תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2726-09
29/05/2012
|
בפני השופט:
רוית צדיק
|
| - נגד - |
התובע:
רחמים פורתי
עו"ד ערן גולן
|
הנתבע:
1. חברת מודיעין אזרחי בע"מ
2. מדינת ישראל-משרד הביטחון
עו"ד נירית מאירי
עו"ד ליטל בן דוד סדובסקי
|
| פסק-דין |
1. עניינו של תיק זה בשאלת זהות המעסיק של התובע.
רקע עובדתי-
2. בשנות השמונים פרסמה הנתבעת 2 (להלן המדינה ו/או משרד הביטחון) מכרז המזמין חברות הנותנות שירותי אבטחה ובלדרות, להתקשר עמה בחוזה לצורך ביצוע משימות אבטחה ובלדרות במשרד הביטחון.
3. הנתבעת 1 (להלן גם - מודיעין אזרחי ו/או החברה) זכתה במכרז בשנת 1995. עם זכייתה התקשרה עם משרד הביטחון בחוזים למתן שירותי אבטחה ובלדרות.
4. מודיעין אזרחי הינה חברה בארגון הארצי של חברות השמירה והאבטחה בישראל וככזו הינה מחויבת להסכם הקיבוצי הכללי החל בענף השמירה והאבטחה, אשר הורחב בצו הרחבה.
5. עיקר מומחיות מודיעין אזרחי הינה שמירה, אבטחה ובלדרות מאובטחת.
6. התובע החל עבודתו במודיעין אזרחי בשנת
1995 והועסק כמאבטח במתקני משרד הביטחון.
7. החל משנת
1997, שימש התובע בתפקיד "
בלדר דואר" כשהוא מוצב בחצרי משרד הביטחון. בין התובע ובין מודיעין אזרחי נחתמו שני חוזי העסקה הראשון בשנת 1995 והשני בשנת 2005.
8. בשנת 2009 סיימה מודיעין אזרחי התקשרותה עם משרד הביטחון על כן, העסקת התובע באה לסיומה לאחר ששולמו פיצויי פיטורים על ידי מודיעין אזרחי.
יצוין כי בקשת התובע ליתן צו האוסר על פיטוריו נדחתה. כן נדחתה בקשת רשות ערעור על ההחלטה אשר הוגשה לבית הדין הארצי.
9.
העדים -
מטעם התובע העידו התובע בעצמו; מר תמיר מצה אשר הועסק ע"י מודיעין אזרחי, מר גלעד מדינה אשר הועסק ע"י מודיעין אזרחי.
מטעם מודיעין אזרחי העיד מר נחמיה דניאל - סמנכ"ל מודיעין אזרחי.
מטעם המדינה העידו הגב' כמיליה אוקונסקי - ראש היחידה לגיוס וקליטה באגף משאבי אנוש במשרד הביטחון, מר ארז זמרי - אשר שימש בין השנים 2005-2011 בתפקיד ראש המערכה לשירותי יחידה בחטיבה להרכשת שירותים במשרד הביטחון, מר הרצל כהן - המשמש כראש מערכת הדואר במשרד הביטחון, הגב' ענבל שהרבני - מנהלת מחלקת בקרת שכר באגף הכספים במשרד הביטחון.
מערכת היחסים בין התובע למדינה- האם בגדר מיקור חוץ אותנטי ?
10. בעניין ע"ע 766/07
לימור בן חיים - המל"ל ומנפאואר בע"מ [פורסם במאגרים האלקטרוניים] מיום
13.2.11 (להלן-
פרשת לימור בן חיים) עמד כב' הנשיא (בדימוס) ס. אדלר על האבחנה בין שלוש תבניות העסקה במסגרת יחסי עבודה משולשים וכך נקבע -
"(א)
התבנית הראשונה - מיקור חוץ של פונקציות: מיקור חוץ של פונקציות נוגע למקרים בהם מפעל אחד,
המפעל המזמין, מעביר ביצוע פונקציה מסוימת בהליך הייצור שלו למפעל אחר, הוא
המפעל מספק השירותים. בדרך כלל, המדובר ב
"החצנה" של פונקציות, שאינן כלולות בגרעין העשייה של המפעל המזמין. בתבנית זו, יתכן שהמפעל מספק השירות ייצר במפעל שלו את המוצר המוגמר שהוזמן ויתכן שהשירות יבוצע בתוך מפעלו של המזמין. בשני המקרים: המפעל מספק השירות הוא הקולט את העובדים לשורותיו, הוא שכורת עמם חוזי עבודה ומדווח עליהם לרשויות השונות כעובדיו, והוא שערב לזכויותיהם. במקרים אלה, נכון לדבר על אספקת שירותים ולא על אספקת עובדים. עובד החברה החיצונית אינו עובדו של המפעל המזמין, אף כי בנסיבות מסוימות ונדירות יחסית, מקום שזכויותיו לא ניתנו לו על ידי החברה החיצונית, יוכל העובד להיפרע מהמפעל המזמין. אין צורת העסקה זו בלתי-לגיטימית. המדובר בצורת העסקה המאפשרת הוזלת עלויות הייצור וגמישות ניהולית מסוימת, במיוחד בתחומי עיסוק שאינם חלק אינהרנטי מליבת ההתמחות של המפעל המזמין.
(ב) (ב)
התבנית השניה - העסקה אמיתית, 'אותנטית', של עובדים באמצעות חברות כוח אדם. בתבנית זו יחסים משולשים בין
עובד; חברת כוח אדם; ומשתמש. היא כוללת שתי מערכות חוזיות: חוזה העסקה בין העובד לבין חברת כוח אדם וחוזה התקשרות להזמנת עובד בין חברת כוח האדם לבין המשתמש.
קיימים סוגים שונים של העסקת עובד באמצעות חברת כוח אדם וביניהם: הפניית עובדים למקומות עבודה לתקופות קצרות; שיבוץ עובד בתפקיד ספציפי ומיוחד לתקופה ארוכה של מספר שנים; גיוס בעלי מקצוע מיוחדים, לביצוע פרויקט; עובדי סיעוד לטיפול באנשים עם מוגבלויות או בקשישים.