פסק-דין בתיק תע"א 2101-09

1.        האם היה התובע עובד של הנתבע? האם היתה לנתבע נגריה, בה העסיק עובדים וביניהם את התובע? האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבע.

2.        אין חולק כי לנתבע חנות של מכירת מסגרות לתמונות וריהוט בסמוך לשער הפרחים שבעיר העתיקה (להלן: "החנות"). הנתבע מתגורר בראס אל עמוד. המחלוקת היא האם היתה לנתבע נגריה בה העסיק את התובע.

טענות הצדדים

3.        התובע טוען כי עבד כנגר אצל הנתבעים בנגריה בעזרייה / אבו דיס שלימים הועברה לשכונת ראס אל עמוד במזרח ירושלים. לטענתו עבד בנגריה כ 9 שנים - מיום 7.6.93 ועד 2.6.02. במקביל אליו עבד אחיו הצעיר בנגריה. עבודתו של האח החלה כ 3 חודשים קודם לתחילת עבודתו. מאחר ולא קיבל משכורות חודש אפריל וחודש מאי בשנת 2002, התייצב יחד עם אחיו בחנות הנתבע, ודרש את משכורותיו. בעקבות זאת פוטר על אתר יחד עם אחיו. בתביעתו הוא מבקש לקבל את פיצוי הפיטורים, תשלום חלף הודעה מוקדמת, ודמי הבראה. שכרו היה 3,500 ש"ח נטו וכנגזרת של שכרו בתקופת העבודה זכאי הוא לפיצוי פיטורים בסכום של 31,500 ש"ח. כדי להוכיח את עובדת היותו עובד, צירף התובע אישורים שנכתבו לכאורה על ידי הנתבע או מי מטעמו ולפיהם עבד התובע בנגריה.

4.        לטענת הנתבע לא היתה לו כלל נגריה. אכן יש לו עסק של חנות למכירת ריהוט ומסגרות לתמונות. כיום  מוכר בעיקר מסגרות. יחד עימו, עבדו בחנות שני אחיו. הוא לא העסיק את התובע מעולם. הקשר עם התובע היה באופן מוגבל באמצעות אחיו כאשר לתובע היתה נגריה והוא סיפק לחנות ריהוט ובעיקר ארונות לפי הזמנה.  באשר לאישורים הנושאים לוגו של החנות, הרי שאלה ניתנו לתובע על ידי אחיו ושלא כדין. אישורים אלה ניתנו כדי לעזור לתובע לצורך  קבלת היתר לאיחוד משפחות (מעמד אחמ"ש).

כמו כן טען הנתבע  כי הקשר עם התובע ניתק לכל המאוחר ב 1/02 והתביעה דנן הוגשה רק ביום 1.6.09 דהיינו לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

5.        בפנינו העידו התובע ואחיו עסאם מוחמד טלג'י זיר ומנגד הנתבע ואחיו חאלד בדוואי קווסמה. מיד לאחר הדיון סיכמו הצדדים בעל פה.

הכרעה

6.        נקדים ונאמר כי החלטנו לקבל את התביעה. עדותם של התובע ואחיו עשו עלינו רושם מהימן. עדותם נתמכת במסמכים שנכתבו ונחתמו על ידי אחיו של הנתבע (כפי שהוא מודה בתצהירו ס' 8) ובפרט נספחים ה-1 עד ה-3 לתצהיר התובע. במסמכים אלה מאשר אחיו של התובע כי התובע עובד בנגריה השייכת לו. מדובר בשלושה מסמכים עם תאריכים שונים: הראשון מיום 17.3.97 נספח ה-1, השני מיום 28.8.99 נספח ה-2 והשלישי מיום 20.1.02. בשלושת המסמכים נכתב מפורשות כי התובע עובד בנגריה של הנתבע כנגר. טענת הנתבע כי אינו יודע מדוע אחיו נתן אישור זה ואישור זה ניתן שלא על דעתו אינה סבירה בעינינו.  מדובר כאמור בשלושה אישורים שניתנו בהפרש של כמה שנים. אלה ניתנו על ידי שני אחיו של הנתבע (פרוט' עמ' 26, ש' 27-26). אף עדותו של אח הנתבע חאלד (פרוט' עמ' 26 ש' 21) לפיה נתן את האישור רק כדי שהתובע יוכל לקבל מעמד של אחמ"ש אינה סבירה בעינינו.

