תא"מ
בית משפט השלום חדרה
|
14108-02-11
17/07/2012
|
בפני השופט:
חננאל שרעבי
|
| - נגד - |
התובע:
עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
|
הנתבע:
1. מלכה אלפסי
2. פרוספר זנטי
3. משה שושן
|
| פסק-דין |
1. עסקינן בתביעה לסילוק יד ותביעה כספית על סך של 56,388.18 ש"ח, נכון ליום הגשתה בתאריך 8/2/2011.
טענות התובעת בכתב התביעה
2. התובעת, חברה בע"מ, העוסקת בניהול נכסי מקרקעין בין היתר בעבור מדינת ישראל, השכירה לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") דירת מגורים בבנימינה (להלן: "המושכר"), בהתאם לחוזה שכירות, עליו לא חלים חוקי הגנת הדייר, שנחתם בין הצדדים ביום 8/9/1987 (להלן: "החוזה").
3. טוענת התובעת כי הנתבעת התחייבה בחוזה לשלם דמי שכירות ואחזקת המושכר עפ"י חשבון דמי שכירות מדי חודש בחודשו.
הנתבעת מפגרת בתשלומי דמי השכירות והאחזקה של המושכר לתקופה שמחודש אוגוסט 2003 ועד ליום 26/1/2011 (להלן: "התקופה שבפיגור").
4. סכום החוב בתקופה שבפיגור עולה לכדי סכום התביעה כמפורט בסעיף 1 לעיל, כשסכום זה כולל הפרשי הצמדה וריבית.
5. הנתבעים 2 ו- 3 נתבעים בתובענה זו מכח ערבותם לחיובי הנתבעת על פי החוזה.
טענות הנתבעת בכתב ההגנה
6. היות והתביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, הגישה הנתבעת בקשת רשות להגן הנתמכת בתצהיר, שלאחר מתן רשות להגן היווה את כתב הגנתה.
7. בתצהירה, שאף הוגש במהלך ההוכחות וסומן נ/1, טוענת הנתבעת כדלקמן:
א. בחוזה נקבעו דמי שכירות חודשיים בשיעור של 83.54 ש"ח.
ב. חשבון התובעת, עליו מתבסס כתב התביעה, מוכחש, ואין בסיס לשיעור דמי השכירות הראויים הנתבעים על ידי התובעת, שהינם בניגוד לדמי השכירות שנקבעו בחוזה.
ג. דמי השכירות החודשיים הנטענים על ידי התובעת, שעל בסיסם חושב דמי התביעה, חורגים בעשרות אחוזים מדמי השכירות הנקובים בחוזה.
ד. המושכר איננו ראוי למגורי אדם, אולם עקב מצבה הכלכלי הקשה היא נאלצת להמשיך ולהתגורר בו.
טענות הנתבעים 2 ו -3
8. הנתבעים 2 ו - 3 הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם (הנתבע 2 - נ/3 והנתבע 3- נ/2).
9. טענותיהם בתצהיריהם כמעט זהות, ותמציתן כדלקמן:
א. הם ערבו לחיובי הנתבעת עפ"י החוזה אך ורק לשנה אחת, כשגובה דמי השכירות החודשיים היו 83.54 ש"ח ,ולא מעבר לכך.
ב. הם לא התכוונו להיות ערבים לחיובי הנתבעת על פי החוזה מעבר לשנה הראשונה.