פסק-דין בתיק תע"א 2743-09

1. התובעת, גב' רות עדתו, ילידת 1954 ותושבת מושב תומר בבקעת הירדן, עבדה אצל הנתבעת, המועצה האזורית בקעת הירדן מ-1/1989 עד ל-5/2009. החל מחודש 10/1994 עד לסיום עבודתה כיהנה התובעת כמזכירת המועצה האזורית.
2. עד לחודש 4/1998 הועסקה התובעת בדרגה בדירוג המינהלי ומחודש זה ואילך העסקתה היתה על פי חוזה עבודה אישי שאושר להעסקת עובדים בכירים ברשויות המקומיות על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים (60% משכר מנכ"ל מ-4/98 עד 6/99 ו-100% שכר בכירים מ-7/99 ואילך), כאשר זכויותיה הפנסיוניות מבוטחות בקרן הפנסיה "מבטחים".
3. חוזה העבודה של התובעת קובע, לעניין זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים, כי תהיה זכאית לפיצויי פיטורים אף אם התפטרה לאחר ארבע שנות עבודה. לעניין חישוב פיצויי הפיטורים למקרה של פיטורים או התפטרות לאחר ארבע שנות עבודה, קובע החוזה הוראה בדבר פיצול השכר הקובע של התובעת לשתי תקופות - אחת בגין תקופת העסקתה לפני החתימה על החוזה והשנייה בגין תקופת העסקתה לפי החוזה. להלן ההוראה הרלוונטית:

"פרש העובד מיוזמתו לאחר שעבד 4 שנים או יותר לפי חוזה זה/פוטר העובד ..

יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור התקופה הקודמת בשיעור שנקבע בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. המשכורת הקובעת לעניין הפיצויים תהיה המשכורת הקובעת בדרגה שהייתה לו ערב החתימה על חוזה זה.

4. לאחר בחירתו של ראש מועצה חדש בחודש פברואר 2009, פנה אל התובעת ראש המועצה החדש, מר דוד אלחייני, בעניין סיום תפקידה של התובעת כמזכירת המועצה. בעקבות פניה זו הגיעו הצדדים, ביום 22.2.09, להסכם בדבר סיום עבודת התובעת. בהסכם נקבע כי "בגין התקופה בה רות עבדה בדירוג-דרגה יינתנו לה פיצויי פיטורים בגובה 150% בכפוף לאישור משרד הפנים ואי מתן אישור לא יגרע מסופיות הסכם זה".
5. ביום 29.3.09 התקבלה אצל גזבר הנתבעת הודעת מנהל תחום פיקוח ובקרת שכר במשרד הפנים לפיה אושר לתובעת "השלמה ל-100% פיצויי פיטורין על כל התקופה לפי השכר האחרון (שכר בכירים) ובקיזוז הכספים שניצברו לזכות לפיצויי פיטורין בקרן פנסיה צוברת".
6. התובעת דרשה תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסכום שאושר על ידי משרד הפנים. הנתבעת סירבה לדרישה זו ושילמה לתובעת פיצויי פיטורים על פי האמור בהסכם לסיום עבודתה, קרי: לפי חישוב מפוצל, כאשר בגין תקופת העבודה שקדמה לחתימת התובעת על פיצויי פיטורים, שילמה לפי 150%. סך הכספים ששולמו לתובעת בגין פיצויי פיטורים, מעבר לשחרור הפיצויים שבקרן הפנסיה של התובעת, הינו כ-145,000 ש"ח.

טענות התובעת ותביעותיה

7. התובעת טוענת כי למעשה פוטרה מתפקידה בפיטורים פוליטיים פסולים והיא תובעת הצהרה בדבר בטלות פיטוריה והשבתה לעבודתה.
8. לחילופין מבקשת התובעת לפסוק לה שכר מלא עד למועד הגיעה לגיל הפרישה בשנת 2015.
9. לחילופי חילופין דורשת התובעת לפסוק לה הפרשי פיצויי פיטורים בהתאם לחישוב הפיצויים שאושר על ידי משרד הפנים. הפרש זה עומד על כ-100,000 ש"ח, והוא נובע מן הפער המשמעותי בין שכרה של התובעת בתקופת עבודתה לפני חתימתה על "חוזה הבכירים" לבין שכרה לפי "חוזה הבכירים".
10. בנוסף לאמור מבקשת התובעת לפסוק לה פיצוי בעד עוגמת נפש בסך 50,000 ש"ח.

עמדת הנתבעת

11. הנתבעת מתנגדת לתביעת התובעת וטוענת כי התובעת פרשה מרצונה ודורשת בתביעתה תשלומים מעבר למתחייב מהסכם הפרישה.

המחלוקות

12. מכתבי הטענות ותצהירי הצדדים עולה מחלוקת בעניין נסיבות סיום עבודתה של התובעת, כדלהלן:

                                 א.         לטענת התובעת, ראש המועצה הנבחר פיטר את התובעת בפיטורים פוליטיים פסולים, ללא שימוע, כדי למנות מקורב לתפקיד מזכיר המועצה, מבלי שנפל כל דופי בתפקודה של התובעת. בהקשר זה היפנתה התובעת למכתב שכתבה לראש המועצה מיום 13.2.09 בו העלתה בזמן אמת את גרסתה לאירועים שלאחר בחירת ראש המועצה החדש. לטענת התובעת, יועצה המשפטי של הנתבעת פנה אליה לאחר פגישתה עם ראש המועצה הנבחר וביקש ממנה בשמו להסכים לפרישתה מרצון. התובעת הסכימה לכך בשל כך שהיא עייפה מלהתמודד עם התנכלויותיו של ראש המועצה. היועץ המשפטי הסביר לתובעת כי לא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים לפי משכורתה האחרונה בשל הוראות החוזה האישי הקובעות תשלום פיצויי פיטורים לפי חישוב מפוצל של תקופות עבודתה. התובעת הסתמכה על ייעוץ זה, שלטענתה היה רשלני, והסכימה לפרוש תוך העלאת בקשה אחת בלבד - קבלת פיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתה לפני חתימת על החוזה האישי לפי שיעור 150%, וזאת בהסתמך על מקרה קודם במועצה האזורית בו אושרה הטבה כזו. בנסיבות אלה, יש לראות בסיום עבודתה של התובעת כפיטורים, שכן לא היתה לראש המועצה הנבחר כל עילה לסלקה מתפקידה ולו נקט הליך פיטורים היא היתה יכולה למנוע זאת בהליכים משפטיים, שהיו נמשכים תקופה ארוכה.

                                  ב.         הנתבעת כופרת בטענת התובעת בדבר פיטוריה מטעמים פוליטיים. לטענת הנתבעת, לאחר בחירתו ביקש ראש המועצה הנבחר לבצע רענון והתייעלות בהנהלת הנתבעת ובמסגרת זו הציע לתובעת, שלפי הכרתו "מיצתה את עצמה" בתפקיד מזכירת המועצה, לעבור לעבוד בחברה עירונית של הנתבעת באותם תנאי שכר, ולבסוף הסכימו הצדדים על פרישת התובעת מרצונה. משכך, אין בסיס לטענת התובעת כי פוטרה.