תע"א
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
3417-08
19/06/2012
|
בפני השופט:
עדנה קוטן
|
| - נגד - |
התובע:
עוסמאן יוסף
עו"ד ירון בן ארי
|
הנתבע:
1. מועצה מקומית אעבלין
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אסף רשף
עו"ד יעקב דוידוביץ'
|
| פסק-דין |
1. לפנינו תביעתו של מר עוסמאן יוסף (להלן: "התובע") כנגד מעבידתו, המועצה המקומית אעבלין (להלן: "המועצה") וחברת הביטוח "איילון", בה נוהלה פוליסת ביטוח המנהלים שלו מטעם המועצה (להלן: "המבטחת").
המועצה נתבעת להשיב לתובע כספים שניכתה משכרו ולא העבירה למבטחת. כן עותר התובע לחיובה בפיצוי כספי בגין הפרת חובת תום הלב, על כך שלא יידעה אותו על ביטול הפוליסה.
עוד נתבע סעד הצהרתי לפיו המבטחת אינה זכאית להשתחרר מחבותה לפי פוליסת הביטוח אותה הנפיקה לתובע. בנוסף עותר התובע לחייב אף את המבטחת בפיצוי כספי בגין הפרת חובת תום הלב, שכן לא עדכנה אותו, לטענתו, בדבר ביטול הפוליסה.
2. למען העמד דברים על דיוקם יצויין, כי בכתב התביעה תבע התובע, בנוסף, פיצוי בגין אובדן כושר עבודה ובגין נכות ואולם, במהלך הדיון בביה"ד, נדחתה לבקשתו, התביעה לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה ולעניין זה ניתן פס"ד חלקי וכין נמחקה התביעה לפיצוי בגין נכות.
3. מטעם התובע העיד בפנינו התובע בלבד.
מטעם המועצה העיד גזבר המועצה, מר באסם עואד (להלן: "הגזבר" ו/או "באסם").
מטעם איילון העידו גב' רחל פנסקי, מנהלת ענפי ביטוח חיים, פנסיה ובריאות במבטחת ;מר שמעון כהן, מנהל צוות בחברת הביטוח הפניקס בע"מ ; ומר ג'מאל חוסיין , סוכן הביטוח אשר החתים את התובע, כך עפ"י הטענה, על מסמכי ביטוח .
4. להלן התשתית העובדתית, אשר אינה במחלוקת:
א. התובע מועסק במועצה מאז שנת 1999.
ב. התובע היה מבוטח בביטוח מנהלים אצל המבטחת, והמועצה החלה להפריש עבורו כספים למבטחת החל מיום 1.1.02.
ג. סך ההפרשות מידי חודש עמד על 18.33% לפי הפירוט הבא: 5% תגמולים חלק העובד, 5% תגמולים חלק המעביד, 8.33% פיצויי פיטורים.
ד. המועצה, כרשויות מקומיות רבות אחרות, נקלעה לקשיים כלכליים חמורים, ולא הצליחה לשלם משכורות לעובדיה. במקביל, החל מ-8/03 חדלה המועצה להפריש את הפרמיות לחשבונות עובדיה במבטחת. יחד עם זאת, המועצה המשיכה להנפיק לתובע תלושי שכר אשר מעידים על תשלום שכר מלא וכן על הפרשות למבטחת כדבעי.
ה. ביום 15.11.04 הגישה המבטחת תביעה לביה"ד כנגד המועצה, בגין דמי ביטוח אשר לא שולמו עבור עובדי המועצה עד ליום 17.08.04, ובהם התובע (עב 4057/04, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה). במקביל, סילקה המבטחת את הפוליסות שהיו ברשותה, ונוהלו עבור עובדי המועצה.
ביום 22.2.05 ניתן פסק דין בתביעה (שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל), לפיו תשלם המועצה למבטחת סך של 349,079.23 ש"ח (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה). המועצה העבירה
חלק בלבד מן הסכום הנ"ל למבטחת, אף זאת באיחור ניכר, בשנת 2007 (!) בין החודשים 3-10/07, כך שלאחר שהתקבלו הכספים, תוקן מועד סילוק הפוליסה וביטולה והועמד על חודש 3/04.
ו. במהלך 11/05, מינה משרד הפנים ועדה קרואה לעמוד בראש המועצה, וזו שבה לשלם שכר לעובדי המועצה, הגם שלא המשיכה בהפרשת הפרמיות למבטחת.
ז. ביום 8.11.05 נפגע התובע בתאונה במהלך עבודתו, ובעקבותיה נעדר מעבודתו במועצה בין ה-8.11.05-19.4.07 (להלן: "התאונה"). במהלך תקופה זו, קיבל התובע דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").
ח. התובע הגיש כנגד המועצה תביעה לבית משפט השלום בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו עקב התאונה, וביום 6.4.09 נפסקו לזכותו פיצויים בשיעור של 200,000 ש"ח (תיק אז' 17436/07 בימ"ש השלום חיפה, השופטת נאות-פרי).
התביעה כנגד המבטחת-
המסגרת הנורמטיבית