תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
24171-02-11
25/03/2012
|
בפני השופט:
גד ארנברג- סגן הנשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ
|
הנתבע:
פואד עוודאללה
|
| פסק-דין |
התובעת ביטחה רכב מס' רישוי 90-931-40 (להלן: "הרכב") . לטענת התובעת הרכב נפגע על ידי הנתבע 1 כאשר זה נסע לאחור ופגע ברכב.
הנתבע טוען כי רכבו היה במצב עצירה מוחלטת. הנהגת ברכב ביקשה להיכנס לחניה ותוך כדי כך פגעה ברכבו של הנתבע וגרמה נזקים לרכבה.
התיק היה קבוע ליום 6.11.11. סמוך למועד זה הגיש הנתבע בקשה, ללא תגובת הצד שכנגד, ובה ביקש לדחות את הדיון. כיון שהמועד נמסר לנתבע זמן רב קודם , החלטתי לשמוע את עדי התובעת שהגיעו במיוחד לדיון ללא נוכחות הנתבע כאשר אני חקרתי אותם. כיוון שהנימוק לבקשת הדחיה היה חג של הנתבע לא נתתי פס"ד כבר באותו מועד וקבעתי מועד נוסף לחקירת הנתבע ועדיו. הנתבע לא הגיע למועד הנוסף וניתן פס"ד, שבוטל לאחר מכן. ביום 20.3.12 נחקר הנתבע ועדיו כאשר במועד זה היה הנתבע מיוצג על ידי עו"ד כיוואן (קודם לכן הנתבע לא היה מיוצג).
העדים מטעם התובעת העידו כי הנתבע החנה את משאיתו לצורך פריקת סחורה בכניסה לחניה ליד בנין שבו גרה אימה של הנוהגת ברכב. הנהגת הגיעה ורצתה להיכנס לחניה אך לא ניתן היה לעשות זאת. היא נעמדה בכניסה וביקשה מהנתבע להזיז את משאיתו אך הוא לא עשה כן. רק לאחר שהגיעו עוד מספר כלי רכב שביקשו להיכנס לחניה וצפרו לנתבע, הזיז הנתבע את המשאית הגיע לסיבוב שאותו לא הצליח לבצע וכשחזר לאחור, על מנת להשלים את הסיבוב, פגע ברכב התובעת וברח. העד מטעם התובעת, שהוא בעל מכולת סמוכה למקום האירוע, רדף אחרי הנתבע רשם את מספר הרישוי של המשאית ומסר אותו לנהגת.
הנתבע והנהגים מטעמו העיד (כאמור בישיבה מיום 20.3.12), כי הנתבע היה במצב עמידה כאשר הוא פורק סחורה - ארוניות מטבח. הנתבע החנה את המשאית בכניסה לחניה וכאשר הנהגת ברכב בקשה להיכנס לחניה ולא רצתה לחכות עד שהנתבע יזיז את רכבו, פגעה עם הרכב במשאית של הנתבע. העדים הנוספים מטעם הנתבע היו העובדים שעזרו לו בפריקת הסחורה. לדבריהם, לא היו כלי רכב נוספים שביקשו להיכנס לחניה. יש לציין כי אחד העדים מטעם הנתבע העיד שהמכה ברכב התובעת היה בצידו הקדמי בעוד שבפועל מדובר במכה בחלק האחורי של הרכב ואילו העד הנוסף, שהעיד שהמכה ברכב היתה בכנף האחורית, עשה כן רק לאחר שאדם, שהגיע עם הנתבע ועדיו, אמר לו תוך כדי דיון שיגיד שהנזק היה בכנף האחורית.
יש לציין עוד כי העד מטעם התובעת ( העד הניטרלי בעל המכולת) העיד כי הנתבע היה עסוק בפריקת ארונות דבר שמוכיח את אמינותו שכן הנתבע העיד כי הוא היה עסוק בפריקת ארונות.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שיש לקבל את התביעה.
ראשית,העדויות מטעם התובעת היו אמינות ואני מקבלם כעדויות אמת. מדובר בעדות של עד ניטרלי שהעיד כאמור, שמדובר בפריקת ארונות ושהתאונה אירעה בזמן שהנתבע ניסה לתמרן יציאה מסיבוב. לעומת זאת עדות הנתבעים נראתה כעדות מתואמת מראש כאשר העדים אף לא ידעו היכן נגרם הנזק לרכב התובעת.
שנית, צורת המכה ברכב התובעת מתאימה יותר למכה שהתקבלה תוך נסיעת המשאית ולא למכה שהיא תוצאה של כניסה לחניה כאשר רכב הנתבע במצב עצירה.
אני מחייב איפוא את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 2,666 ש"ח וכן את הוצאות האגרה והעדים וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה