תא"מ
בית משפט השלום קריות
|
32264-02-12
08/01/2013
|
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'
|
| - נגד - |
התובע:
1. איילון חברה לביטוח בע"מ
2. תמר שבח
3. שלום שבח
|
הנתבע:
1. עלי סואעד
2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעות ההדדיות בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת לאחר שמיעה קצרה של הנהגים ברכבים שהיו מעורבים בתאונה נשוא התביעה ועדיהם.
בפני תביעות הדדיות בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעים 2,3 מסוג יונדאי טוסון, מ.ר. 4682966 (להלן: "הג'יפ") ולרכב המבוטח על ידי נתבעת 2 ואשר היה נהוג על ידי נתבע 1 מסוג טנדר טויוטה, מ.ר. 7912750 (להלן: "הטנדר") בעקבות תאונה שארעה בצומת התענכים שבעמק יזרעאל ביום שבת ה-24.9.11 בשעה 9:00 או בסמוך לכך (להלן: "התאונה").
התביעה העיקרית הינה תביעת שיבוב של התובעת 1 בגין תגמולי ביטוח ששילמה לתובעים 2,3 בסך של 25,452 ש"ח (לאור ההודעה מיום 14.1.13) יחד עם תביעת התובעים 2 ו-3 בגין נזקיהם העקיפים כתוצאה מתשלום השתתפות עצמית וכינון בסך של 3,692 ש"ח, ובסה"כ 29,144 ש"ח, כשהם משוערכים ליום הגשת התביעה לסך של 29,876 ש"ח.
התביעה שכנגד הינה תביעת שיבוב של נתבעת 2 בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחתה (לרבות שכ"ט שמאי) בסך של 13,107 ש"ח כשהם משוערכים ליום הגשת התביעה לסך של 13,194 ש"ח.
המחלוקת בתביעה הינה בשאלה מי מהנהגים ברכבים נכנס לצומת התענכים כשמכיוון נסיעתו הרמזור היה אדום.
אין מחלוקת כי הג'יפ היה בנסיעה ישר מכיוון צומת מגידו לכיוון עפולה ואילו הטנדר הגיע לצומת מכיוון עפולה וביקש לפנות שמלאה לכיוון התענכים.
אין גם מחלוקת כי הנזק לגי'פ היה בצידו השמאלי אחורי כשניתן לראות בתמונות סימן מעיכה (לא עמוק מאוד) בדלת אחורית שמאלי ובכנף אחורי שמאלי וכן סימני שפשוף מהדלת האחורית ועד לכנף שמאלית אחורית, וכי הנזק לטנדר היה בקדמת הרכב, כאשר מוקד הנזק נראה בכנף קדמית שמאלית ופגוש קדמי שמאלי.
עוד אין מחלוקת כי הפגיעה בג'יפ היתה חזקה למדי וגרמה לסבסוב הרכב על צירו, כפי שעולה מכל העדויות שנשמעו בפני.
לא הוצגו בפני נתונים ביחס למופע הרמזורים בצומת ואף אחד מהעדים ששמעתי לא יכול היה לתרום מידע בענין זה.
התובעים, שהם בעל ואשה, העידו כי נסעו בצורה רציפה וראו אור ירוק ברמזור לכיוון נסיעתם ולכן המשיך התובע בנסיעה רציפה ורק כשנכנס לצומת הבחין לפתע בטנדר מתחיל בפניה שמאלה ולפני שהספיק לחצות את הצומת, פגע בו הטנדר. אמנם נכון כי לא היתה התאמה מלאה בעדויות באשר למהירות הנסיעה בצומת, אולם לא מצאתי סתירות של ממש בעדויות.
העד הנוסף מטעם התובעים, על אף שניכר וברור כי עדותו היתה אובייקטיבית לחלוטין (ויש להודות לו על מתן הפרטים והסכמה למתן עדות), לא יכול היה לסייע בבירור השאלה שבמחלוקת מאחר והלה רק יכול היה לציין כי בעת שהתקרב לצומת, מאחורי הג'יפ, ראה את הרמזור לנסיעה ישר ירוק. אולם, מאחר והוא ביקש לפנות ימינה, הוא "נטש" את נתיב הנסיעה ישר לפני התאונה. הוא אמנם הבחין בהתרחשותה ועצר במקום ואף ניגש להושיט עזרה, אולם בכנותו ציין כי לא יכול היה לראות את מופע הרמזור רגע לפני התרחשות התאונה.
מטעם הנתבעים העידו הנתבע עצמו ועד מטעמו אשר דבר קיומו לא הוזכר בטופס ההודעה. כמו כן ציינה ב"כ התובעים, בצדק, כי טענת שני העדים שבהיותם במרחק מהצומת היה לכיוון נסיעתם רמזור אדום אשר התחלף לירוק בהתקרבם לצומת, לא צויינה ככזו בטופס ההודעה לחברת הביטוח. אמנם אין בגירסה זו כדי לסתור את האמור בטופס ההודעה ("פניתי שמאלה ברמזור ירוק...") אולם בהחלט יש בתוספת זו במהלך העדות כדי להעיב על אמיתות הגרסה. מעבר לכך יש לציין כי נסיון הנתבע לתאר את התאונה כאילו הג'יפ שפשף את חזית רכבו איננה תואמת את תמונות הנזק לג'יפ.
לאחר שקילת העדויות בפני והסתברות הגירסאות ולאור ההסדר הדיוני אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לארוע התאונה כך שהנתבע נושא ב-85% להתרחשותה.
בהתאם אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים (לאחר הפחתת חלקם של התובעים בתביעת התובעת שכנגד בסך של 1,979 ש"ח) את הסך של 23,415 ש"ח (85% מ-29,876 בהפחתת הסך של 1,979 ש"ח).
כמו כן יישאו הנתבעים בהוצאות התובעים בגין שכר העד בסך של 300 ש"ח כן בשכ"ט עו"ד של התובעים בסך כולל של 3,000 ש"ח.
מעבר לכך כל צד יישא בהוצאותיו, כאשר יצויין כי במכוון לא חייבתי בהחזר אגרה ששולמה.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
לאור ההסדר הדיוני ניתן פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה בכל אחת מהתביעות.
ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ג, 08 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.