פסק-דין בתיק ת"ק 1080-09-12

1.         עסקינן בתאונת דרכים מיום 12.1.12 ברחוב טשרניחובסקי ברחובות.  

2.         על פי הנטען בכתב התביעה, נסע התובע ברכבו מכיוון צפון לדרום, כאשר כלב קפץ לכביש וכתוצאה מכך נפגע חלקו הקדמי של רכבו.

3.         על פי הנטען בכתב ההגנה, התובע לא הסביר את בסיס תביעתו כנגד הנתבעת ואין לה כל קשר לאירוע הנטען.

4.         הנתבעת מוסיפה וטוענת שהיא גרה בסמוך למקום שנמצא ליד בי"ס. הנתבעת שמעה רעש חזק של מישהו שמקבל מכה ומיד יצאה מביתה במחשבה שמדובר בילד. הנתבעת גילתה לתדהמתה שמדובר בכלב שנדרס והיא ניסתה לעזור לו עד שהבינה שהוא מת. הנתבעת ואדם נוסף הרימו הכלב, שמו אותו בשקית, הניחו אותו על המדרכה והתקשרו להודיע לעירייה. הכלב אינו של הנתבעת והיא אך ניסתה לעזור לו.  

5.         לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

א.         אכן התובע אינו מפרט בכתב תביעתו עילת התביעה כנגד הנתבעת. יחד עם זאת, מעדותו בבימ"ש עולה שהינו מייחס לנתבעת הבעלות בכלב ומשהותירה לו להסתובב חופשי, כתוצאה מכך נגרם הנזק. התובע העיד כך באומרו:

            "בדיוק ממול איפה שהכלב היה, שכנראה רצה לחצות, רצה אישה עם שער גדול פתוח שזה מהבית שלה. ראיתי את הכלב מהכיוון של החצר שלה. אחריה רצו 3 כלבים לא קשורים. ששאלתי של מי הכלב. האי אמרה, זה כלב השעשועים שלי ואתה תשלם על כך ביוקר. זה אחד הכלבים שלי שמסתובבים בחצר שלי. יש לי הקלטה בראש". (ר' עמ' 1 ש' 12-16 לפרוטוקול).

            התובע הוסיף והעיד שפגש את הנתבעת באותו היום.

ב.         הנתבעת מכחישה הבעלות על הכלב, כאשר לטענתה אין לה כל כלב ורק לבנה יש כלב אחד שהוא חיי. הנתבעת חזרה בעדותה אחר גרסתה בכתב ההגנה שאין לה כל זיקה לכלב והוסיפה והסבירה שהתרגשה מאחר וכאב לה הלב.

ג.          הלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה. נטל השכנוע רובץ על בעל הדין אשר טוען טענה המהווה מעילתו, בין אם זו טענה בעלת אופי חיובי ובין אם זו טענה בעלת אופי שלילי. מי שנושא בנטל השכנוע הוא זה שנושא בנטל המשני של הבאת ראיות (ר' ע"א 296/82 ד "ר ישעיה נבנצל נ' ג'רסי נוקליאר (פורסם בנבו)).

ד.         התובע לא הביא כל ראיה לכך שהכלב שנדרס ומת ושגרם לנזק ברכבו הוא כלבה של הנתבעת. כמו כן, עדותה של הנתבעת, שחזרה אחר הנטען על ידה בכתב ההגנה, לא נסתרה.

ה.         עסקינן בשתי גרסאות שקולות וסותרות.

ו.          הלכה היא שמקרה בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים הינן שקולות, יפעל הספק לחובת התובע (ר' ע"א 8385/09 מועצה מקומית סאג'ר נ' סונול (פורסם בנבו)).

6.         לסיכומו של דבר, הנני דוחה את תביעתו של התובע ומחייבו בהוצאות הנתבעת בסך של 300 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.         הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד וזאת תוך 15 יום.

            המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום יב' שבט תשע"ג , 23/01/2013 בהיעדר הצדדים.