פסק-דין בתיק תמ"ש 11062-09-08

1.         התובעת הגישה תביעה למתן צו מניעה קבוע נגד הנתבע 1 (להלן:" הבנק") האוסר עליו לפנות את התובעת וארבעת ילדיה הקטינים מהדירה ברח' --------, בעיר-------- הידועה כחלק מחלקה 00 בגוש 0000 (להלן:" הדירה") ללא מתן דיור חלוף. כמו כן, כבסיס לסעד הנדרש מבקשת התובעת להורות על ביטול תניית הויתור בהסכם המשכון או בכל הסכם אחר בו נחתמה תניית הויתור.

תמצית העובדות

2.         ביום 5.7.98 רכשו התובעת והנתבע 2 (להלן:" הנתבע" ושניהם ביחד: " בני הזוג") את הדירה מחברת "X בע"מ". בעת רכישת הדירה גררו בני הזוג הלוואת משכנתא שהייתה רשומה על שמם לטובת "הבנק" מדירה קודמת שהייתה ברשותם בקריית ים. כמו כן, במהלך שנת 1999 חתמו בני הזוג על שני הסכמי הלוואה נוספים בבנק בסכום כולל של 403,658 ש"ח ( נ/2 ו- נ/3).

מאחר ובני הזוג לא עמדו בתשלומי ההלוואות ולבקשתם, הקפיא "הבנק" את התשלומים החודשיים למשך חצי שנה מיום 1.11.03 (הסכם להקפאת ההלוואה סומן נ/4).

3.         במהלך חודש 3/04 פנתה התובעת לבנק בבקשה נוספת לפריסה מחודשת של ההלוואות ואף בחודש 5/04 הופנתה התובעת לוועדה הבינמשרדית ואושרה לה פריסה מחודשת של המשכנתא ל-20 שנה. בהתאם לכך חתמו בני הזוג על תוספת להסכם לפיו הוארכה תקופת ההלוואה ל-20 שנה.

4.         במהלך חודש 8/04 נפרדו בני הזוג.

התובעת לא עמדה שוב בתשלומי המשכנתא ובקשתה בחודש 2/05 להקלה בתשלומים נדחתה ע"י הבנק. כמו כן, נדחתה פנייתה המחודשת לוועדה הבינמשרדית בחודש 5/06.

מאחר ובני הזוג לא עמדו בתשלומי המשכנתא, ביום 19.9.07 פתח הבנק תיק הוצל"פ מס' 00-000 נגד בני הזוג.

5.         ביני וביני ביום 28.10.07 במסגרת תמ"ש 10000/06 ניתן תוקף של פסק דין להחלטה מיום 9.1.07 לעניין פירוק שיתוף בדירה. נקבע כי על התובעת דנן לפנות את הדירה לא יאוחר מיום 3.12.07. כמו כן ניתן צו פינוי כנגד האישה וילדיה תוך השארת הדירה ריקה מכל אדם וחפץ.

6.         ראוי לציין כי כבר בהחלטה מיום 9.1.07 ניתן צו פרוק ואף נקבע כי מתמורת הדירה שתתקבל אצל כונסי הנכסים, תשולם יתרת חוב המשכנתא לבנק והיתרה תחולק על ידי הכונסים בחלקים שווים. כן נקבע כי ככל שהדירה לא תימכר ע"י הכונסים ו/או על ידי הצדדים, תפנה האישה את הדירה עד ליום 15.8.07 על מנת לאפשר את מכירת הדירה כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ.

בדיון ביום 28.10.07 הצהירה האישה כי תוך 30 יום תפנה את הדירה.

ביום 4.11.07 מונה עו"ד רני חלבי ככונס הנכסים מטעם הבנק. בקשתה של התובעת לעיכוב הליכי הוצל"פ עד לקביעת דיור חלוף נדחתה ע"י כב' הרשם עיסא סעיד ביום 6.1.08.

7.         במהלך שנת 2008 עתרה התובעת בתביעה למתן צו מניעה קבוע נגד הבנק בתיק ת"א (שלום חיפה) 10000/08 לפיו ימנע הבנק מלהוציא אותה ואת ילדיה עד מתן דיור חלוף.

ביום 3.7.08 הוכרזה התובעת כפושטת רגל בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פש"ר 10000/07. יוער כי אין בהכרזה כפושטת רגל כדי למנוע מבנק לסמוך על ערובתו ולא להשתתף בתביעת החוב כלפי פושטת הרגל (ראה: רע"א 720/03 ליליאן כהן נ' בנק טפחות לישראל בע"מ (מצוי במאגרים המשפטיים)).

8.         ביום 29.4.08 ניתנה החלטת כבוד השופטת חנה לפין-הראל לעיכוב הליכי פינוי המבקשת מהדירה. ביום 28.7.08 ניתנה החלטת כב' השופטת חנה לפין-הראל ולפיה הועבר התיק לבית המשפט למשפחה.

9.         ביום 18.3.09 הוגש כתב תביעה מתוקן בבית המשפט למשפחה, אליו התווסף הנתבע 2, גרושה של התובעת, כנתבע נוסף שהינו גם הבעלים המשותף בדירה.

אין חולק כי התובעת לא עמדה בהחזר התשלומים של ההלוואות עליהם חתמה ב-נ/2, נ/3 ו-נ/4.

להשלמת התמונה יצויין כי ביום 13.12.09 ניתן פסק דין למזונות בו נקבע:

"לענין המדור- כיום מתגוררים הקטינים בדירה עליה קיימת משכנתה בסך של כ-3,900 ש"ח לחודש ועל הנתבע לשאת לפחות ב-50% מהסכום הנ"ל ..