1. עניינה של התביעה שבפני בדמי ביטול שגבתה הנתבעת מהתובע ומחברתו בגין ביטול חתונה אשר היתה אמורה להתקיים בתאריך 10.11.2010.
2. הסכם הזמנת החתונה נערך ביום 14.2.2010. במעמד החתימה, נמסרו לנתבעת שיקים דחויים בסך 42,000 ש"ח. מתוך שיקים אלה נפרעו ושולמו סך כ22,000 ש"ח, כך לטענת התובע.
3. עקב מחלוקת בין בני הזוג, בתאריך 2.7.2010 הם הודיעו לנתבעת על ביטול האירוע.
4. הנתבעת גבתה מהם עד אותו מועד, כך לטענת התובע, 22,000 ש"ח. למרות שניתנו הבטחות, כך לטענת התובע, כי המקדמה תוחזר, היא לא הוחזרה ומכאן התביעה דנן.
5. במעמד הדיון, שמעתי את התובע, את אחותו וכן את גב' שירזי, מנהלת בנתבעת.
6. במעמד הדיון התברר שמתוך הסכום ששולם כמקדמה, רק סך 14,000 ש"ח הינם כספי התובע והיתרה הינה כספי החברה לשעבר, אשר אינה חלק מהתביעה דנן.
7. בהקשר זה, טענה הנתבעת כי הסכום האמיתי הוא 10,000 ש"ח בלבד ששולמו על ידי התובע, שכן 4,000 ש"ח במזומן שולמו בגין שיק שחולל על ידי הבנק. התובע הכחיש טענה זו. במעמד הדיון לא הוצג בפני עותק מהשיק שחולל וכן לא הוצג בפני דף חשבון המעיד אודות חילול השיק. על כן, אני מקבל במחלוקת זו את גרסת התובע וקובע שהוא שילם סך 14,000 ש"ח כחלקו במקדמה.
8. הנתבעת התבססה על ההסכם שנערך בין הצדדים. על פי הסכם זה, ביטול בנסיבות בהן בוטל האירוע מזכה את הנתבעת בשיעור 15% מערך העסקה. הואיל והוזמנה חתונה של 550 מוזמנים, לפי 230 ש"ח למנה, אזי 15% מהווים סך 18,975 ש"ח. משכך, טוענת הנתבעת שהסכומים שגבתה נגבו כדין.
9. בהקשר זה, העידה לפני אחותו של התובע, שמנהל הנתבע הבטיח לה ולתובע שיחזיר את הכספים, ככל שיתקיים אירוע באותו מועד. התובע הציג תמונה שסומנה ת/1 ממנה עולה שאכן התקיים אירוע במועד האירוע שבוטל.
10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שיש מקום לקבל חלק מן התביעה.
11. ראשית, מבחינת ההסכם שנערך בין הצדדים, מדובר בהסכם שנוסח מראש על ידי הנתבעת על מנת שיחתמו עליו מזמיני אירועים. מדובר אפוא "בחוזה אחיד". במסגרת חוזה אחיד זה, נקבעו מדרגות תשלום לגבי ביטולי אירוע. המדרגה הרלוונטית לעניינינו מחייבת את התובע בתשלום בשיעור 15% ממחיר ההזמנה.
12. בהסכם, אין כל התייחסות לאפשרות שהנתבעת תקיים אירוע חלופי במועד שבוטל. בכך, יש להוות תנאי מקפח בחוזה אחיד.
13. בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שאין מחלוקת שבמועד בו בוטל האירוע, קיימה הנתבעת אירוע חלופי, אני סבור שיש מקום להפחית את שיעור התשלום שנקבע בחוזה האחיד.
14. לאחר שהבאתי בחשבון את טענות הצדדים ולאחר שהנתבעת לא הביאה כל ראיה לעניין היקף האירוע החלופי, אני רואה לנכון להפחית את דמי הביטול של האירוע בשיעור של 7.5%.
15. סכום זה עומד על 9,487 ש"ח. חלקו של התובע בחיוב זה הינו מחצית, היינו 4,744 ש"ח.
16. הואיל וקבעתי שהתובע נשא בסך 14,000 ש"ח, הרי על הנתבעת להשיב לו 9,256 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה. בנוסף, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 750 ש"ח.
בקשת רשות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.
<#4#>
ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תשע"א, 27/06/2011 במעמד הנוכחים.