7.        הגרסה לפיה כלל לא היתה נגריה לנתבע אינה מתיישבת עם העדויות שנשמעו בפנינו.  כעולה מהעדויות לאביו של הנתבע היתה נגריה וזו עסקה בעיקר בייצור לייסטים  (מוטות עץ דקים המשמשים בין היתר לייצור מסגרות לתמונות) נגריה זו פעלה בחייו של האב וכעולה מעדותו של חאלד זמן מה לאחר מותו בראשית שנות ה 90.  אין חולק כי המכונות והציוד של הנגריה שהיתה לאביו של הנתבע נמצאים באותו מקום,  בשכונת ראס אל עמוד.  נזכיר כי לטענת הנתבע (פרט' עמ' 23 ש' 12-9) הנגריה מעולם לא פעלה ומעולם לא הפעילו את המכונות בנגריה ואביו סתם קנה מכונות לנגריה, שמעולם לא פעלה. גרסה זו אינה סבירה ואינה מתיישבת עם הדברים שמסר אחיו חאלד ולפיה הנגריה פעלה בחיי האב (פרוט' עמ' 26 ש' 2). גרסת הנתבע אפוא אינה מתיישבת עם האישורים שניתנו ואינה מתאימה לעדות אחיו כאמור.

התובע צירף שלושה אישורים של הרש"פ ג-1 ג-2 ג-3. מאישורים אלה עולה שאכן יש נגריה שפועלת בראס אל עמוד ובאלעזריה והיא קשורה לנתבע. אישורים אלה אף הם מפריכים את גרסת הנתבע לפיהם כלל לא היתה נגריה.

טענות הנתבע ואחיו לפיהם הרש"פ מוציאה אישורים פיקטיביים לכל דורש לא די בהן כדי לאיין את האישורים הנ"ל (נספחים ג-1 עד ג-3 לתצהיר התובע). לנוכח כל האמור גרסת הנתבע נדחית.

תקופת העבודה של התובע

8.         התובע טען כי תקופת העבודה שלו היתה מחודש יוני 93 ועד 2.6.02 עת פוטר. התובע ואחיו נשאלו כיצד הם יודעים לומר את מועד סיום העבודה. אחיו של התובע סיפר כי היתה זו למעשה עבודתו הראשונה אותה החל כנער צעיר והוא זוכר את התאריך כשם שהוא זוכר תאריכים חשובים אחרים כמו לידת בנו, נישואיו, תאריך סיום עבודה במקום אחר, וכו'. התובע מסר כי המועד היה רשום אצלו ביומן אך זה לא נשמר. אין חולק כי התביעה הוגשה קרוב ל- 7 שנים לאחר מכן, דהיינו סמוך לתום תקופת ההתיישנות. יחד עם זאת הגרסה של התובע ואחיו לפיהם עבדו עד 2.6.02 עשו עלינו רושם מהימן. נציין כי מועד תשלום פיצוי הפיטורים הינו רק מחודש יולי 2002 ממילא מועד הגשת התביעה היה חודש לפני תום תקופת ההתיישנות ולא יום אחד כפי שטענו הצדדים. בענין זה נאמר כי  טענת חאלד, אחיו של הנתבע, באשר לתקופת העבודה, היתה כי הוא אינו זוכר מתי הסתיים הקשר עם התובע כספק של מוצרים מהנגרייה הפרטית שלו אך עת ישב עם עורך הדין הגיעו לתאריך מסוים - 20.1.02. נעיר כי מועד זה הינו המועד המופיע בנספח ה-1 לתצהיר התובע - הוא האישור לפיו התובע עובד בעסק כנגר. ברור כי מועד זה שננקב על ידי הנתבע אינו המועד הנכון והוא ננקב אך לצורך ההליך דנן.

נסיבות סיום העבודה

9.        התובע טען כי פוטר כאמור גרסת התובע עשתה עלינו רושם מהימן. גרסתו בענין זה נתמכת בגרסת אחיו. מגרסתם עולה כי לא שולם להם שכר עבודה לחודשים אפריל ומאי והם התייצבו בראשית חודש יוני ודרשו את השכר ואזי פוטרו.  ברור אפוא כי מדובר בפיטורים והתובע זכאי היה לפיצוי פיטורים. כאמור לעיל גרסת הנתבע נשללה ולנוכח זאת אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצוי פיטורים.

פיצוי פיטורים והודעה מוקדמת

10.    התובע עבד 9 שנים כאמור. שכרו של התובע בהתאם לתצהירו היה 3500 ש"ח. לתובע ישולם אפוא פיצוי פיטורים בסכום של 31,500 ש"ח נטו. כמו כן זכאי התובע לתשלום הודעה מוקדמת בתשלום של 3500 ש"ח נטו.

הבראה