פתיח ותשתית עובדתית
1. התובעת פוטרה מעבודתה לאחר שנטען כלפיה כי ביצעה הפרת משמעת חמורה ודיווחה דיווחים כוזבים על שעות עבודתה. במסגרת הליך זה עלינו להכריע בשאלה אם בוצעה הפרת המשמעת הנטענת, וככל שכן - מהן השלכותיה על זכויותיה של התובעת. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה דרשה מהתובעת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לפי הנטען בגין התנהגותה.
2. מטעם התובעת העידו היא עצמה ומר גיל בן שוהם. מטעם הנתבעת העידו מר שי לוי וגב' שני אמזלג.
3.
להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:
א. הנתבעת - דונה ויקטוריה בע"מ - הינה רשת חנויות להלבשה תחתונה לנשים, בניהולו של מר שי לוי (להלן:
לוי).
ב. התובעת, גב' אנה אפשטיין, עבדה בנתבעת החל מיום 15.5.05, והחל מיום 11.11.05 שימשה כמנהלת חנותה של הנתבעת בקניון "אסף סנטר" בצריפין (להלן:
החנות).
ג. במסגרת עבודתה הייתה התובעת אחראית על הזמנת סחורה, בחירת עובדות ופיקוח עליהן, וכן ביצוע מכירות. בתקופה האחרונה לעבודתה כלל צוות החנות שתי מוכרות מלבדה, ואלו עבדו דרך כלל במשמרות בוקר (9.00 - 15.00) או אחר הצהריים (15.00 - 21.00). לטענת התובעת, נדרשה לעבוד שעות ארוכות יותר משעות המשמרת הרגילות נוכח תפקידה הניהולי, ולעיתים אף נאלצה להישאר למשמרות כפולות.
ד. שכרה של התובעת שולם על בסיס שעתי (בתקופה האחרונה לעבודתה - לפי סך של 25 ש"ח לשעה), ושולם לה בהתאם להיקף השעות שנרשם בכרטיס הנוכחות. בנוסף לכך קיבלה רכיב שכונה "פרמיה", ושיעורו נע בין 250 ש"ח ל - 975 ש"ח לחודש.
ה. ביום 30.7.09 (יום ה' בשבוע), בסביבות השעה 15.00, סמוך לאחר צאתה של התובעת מהחנות בתום משמרת הבוקר, התבקשה לחזור על עקבותיה לצורך שיחה עם מנכ"ל הנתבעת מר לוי. במהלך השיחה, בה נכח גם אחיו של מר לוי והתנהלה ליד שולחן בשטחו הציבורי של מרכז הקניות, עומתה התובעת עם הפרת המשמעת הנטענת (להלן:
פגישת העימות). פגישת העימות צולמה, והתקליטור המתעד אותה הוגש לתיק בית הדין.
ו. בתחילת פגישת העימות מסר לוי לתובעת מכתב המפרט את הטענות נגדה, אך היא ציינה כי אין לה את משקפיה עימה ולכן ביקשה כי יקריא את המכתב. לוי נהג כבקשתה, תוך השארת עותק מהמכתב ברשותה. להלן לשון המכתב (נספח ג' לתצהיר התובעת; להלן -
מכתב השימוע):
"הנדון: מכתב שימוע לפני פיטורין
מבדיקה שערכנו אשר מצולמת ומוקלטת נודע לנו שאת, אניה אפשטיין מנהלת החנות יוצאת בכל יום מהחנות מבלי להעביר את כרטיס הנוכחות שלך ודואגת שאחת העובדות, שני אמזלג, תעביר את כרטיס הנוכחות שלך לאחר שעה ועד שלוש שעות. בימים שאינך פותחת את החנות בבוקר כמו למשל - 7.7.09 שני העבירה לך כרטיס נוכחות בשעה 12:18 בבוא זה שאת הגעת לחנות מאוחר יותר בשעה 13:40, יש לציין שכל פעם ששני אמזלג מעבירה לך כרטיס נוכחות, את אניה דואגת להתקשר אליה ומזכירה לה ל(ה)עביר לך את הכרטיס. עוד יום לדוגמא, ב - 27.7.09 את אניה יוצאת מהחנות בשעה 14:41 ובשעה 16:50 את כפי הנראה דואגת להתקשר לשני אמזלג שתעביר לך את הכרטיס נוכחות.
יש לציין, שבכל יום חוץ מיום שישי את דואגת שיעבירו את כרטיס הנוכחות שלך לפעמים שעה וחצי לפני ואחרי שאת יוצאת או נכנסת ועד שעתיים וחצי לפני ואחרי שאת יוצאת או נכנסת. יש לציין דבר נוסף שאותו אנו רואים בחומרה והוא, שאת אניה נוהגת לצאת באמצע המשמרת מהחנות לחצי שעה ועד שעה, כאשר את נוהגת להשאיר את התיק האישי שלך בחנות אך מוציאה את ארנקך ומכניסה אותו לשקית של דונה ויקטוריה.
אנו רואים בחומרה את המעשים הללו והדבר מהווה הפרת משמעת חמורה. אבקש לקבוע ישיבת שימוע לעוד יומיים שבה תצטרכי לתת לנו הסברים על המעשים החמורים".
ז. לאחר שסיים לוי להקריא את מכתב השימוע ושאל "זה מה שמגיע לי?", השיבה לו התובעת "
גם לי זה לא מגיע...
אני עובדת כמו חמורה". בהמשך חזרה פעם אחר פעם על האמירה "
אני מבטיחה לך שלא יהיה דבר כזה...
בחיים לא יקרה" (ובנוסחים דומים לכך) וכן אמרה "
אני מצטערת, באמת מצטערת". לוי הציע לתובעת להגיע לישיבת שימוע מסודרת ביום א' לצורך מסירת עמדתה, והיא השיבה שאין צורך בכך. לטענת לוי, סוכם בסיום הפגישה כי התובעת תגיע לחנות ביום א' בבוקר ואזי תימסר לה החלטת הנתבעת בעניינה, אך התובעת לא התייצבה. לטענת התובעת, נאמר לה להמתין בביתה עד לקבלת הודעה (חלקה האחרון של פגישת העימות לא צולם, ולכן קיימות בקשר לכך שתי גרסאות כמפורט לעיל). אין חולק כי לוי נטל מהתובעת את מפתחות החנות כבר באותו יום.
ח. מספר ימים לאחר מכן נמסר לתובעת טלפונית כי ממתין לה מכתב. ביום 9.8.09 הגיעה לחנות על מנת לקחתו, וקיבלה מכתב פיטורים, נושא תאריך 3.8.09 (נספח ד' לתצהירה), בו נרשם כדלקמן:
"אנו נאלצים להפסיק את עבודתך בחברה מיום 2.8.09 עקב גניבת שעות עבודה במהלך תקופת עבודתך בחברתנו בחנות אסף הרופא".
ט. התובעת לא קיבלה פיצויי פיטורים או חלף הודעה מוקדמת. עם זאת קיבלה, בתלוש שכרה האחרון (נספח ב' לתצהירה), פדיון חופשה (בגין 66.50 שעות בסך של 1,662.50 ש"ח) ודמי הבראה (לפי 6.42 ימים ובתעריף של 299.20 ש"ח, סה"כ 1,920.86 ש"ח).
י. הנתבעת קיזזה, משעות עבודתה של התובעת לפי כרטיס הנוכחות של חודש 7/09, שעה וחצי לכל אחד מימי העבודה, ושילמה לה רק עבור היתרה. כתוצאה מכך נותר הפרש של 41 שעות אותן עבדה התובעת, לטענתה, ובגינן לא קיבלה שכר.