זוהי תובענה כספית שהוגשה בסדר דין מקוצר, מטעם רשות מקומית (התובעת), כנגד תאגיד, שהחזיק, בין השנים 2004 - 2005, נכס בשטח שיפוטה (הנתבעת 1), וכן כנגד מי שהינו בעל המניות העקרי בתאגיד ומנהלו (הנתבע 2).
הבסיס לתובענה הינו חוב ארנונה שנותר כנגד התאגיד, אשר הפסיק פעילותו בנכס (ופעילותו בכלל), אם כי לא נטען, שפורק.
סכום התביעה 72,338.50 ש"ח.
התביעה כנגד בעל המניות - הנתבע 2 - נסמכת על מעין "הרמת מסך סטטוטורית", בהתאם להוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), תשנ"ב - 1992 (להלן: "
חוק ההסדרים"), המפנה לסעיף 119א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: "
פקודת מס הכנסה").
בעקבות בקשת רשות להגן, הגיעו הצדדים, בדיון מיום ז' תשרי תשע"ב - 05.10.2011, להסכמה דיונית, על פיה תנתן לנתבעות רשות להתגונן בפני התביעה, בשאלה המשפטית שענינה תחולת סעיף 119א לפקודת מס הכנסה במקרה הנדון, בשאלת קיומם של נכסים בידי הנתבעת 1 בעת הפסקת פעילותה, בשאלת תקופת אחזקת הנכס על ידי הנתבעים, וכן בשאלת מהות החוב, האם מדובר בחוב ארנונה או חוב אחר. כן ניתנו הוראות בנוגע להליכים מקדמיים.
ביום כח' שבט תשע"ב - 21.02.2012 נפגשו הצדדים פעם נוספת בדיון קדם משפט, לאחר שמיעת עמדת הצדדים נקבע התיק להוכחות, הן לפרשת התובעת, הן לפרשת הנתבעים והן לסיכומים בעל-פה, כאשר נקבע, כי הצדדים יהיו ערוכים גם להצגת אסמכתאות משפטיות.
ביום א' סיון תשע"ב - 22 מאי 2012, נשמע דיון ההוכחות. לאור טענת ב"כ התובעת, כי מבקש ארכה נוספת להצגת פסיקה, ועל אף שכאמור לעיל, נקבע בהחלטה הקודמת כי הצדדים יהיו ערוכים להצגת אסמכתאות משפטיות - ניתנה ארכה מתאימה לשני הצדדים. ביום ב' סיון תשע"ב - 23 מאי 2012 הוגשו האסמכתאות מטעם התובעת. הנתבעים לא הגישו אסמכתאות נוספות מטעמם (מעבר למה שהוגש בדיון).
המסגרת המשפטית
פקודת העיריות [נוסח חדש], תשכ"ד - 1964 (להלן: "
פקודת העיריות") ותחיקת משנה שהוצאה מכחה, מסמיכים הרשות המקומית להטיל חיוב ארנונה ולפעול לגביתו. כן נקבעו דרכים לערור על חיוב ארנונה.
אשר לשאלת הטלת החיוב על בעל מניות בתאגיד המחזיק במקרקעין:
בעקבות תיקון חקיקה שהתקבל בשנת תשס"ד - 2004, שתכליתו היתה לצייד הרשויות המקומיות באמצעי גביה יעילה כנגד חייבי הארנונה, הוחלה "חזקת ההברחה" המנויה בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, גם על חיובי ארנונה, וזאת באמצעות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים.
סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים קובע:
על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן... ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שנתקימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים...
סעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה קובע:
... היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה.
קריאת שני הסעיפים יחדיו, מציבה מספר תנאים להטלת חיוב ארנונה על בעל מניות בתאגיד המחזיק בנכס:
א. המדובר בנכס שאינו משמש למגורים;
ב. המחזיק בו אינו דייר מוגן;
ג. המדובר בחוב בגין ארנונה בלבד;