תיק רבני
בית דין רבני אזורי נתניה
|
878656-1
13/11/2012
|
בפני השופט:
1. הרב מיכאל עמוס - אב"ד
2. הרב שניאור פרדס - דיין
3. הרב אריאל ינאי - דיין
|
| - נגד - |
התובע:
פלונית
עו"ד עיינה אונגר-לטין
|
הנתבע:
פלוני
|
| פסק-דין |
האישה הגישה בתיק זה תביעת הגירושין ואליה היא כרכה את תביעותיה בנושאי רכוש ומזונות אישה. הבעל טען לשלום בית. התקיימו בתיק שני דיונים בהם שטחו הצדדים את טיעוניהם, ונשמעו עדויות מצדה של התובעת.
הצדדים נישאו בשנת 1996, נישואין ראשונים לאישה, ושניים לבעל. החל מחודש יוני 2012 הם גרים בדירות נפרדות. לדברי האישה (להלן: "התובעת") בשנה האחרונה היא קשרה קשר אישי עם גבר אחר, [ת' ק'] שמו - איתו היא חיה במערכת זוגית לכל דבר, כידועים בציבור. עובדה זו לא הוכחשה על ידי הנתבע. שני עדים הצהירו על כך, וציינו שמדובר בעובדה מפורסמת וגלויה לכול. (נעיר כעת כי השימוש במינוח 'הצהירו' נובע מכך שלא מדובר בעדות של עדים שכשרים לפי ההלכה. עד אחד הוא אחיה של התובעת, והעדה השנייה היא ידידה משותפת של בני הזוג.)
טענות הצדדים
התובעת גוללה לפנינו מסכת חיים קשה שאופיינה בהשפלות ובהטחות כינויי גנאי מצדו של הנתבע כלפיה. בשל קשיים כלכליים נאלץ הנתבע למכור את עסקיו, והוא נותר חייב לבעלי חובותיו סכומים גדולים. תקופה ארוכה במהלך שנות הנישואין, לא עבד הנתבע, והדבר השפיע לרעה על מצב רוחו, לדבריה. מצבי רוח קודרים ומשתנים היו מנת חלקה ממנו, ולטענתה, הם אופיינו באלימות מילולית או לחילופין בהתעלמות מופגנת ממנה. לדבריה, אין ביניהם יחסי אישות זה כחמש שנים. בעבר הם עשו ניסיון גישור באמצעות יחידת הסיוע שעל יד בית המשפט לענייני משפחה, ושם התחייב הנתבע לשפר את התנהגותו כלפיה. בסופו של דבר הניסיון הזה נכשל. כאמור, זה כשנתיים נפרדו דרכיהם.
בדיון הראשון סירב הנתבע לתאר את מערכת הנישואין מזווית הראיה שלו, והוא אף לא רצה להתייחס לדברים הקשים שהתובעת הטיחה בו:
"היו דברים שהביאו גבר להיות אדיש כלפי אשתו, אין לי עניין להעלות זאת כעת...
זה לא המקום, זה לא מתאים לי ולא לה, ההיסטוריה כתובה, לא צריכים להיאמר בפורום זה."
עם זאת, הודה הנתבע שהם כבר לא מדברים ביניהם זה כשנתיים והקשר ביניהם מתבצע רק באמצעות מסרונים (פרו' מיום ט' באייר תשע"ב, 1/5/12, שורה 60). לדבריו, הם קיימו יחסי אישות בחודש ספטמבר 2010 (שורה 68) - דבר שהתובעת הכחישה בתוקף - ושהתובעת השתמשה נגדו בכוח וסבלה אף היא ממצבי רוח משתנים (שורה 57).
באשר למערכת הזוגית שהתובעת מנהלת עם גבר זר בשנה האחרונה, ושעמו היא גרה באותה דירה - טען הנתבע ש"הוא לא יודע". כשנשאל שוב בחקירתו ע"י ב"כ של התובעת כיצד ייתכן שהוא לא יודע זאת מפי הילדים המשותפים שלהם, הוא השיב בסתמיות: "לא חושב" (שורה 89). לשאלת בית הדין את הנתבע כי לדברי התובעת היא אסורה עליו, השיב -
"אתה תקבע. נוכיח זאת ואז היא תהיה אסורה עלי. אני אדבר עם הבחור, אדבר עם ההורים, עם הילדים."
כלומר, לדידו של הנתבע מדובר כאן בתמונת חיים אפופה בסוג של מסך עשן וערפל. אורח חייה של אשתו בשנה האחרונה, משום מה, איננו ידוע ואיננו נהיר לו; ומאחר שהוא איננו יודע, סומך הוא על בית הדין או על התובעת שיבררו ויפרשו בפניו את העובדות לאשורן - דהיינו עם מי אשתו חיה, זאת לאחר שהוא "ידבר עם הבחור, ועם ההורים, ועם הילדים"... - ומדובר בבעל התובע את חזרתה של אשתו לשלום בית!
כנות טענת שלום הבית
בדיון השני נחקר הנתבע באשר לכנות דבריו לשלום בית. הופיעו גם שני עדים שהעידו על מערכת היחסים האישיים שמנהלת התובעת עם גבר זר, [ת' ק'] שמו.
באשר לכנות טענתו של הנתבע לשלום בית, הוצגו לפנינו ראיות לפיהן הנתבע מפרסם את עצמו ברשת החברתית באינטרנט ("פייסבוק") באתרי היכרויות לצורך מטרת נישואין תוך שהוא מציג את עצמו כגרוש. הנתבע נחקר על כך:
"ביה"ד: כל ההתכתבויות הם שלך?
הבעל: כן.
ביה"ד: כתוב שאתה גרוש ?
הבעל: כן.
ביה"ד: אתה לא גרוש!