמחות היתה ביום 1.3.2009, היינו כ-6 חודשים לאחר מועד סיום עבודתה של התובעת.

7.         בחודש יולי 2008 לא שולם לתובעת הבונוס החודשי של 1,000 ש"ח ובשכר חודש אוגוסט 2008 קוזז הבונוס במלואו, היינו סכום של 11,000 ש"ח ובכך למעשה קוזז הבונוס ששולם לתובעת בעבר.

8.         כאמור דרישתה של התובעת היא לסעדים הבאים:

א.         השלמת שכר יולי 2008 ושכר אוגוסט 2008 : התובעת טוענת כי הנתבעת קיזזה משכרה בחודשים האמורים שלא כדין סכומי כסף אשר לטענת הנתבעת מהווים בונוס, אותו רשאית היא לקזז לנוכח תניית קיזוז הבונוס (קרי, לנוכח סיום העבודה בטרם סיימה התובעת לעבוד תקופת התחייבות בת 18 חודשים). כמו כן עתרה לתשלום הפרשי הפרשות לביטוח המנהלים ולקרן ההשתלמות בגין תשלומים אלה.

ב.         תשלום עבור שעות הנקה : התובעת טוענת כי הנתבעת סירבה להעניק לה שעת הנקה המגיעה לה על פי חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (סעיף 7(ג)(3)), בטענה כי לא הועסקה אצלה עובר ללידה.

ג.          תשלום עבור שעות נוספות : התובעת טוענת כי בהתאם לנספח א' לחוזה העבודה (נספח א' לכתב התביעה) ועל פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 היתה זכאית לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות, אשר לא שולם לה בגין החודשים יוני - אוקטובר 2007.

ד.         פיצויי פיטורים: התובעת טוענת כי היתה זכאית לפיצויים חרף התפטרותה מכוח סעיף 8(3) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 ותקנה 12(ט) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964. זאת, בשים לב להעתקת מגוריה ממושב חמד שבמרכז הארץ לירושלים עקב עבודת בעלה.