תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2896-10
05/12/2013
|
בפני השופט:
סיגל דוידוב-מוטולה
|
| - נגד - |
התובע:
מקונן גטנט
עו"ד אלמוג שאול
|
הנתבע:
בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ
עו"ד זוסמנוביץ
עו"ד דינה יהב
|
| פסק-דין |
פתיח ותשתית עובדתית
1. המחלוקת המרכזית מושא ההליך שבפנינו נוגעת לזכאות התובע לפיצויי פיטורים. מחלוקות נוספות נוגעות לזכאותו להפרשי שכר, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה ודמי חגים.
2. מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העידו מנהלה מר שאול בן עמי, ומנהל העבודה דאז מר עאבד חאג' יחיא.
3.
להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:
א. הנתבעת - בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ - הינה חברה פרטית שעיקר עיסוקה בביצוע עבודות פיתוח, גינון והשקיה.
ב. התובע, מר מקונן גטנט, עבד עבור הנתבעת החל מיום 1.5.04. לטענת הנתבעת, חלה הפסקה בעבודתו של התובע בין החודשים ספטמבר 2005 - אפריל 2006; התובע אישר כי למיטב זכרונו היו מספר חודשים בהם לא עבד (סעיף 7 לתצהירו).
ג. התובע קיבל שכר יומי. לפי תלושי השכר, שכר זה עמד בתחילת עבודתו על סך של 160 ש"ח, עלה ל - 170 ש"ח והחל מחודש דצמבר 2007 - לסך של 175 ש"ח ליום.
ד. החל מחודש ינואר 2009 בוצע שינוי בתלושי שכרו של התובע, והשכר היומי הופחת לסך של 165.60 ש"ח. במקביל לכך התווספו לתלוש השכר החל מאותו מועד תשלומים חודשיים בגין הבראה, ימי חג, חופשה, נסיעות ו"פיצויים".
ה. התובע חדל להגיע לעבודה ביום 14.10.09 (סעיף 3 לכתב התביעה).
ו. ביום 17.10.09 נשלח לנתבעת מכתב מטעם "טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה", בהתייחס לתובע ולששה עובדים נוספים שעזבו את עבודתם בנתבעת יחד עימו (נספח ב' לתצהיר מר בן עמי). במכתב נטען כדלקמן:
"לדברי מרשי לאחרונה חלו שינויים המהווים הרעה מוחשית בתנאי עבודה כך למשל הפחתה בתשלום שכרם, הלנת שכר בניגוד לחוק הגנת השכר, כמו כן למרשי לא שולם שכר בגין שעות נוספות.
יתרה מזו, מרשי זוכים ליחס משפיל ומזלזל, בהסעה לעבודה ומהעבודה הם נאלצים להצטופף ברכב שמכיל בתוכו ציוד עבודה, ג'ריקן נפט/דלק ממנו נודף ריח חזק אשר מסב נזק בריאותי.
לטענת מרשי התנהגותו המחפירה של הממונה הישיר, מר שמואל, התבטא גם בעונשים שקיבלו על היעדרות מהעבודה בשל מחלה, כך שכל עובד שנעדר מהעבודה בגין מחלה נענש ונאלץ להישאר בביתו במשך ימים ספורים...
לנוכח טענות אלו החליטו מרשי לפנות למנהלם במטרה להלין בפניו על אי החוקיות שבתנאי העסקתם ברם ללא הצלחה. משכך כצעד ראשון מרשי החליטו פה אחד שלא לעבוד שעות נוספות ולהסתפק בתשע שעות עבודה...
ביום 15.9.09 מרשי נדרשו לעבוד שעות נוספות. מרשי החליטו להתנגד להצעה לעבוד שעות נוספות, בתגובה נאמר להם כי אין הסעה חזור הביתה והם נאלצו לחפש תחבורה...
מרשי אשר הינם עולים חדשים מאתיופיה ואינם יודעים קרוא וכתוב ואינם שולטים בשפה העברית ניסו להסביר את הקשיים בהם נתקלים, אך מרשי לא זכו לשום יחס הוגן וכל פנייתם לא זכו למענה ראוי...
לפיכך, הנכם נדרשים לתקן את המצב לאלתר ולפעול בהתאם לחוקי המגן וההסכמים הקיבוציים. ככל שאינכם מעוניינים עוד להעסיק את מרשי הנכם נדרשים לשלם למרשי את התשלומים הבאים: תשלום בגין פיצויי פיטורים, הפרשי שעות ושעות נוספות, תשלומי הפרשי פדיון חופשה, תשלום בעד הודעה מוקדמת, תשלום הפרשי דמי הבראה, תשלומי פנסיה - בהתאם לצו הרחבה החל על עובדי גינון...".
ז. התובע לא קיבל את שכרו עבור 14 ימי עבודתו בחודש אוקטובר 2009, וזאת שכן קוזז בגין אי מתן הודעה מוקדמת על ידו (הודעת קיזוז ששלחה הנתבעת צורפה כנספח ד' לתצהיר מר בן עמי).