פסק-דין בתיק ת"צ 4374-09-11

1.             לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית מינהלית, שהגישה המבקשת ביום 5.9.11 כנגד המשיבה, להשבת היטל שמירה, שנגבה לטענתה שלא כדין (להלן: " בקשת האישור").

רקע

2.              ביום 5.2.08 פורסם ברשומות חוק עזר ללוד (שירותי שמירה), תשס"ח-2008 (להלן : "חוק העזר"), הוא חוק העזר שבמוקד דיוננו. על פי חוק העזר רשאית המשיבה "להפעיל שירותי שמירה ואבטחה" ולהטיל היטל ממועד הפעלתם (להלן: " היטל שמירה").

 סעיף 7 בחוק העזר קובע: "החל ביום ט"ו בטבת תש"ע (1 בינואר 2010), הטלת ההיטל על פי חוק עזר זה תהיה טעונה אישור של מליאת מועצת העירייה ושל שר הפנים".

ביום 25.9.08 פורסם ברשומות, חוק עזר ללוד (שירותי שמירה) (תיקון), תשס"ח-2008 (להלן: " התיקון לחוק העזר") ובו נקבע כי במקום סעיף 7 הנ"ל יבוא: "החל ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) הטלת ההיטל על פי חוק עזר זה תהיה טעונה את אישור מליאת מועצת העירייה ושר הפנים או מי מטעמם".

3.              ביום 29.12.09 ניתן פסק דין בבג"צ 7186/06 יוליה מלינובסקי נ' עיריית חולון (29.12.09) (להלן: פרשת מלינובסקי"). שם, עתרו חברי מועצת העיר חולון לבית המשפט הגבוה לצדק, לביטול חוק העזר לחולון (שירותי שמירה וביטחון), תשס"ד-2004 (להלן: " חוק העזר חולון"), שעל פיו גבתה עיריית חולון, מתושביה, אגרה למימון הפעלת סיירים חמושים להגברת הביטחון בעיר.

בפרשת מלינובסקי, נדונו שלוש שאלות עיקריות: סמכות העירייה להפעיל סיירת שייעודה ביטחוני, אמצעי המימון המתאים לשם כך ותקינות הליך אישורו של חוק העזר חולון.

את השאלה, האם פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: " פקודת העיריות") (סעיף 249(29)) מסמיכה עירייה להפעיל סיירת שייעודה בטחוני, השאיר בית המשפט בצריך עיון. 

לעניין אמצעי המימון נקבע כי מדובר בהיטל מותר ולא במס אסור. זאת משום שמתקיימת זיקה מספקת כדי להוציא את ההיטל מגדרי מס, שכן ההיטל נגבה לשם מימון שירות מסוים, הוא מחושב בהתאם לעלויות השירות ואפשר לגבותו לאחר פרסום הודעה על הפעלת שירותי השמירה, כך לפי חוק העזר.

אשר להליך אישור חוק העזר נקבע, כי בנסיבות העניין לא שקלו הגורמים המעורבים באישור הפעילות ובגביית הכספים למימונה את כל השיקולים הרלבנטיים. משרד הפנים פעל בחוסר סבירות בשני מישורים. האחד - במישור קביעת המדיניות שעה שפרסם את חוזרי המנכ"ל המאפשרים הפעלת כוחות במשימות בעלות אופי בטחוני ומימונם, מבלי שקבע אמות מידה ברורות להפעלתם ומבלי שנדרש לסוגיות קריטיות כגון תיאום עם המשטרה ורשויות שכנות. והשני - במישור אישור חוק העזר חולון, הדרך בה אושרה תוכנית האבטחה, לשון חוק העזר, ואופן פעילות הסיירת באופן שאינם עולים בקנה אחד עם המדיניות שהותוותה בחוזרי המנכ"ל.

בית המשפט בפרשת מלינובסקי קבע, כי חוק העזר חולון בטל בטלות יחסית, וכי עיריית חולון לא תוכל להמשיך לגבות את ההיטל למימון הפעלת הסיירת החל משנה מיום מתן פסק הדין. בית המשפט העליון קבע עוד כי בתקופה זו [של שנה] " יקבע משרד הפנים... נהלים ברורים בכל הנוגע לסוג הפעילות הבטחונית שרשות מקומית מוסמכת או אינה מוסמכת לקיים...ולסוגיית מימונה באמצעות היטל מיוחד...בקובעו הגדרות אלה יתן משרד הפנים דעתו גם לפרשנות המוגבלת שניתן לתת לסעיף 249(29) לפקודת העיריות. בתום תקופה זו יבחן משרד הפנים, אל מול אמות המידה שייקבעו, הן את המשך פעילות הסיירת בחולון, והן את המשך מימונה באמצעות היטל מיוחד...ברי לנו כי יתכנו להכרעה זו השלכות רוחב שמעבר לחולון, וגם בהן יש כמובן לטפל באותה מתכונת ומסגרת" (פסקה ע"ו בפסק הדין בפרשת מלינובסקי).

4.              ביום 17.11.10 , לפני תום המועד שנקבע בסעיף 7 בחוק העזר,  אישרה מועצת המשיבה את המשך גביית היטל השמירה, לפי סעיף 7 בחוק העזר, וזאת עד ליום 31.12.13 (נספח 3 לבקשת האישור).

5.              בחלוף למעלה משנה מפסק הדין בפרשת מלינובסקי, ביום 4.4.11 , פורסם חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) התשע"א-2011, (להלן: "חוק התיקון"). בחוק זה תוקנה פקודת העיריות באופן שהוסף בה סעיף 249(33) כהוראת שעה. מפאת חשיבותו לענייננו אביא להלן את חוק התיקון במלואו:

"1. הוראת שעה

בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)- 

(1) בפקודת העיריות, בסעיף 249, אחרי פסקה (32) יבוא: