תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2401-09
03/12/2013
|
בפני השופט:
אורנית אגסי
|
| - נגד - |
התובע:
שמרית צוברי
עו"ד עינת הורוביץ
|
הנתבע:
הולמס פלייס (באמצעות המחלקה המשפטית)
עו"ד סיגלית בלומברג
|
| פסק-דין |
1. התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויים כספיים בגין נזק ממוני ובלתי ממוני בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח 1988, (להלן:
"חוק שוויון הזדמנויות").
2. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד התובעת לתשלום פיצויים כספיים על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, (להלן:
"חוק איסור לשון הרע").
3.
העובדות הרלוונטיות בתיק זה -
א. התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כפקידת קבלה בסניף עזריאלי בתל אביב החל מיום 22/5/06 ועד לפיטוריה ביום 13/4/08.
ב. תנאי העסקתה של התובעת הוסדרו בחוזה העסקה מיום 11/6/06.
ג. בהסכם העסקתה של התובעת נקבע באופן מפורש כי הנתבעת פועלת גם בסופי שבוע וכן ניתנה הסכמתה של התובעת לעבוד בסופי שבוע ובחגים כאמור, (סעיף 5.1 לחוזה).
ד. למן תחילת העסקתה עבדה התובעת גם בימי שבת.
ה. לאחר שאביה של התובעת נפטר ביקשה התובעת שלא לעבוד בימי שבת במהלך שנת האבל. הנתבעת הסכימה לבקשתה.
ו. לאחר סיום שנת האבל סירבה התובעת לשוב ולעבוד בימי שבת.
ז. לאחר דין ודברים בין הצדדים פוטרה התובעת מעבודתה.
ח. לאחר פיטוריה, ביום 22/8/08 העניקה התובעת ראיון בעיתונות בו טענה כי פוטרה מחמת היותה "שומרת מסורת".
4.
ראיות ועדים
הגישו תצהיר והעידו - התובעת והגברת הילה עם -שלם. מטעם הנתבעת - נירית קדוש, מ"מ מנהלת סניף עזריאלי בנתבעת וללי פוגל, מ"מ מנהלת משאבי אנוש בנתבעת וכן ערן לוי, חוקר פרטי.
5. טענתה העיקרית של התובעת הנה, כי פוטרה מעבודתה בשל אי הסכמתה לעבוד בימי שבת בנתבעת תוך הפלייתה מטעמי דת והכל בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א 1951, (להלן:
"חוק שעות עבודה ומנוחה") ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
ייאמר כבר עכשיו, כי לאחר שמיעת עדויות הצדדים ובחינת הראיות שהוגשו בפנינו התרשמנו, כי אין לקבל את תביעת התובעת והכל כפי שיפורט להלן.
6.
נסיבות סיום העסקתה של התובעת
התובעת הועסקה בנתבעת כפקידת קבלה בסניף עזריאלי בתל אביב. אין חולק, כי תנאי העסקתה של התובעת נקבעו בחוזה העסקה עליו חתומה התובעת. התובעת טענה כי חתימתה על הסכם העסקתה נכפתה עליה על ידי הנתבעת אולם לא הביאה כל עדות לכך והדבר לא הוכח ולו בראשית ראייה ועל כן, טענה זו נדחית.
עולה מן הדברים, כי התובעת ידעה באופן מפורש וברור, כי תנאי העסקתה כוללים עבודה בשבת. לא זו אף זו, בפועל התובעת הועסקה בימי שבת בנתבעת משך כל התקופה עד לפטירתו של אביה. בהקשר זה ייאמר, כי לא מצאנו צורך לדון בטענת התובעת כי לא עבדה בתדירות גבוהה בימי שבת משום שהדבר אינו מעלה ואינו מוריד לעניין עבודתה בפועל בימי שבת.
7. אביה של התובעת נפטר ביום 23/2/07.