פסק-דין בתיק תע"א 3071-05

רקע כללי

1.                 התובעת הועסקה בתפקיד מנהלת שירותי רווחה חינוכית בעיריית מעלות תרשיחא מאז שנת 1977 ובמשך כעשרים ושתיים שנים.

2.         בחודש 11/98 פוטרה התובעת מעבודתה ובעקבות כך פנתה לבית דין זה בתביעה לביטול פיטוריה שנעשו לטענתה שלא  כדין, לחיוב העירייה לתשלום שכרה עד למועד החזרתה לעבודה ולפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועגמת נפש ( עב' 6091/98).

3.                 בפסק דין מיום 15/3/00 הורה בית הדין על בטלות הפיטורים והחזרת התובעת לעבודתה, וכן על תשלום שכרה עד למועד החזרתה לעבודה.

4.         על כך הגישה העירייה ערעור לבית הדין הארצי ( ע"ע 1117/00 עיריית מעלות תרשיחא נ' שולה בוחבוט).

      ביום 24.2.2003, קבע בית הדין הארצי כי הליך הפיטורים של התובעת נעשה שלא כדין.

בשאלה מהו הסעד הראוי קבע בית הדין הארצי:

"משהגענו עד הלום, עולה ובאה השאלה: מהו הסעד הראוי להינתן בנסיבות אלה. האם נכון להורות על ביטול הפיטורים, החזרתה של המשיבה לעבודתה והעמדתה, במידת הצורך, בפני בית דין משמעתי, או לזכותה בפיצויים על פיטוריה בהליך פגום?

מאז פיטוריה של המשיבה ועד היום חלפו למעלה מארבע שנים, במהלכן היו הצדדים שרויים בהתדיינות משפטית שהתמשכה, לא במעט, מחמת ניסיונות הפשרה, אשר היו עשויים להיות מוצא נכון למצב אליו נקלעו הצדדים שלא בטובתם.

משהגענו עד הלום, ולאחר ששקלנו את כלל  נסיבותיה של פרשה זו, הגענו לכלל מסקנה כי אין עוד מנוס מהימנעות מהוראה על החזרתה של המשיבה לעבודה וכי הסעד המתאים הוא פסיקת פיצויים למשיבה בגין פיטורים שלא כדין.

לא למותר לציין, כי גם מהליכי הפשרה שהתקיימו בין הצדדים, לרבות דיונים בפני ועדה פריטטית, עליהם עמדנו בהרחבה לעיל, ולא בכדי, עולה כי עיקר ההתדיינות לא הייתה סביב החזרתה של המערערת לעבודה, כי אם בהתייחס לתנאי פרישתה ולתשלומים שונים הכרוכים בכך. 

19.       סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו בלבד, במובן זה שאין אנו מורים על החזרתה של המערערת לעבודה. העירייה תשלם למערערת פיצוי בגין פיטוריה שלא כדין, בשיעור של 12 חודשי משכורת, לפי שיערוך משכורתה האחרונה של המשיבה, נכון להיום.

בנוסף לתשלום המשכורות שפסקנו כאמור, תעמוד למשיבה הברירה לבחור באחת משתי חלופות: קבלת פיצויי פיטורים כדין לפי המשכורת הקובעת האחרונה שהייתה משתלמת לה ביום פיטוריה, כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד פיטוריה ועד לתשלום המלא בפועל; או, במקום זאת, פרישה לגימלאות לפי התנאים שנקבעו במכתבו של מר ישראל שפיצר, ראש מינהל שירות עובדים במשרד הפנים, מיום 14.6.2000, אשר לצורך זה יהווה חלק בלתי נפרד מהכרעתנו בפסק דין זה.

המשיבה תודיע לעיריה, בתוך 60 יום מהיום, באיזו מן החלופות היא בוחרת. "

5.         אין חולק כי התובעת בחרה במסלול של פרישה לגמלאות.

6.               התביעה שבפנינו הוגשה ביום 30/8/05 ותוקנה, בהמשך, ביום 19/10/06.

לטענת התובעת, הנתבעת החלה לשלם לה פנסיה קטנה מאוד, וכן שילמה זכויותיה

הנוספות שנפסקו לה (פיצוי בגין פיטורים שלא כדין,חודשי הסתגלות ומענק פרישה) - בחסר.

לטענת התובעת בתביעתה, יש לקבוע את שיעור משכורתה הקובעת לצורך חישוב הפנסיה והזכויות שנפסקו לה לעיל על בסיס דרגת בוגר תואר BA בהוראה בותק של 31 שנה, וכן להוסיף למשכורת הקובעת תוספת גמול שיקום בגובה 1000 ש"ח, תוספת כפל תואר בשיעור 10.5% וגמול הדרכה בשיעור 45% (במקום גמול מדריך בשיעור 38%) (להלן: " התוספות").