תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
43932-06-11
18/03/2012
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
| - נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע " מ
|
הנתבע:
טו.סי. על גג העולם קומה 49 בע"מ
|
| פסק-דין |
התובעת תובעת את הנתבעת בגין שיק שמשכה הנתבעת וחולל באי פירעון.
מדובר בשיק על סך 32,000 ש"ח שנמשך על ידי הנתבעת לפקודת חברת אמגס בע"מ (להלן: "החברה") והוסב לתובעת. השיק הופקד בחשבון הבנק של החברה וחולל באי פירעון מחמת ביטולו.
הנתבעת טוענת כי אין עליה לשלם את השיק וזאת משום שהתמורה בגין השיק נכשלה כשלון מלא. לטענתה, מדובר בשיק שהיא נתנה לחברה כחלק מהסכם למתן שירותי בניה שהייתה אמורה החברה לבנות עבור הנתבעת. השיק ניתן עבור רכישת חומרי גלם. בסופו של דבר התברר שמנהל החברה הונה את הנתבעת, הוא נעצר בחשד לעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה ועבירות נוספות. החברה לא ביצעה כל עבודה שהיא עבור הנתבעת לפיכך הנתבעת נתנה הוראת ביטול לשיק. הנתבעת טוענת כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיק ואינה תמת לב, לפיכך זכויותיה בשיק אינן שונות מזכויות החברה בשיק. כיוון שיש לה הגנה טובה נגד החברה, הגנה של כשלון תמורה מלא, עומדת לה ההגנה גם נגד התובעת.
התובעת טוענת כי היא אוחזת כשורה בשיק שכן קיבלה אותו במהלך העסקים הרגיל שבינה ובין החברה והיא נתנה תמורה לחברה. כיוון שהיא אוחזת כשורה, זכותה בשיק גוברת על טענת כשלון התמורה. התובעת טוענת עוד כי גם אם היה נקבע שהיא אינה אוחזת כשורה זכותה לגבות את השיק שכן היא נתנה עבורו ערך (מדובר בשיק שבוצע לגביו ניכיון בבנק) לפני כשלון התמורה הנטען. לטענתה, הבנייה אמורה הייתה להתבצע, לפי טענת הנתבעת, בחודש ספטמבר 2011 בעוד השיק נוכה כבר בחודש ינואר וברור שבמועד זה טרם היה כשלון תמורה.
נחקרו בפני מנהל סניף הבנק ומנהל הנתבעת.
מחקירת מנהל הסניף עולה כי השיק התקבל לנכיון בבנק בחודש ינואר 2011. החברה הייתה באותה תקופה ביתרת חובה בתוך המסגרת והשיק נוכה במהלך העסקים הרגיל שבין החברה לבנק. בין החברה לבנק היה הסכם לגבי ניכיון שיקים. מדובר בחברה שהיה לך בבנק חשבון שנים רבות והיא עבדה עם משרדי ממשלה ולא הייתה כל סיבה לא לקבל ממנה את השיק נשוא התיק. לדבריו, התמורה שניתנה עבור השיק הייתה הפחתת יתרת החובה כך שהתאפשר לחברה למשוך יותר כספים עד לגובה המסגרת. אצל הבנק נדלקה "נורה אדומה" בקשר לחברה רק כאשר החלו לחזור שיקים מסיבת הוראת ביטול, זה היה אחרי שהתקבל השיק נשוא תיק זה.
מנהל הנתבעת חזר על טענת כשלון התמורה כאשר הובהר שמדובר בשיק שניתן זמן רב לפני שהחברה הייתה אמורה לבצע עבודה עבור הנתבעת. העבודה הייתה אמורה להתחיל בספטמבר והשיק ניתן בינואר 2011.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה במלואה. אין ספק שהנתבעת לא הצליחה לסתור את החזקה שבחוק לפיה התובעת אוחזת כשורה בשיק. מדובר בשיק שנוכה בחשבון הבנק של החברה וכתוצאה ממנו קטנה יתרת החובה בחשבון של החברה באופן שהתאפשר לחברה למשוך סכומי כסף נוספים עד לגובה האשראי. מדובר בחברה שעבדה עם הבנק בהיקפים נרחבים ביותר ולפיכך שיק בסכום 32,000 ש"ח לא היה צריך לעורר כל חשד אצל התובעת. לא זו בלבד אלא שמתוך העדויות עולה כי גם אם בעת קבלת השיק היה הבנק מברר לגבי השיק, הנתבעת הייתה אומרת לו שניתן לתת עבורו תמורה. שכן, באותו זמן שהופקד השיק לניכיון עדיין לא היה כל חשש שהתמורה בגינו לא תתבצע. מדובר אפוא בשיק תקין ושלם לפי מראהו שהתקבל בתום לב וניתנה עבורו תמורה ולפיכך הבנק אוחז כשורה בשיק וזכותו גוברת על אף כשלון התמורה.
לא זו בלבד אלא שגם אם הבנק לא היה אוחז כשורה בשיק, הרי ברור שהבנק נתן ערך (הורדת יתרת החובה) בגין השיק לפני מועד כשלון התמורה בגין השיק, לפיכך אף אם הבנק אינו אוחז כשורה, זכותו בשיק גוברת על טענת כשלון התמורה של הנתבעת.
אני מחייב אפוא את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה וכן את האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.