1. לפני שתי תביעות הדדיות: האחת תביעת אם להגדלת מזונות ילדיה ואילו השנייה תביעת האב לביטול או הפחתת מזונות ילדיו, ואשר הועמדו ע"ס של 2,800 ש"ח בגדרי פסק דין מיום 21.2.2007 שאישר את הסכמות הצדדים.
2. אם הקטינים (להלן: "
התובעת") ואביהם (להלן: "
הנתבע") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 26.12.1990 ומנישואין אלה נולדו להם חמשת הילדים: ה. ילידת 19.9.1991, מ. יליד 15.8.1995, ד. יליד 14.6.1998, י.ש.ט. יליד 27.12.2001 וכן ח. ז"ל שנפטרה ביום 19.1.2008.
3. בעבר ובעקבות משבר שפקד את חיי הנישואין של ההורים, התנהלו ביניהם הליכים משפטיים בבית משפט זה, במסגרת תביעה למזונות אישה וקטינים (תמ"ש 6520/06) וכן במסגרת בקשה למתן צו הגנה שהגישה האם.
ביום 21.2.2007 ניתן מלפני בית משפט זה פסק דין בתביעה למזונות אישה וקטינים המאשר הסכם פשרה בין הצדדים לפיו ישלם האב מזונות בסך של 2,800 ש"ח וכן יישא בכל התשלומים עבור צורכי הבית, החזר משכנתא, שכר דירה, מים, מיסים, חשמל, טלפון, ביגוד, הנעלה ולימודי הילדים, הכל כמפורט בהסכם הפשרה.
יצוין, כי בני הזוג התגרשו ביום 26.2.2008 בבית הדין הרבני, שם הגיעו להסדר לפיו האישה תקבל וללא תמורה מצדה, את מלוא זכויות הנתבע בדירה המשותפת, כאשר היא תישא מאותו מועד ואילך בתשלום החזרי המשכנתא החודשיים בסך של 1,000 ש"ח.
4. במסגרת שתי התביעות שלפני חייבתי את הנתבע בתשלום מזונות זמניים עבור ארבעת הקטינים (תובעים 2, 4, 5 ו-6) בסך של 4,000 ש"ח, וזאת החל מיום הגשת התביעה- 25.10.2007 ואילך.
טענות הצדדים בתמצית
5. לטענת אם הקטינים, מאז אישור הסכם הפשרה התרחשו מספר שינויים בחיי הקטינים המחייבים הגדלת שיעור המזונות. לטענתה, לאחר גירושי הצדדים ועזיבת האב את הבית היא נאלצה לשאת בנטל כלכלי כבד של תשלום שכר דירה והוצאות מרובות שאין ביכולתה לעמוד בו. היא מוסיפה וטוענת כי הנתבע ניתק את זרם החשמל, ביטל הוראת קבע עבור תשלומי תרופות לילדה המנוחה ח. ז"ל שסבלה מנכות ונפטרה ביום 19.1.2008. לאחר פטירתה של הקטינה הופסקה הקצבה שהתקבלה עבורה.
כאן המקום לציין, כי התובעת טענה כי השכירה את הדירה שעברה בשלמות לבעלותה כנגד קבלת דמי שכירות של 1,200 ש"ח ושכרה דירה תחתיה, אולם במהלך חקירתה מסרה שהיא מתגוררת אצל הוריה וכי בכוונתה לחזור ולהתגורר עם הקטינים בדירה שבבעלותה.
עוד טוענת התובעת כי האב ממשיך לעבוד על אף טענתו כי הוא אינו עובד החל מיום 1.1.2006.
בסיכומיה הוסיפה התובעת וטענה, כי מצבה הבריאותי התדרדר לאחר שלקתה באירוע מוחי קל מיום 23.3.2010. עוד טענה כי הנתבע לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי, המצדיק הפחתת המזונות.
6. מנגד טוען הנתבע לשינוי מהותי בחייו המחייב ביטול או הפחתת שיעור המזונות
וזאת בעיקר בשל ההתדרדרות במצבו הבריאותי והתפקודי בעקבות פגיעתו הקשה בתאונת עבודה מיום 29.8.2005, וכן בשל מחלת האסתמה ממנה הוא סובל ובעיות אחרות המונעות ממנו לעבוד ולהשתכר. לתמיכה בטענותיו הגיש חוות דעת רפואית בתחום התעסוקתי לפיה איבד את כושר עבודתו.
עוד טוען הנתבע, כי לאחר גירושי הצדדים אין הוא עוד חייב במזונות אישה כפי שחויב בהסכם הפשרה.
באשר לצרכי הקטינים טען אבי הקטינים, כי אמם לא עמדה בנטל הוכחת צרכיהם, ולטענתו משהילדה ה' הינה כיום כבת 20 שנה ואילו הקטין מ' כבן 16 שנים, הרי שהחיוב בגין מזונותיהם הינו מדין צדקה שעה שבשל מצבו הכלכלי יש לפטור אותו מתשלומם.
דיון והכרעה - שינוי נסיבות מהותי?
7. ההלכה המשפטית קובעת, כי פסק דין למזונות אינו מהווה מעשה בית דין, ואין זה משנה אם פסק הדין ניתן לאחר שמיעת ראיות או מתוקף הסכמה בין הצדדים, וכי מקום שארע שינוי נסיבות מהותי ניתן לעיין בפסק הדין מחדש (ראה ע"א 363/81
פייגה נ'
פייגה, פ"ד לו(3) 187).
8. עוד נקבע כי על התובע להוכיח נסיבות חדשות היורדות לשורשו של פסק הדין הקודם - זה של בית המשפט לענייני משפחה המאשר את הסכם הפשרה וכאמור ב-תמ"א 957/93
פלונית נ'
אלמוני פ"מ תשנ"ד(3) 133, 137:
"נסיבות חדשות כאלה, היורדות לשורשו של פסק הדין הקודם-דהיינו, היכולות להשפיע בצורה ממשית על עצם החבות של החייב במזונות, או כאלה הפוגעות או היכולות לפגוע בגובה החיוב, כאשר פגיעה זו היא אכן שורשית ועניינית שאין להתעלם ממנה... שינוי מהותי כנ"ל, צריך להיות שינוי היורד לשורשו של החיוב, או לשורשה של החובה, או לשורשו של סכום המזונות".