ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
9131-07
22/06/2011
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
פלוני
עו"ד א' פוזנר
עו"ד א' פלדמן
|
הנתבע:
1. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
2. ממן מאיר
עו"ד י' סילש
|
| פסק-דין |
לפני תביעת נפגע בתאונת דרכים שאירעה בשנת 2005, עת חצה התובע כביש במעבר חצייה ונפגע על ידי מונית שחצתה את הצומת באור אדום. תביעה זו הינה בגדרו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "
חוק הפיצויים").
מהו בסיס השכר שיש לקבוע לסטודנט אשר איבד את כושר השתכרותו? כיצד יש לקבוע את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות? אימתי יינתן פיצוי נפרד בגין עליית שכר ריאלית? כיצד מוגדר השכר ברוטו בדוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומהן ההשלכות של הגדרה זו? האם יש להוון את הפיצוי הניתן בגין אובדן כושר ההשתכרות בשיעור נטו, דהיינו בניכוי מס רווחי הון, או בעל פי ריבית ברוטו בשיעור 3%? האם יש פסוק פיצוי בגין אובדן תגמולי הפנסיה או בגין אובדן ההפרשות לתנאים סוציאליים? ומהם היחסים שבין המומחה הרפואי השיקומי לבין מומחי הצדדים?
אלו חלק מהשאלות אשר אדון בהן להלן.
רקע עובדתי אליבא דתובע
1. התובע, יליד 1979, היה בריא לחלוטין קודם התאונה נשוא תביעה זו.
התובע שירת בצנחנים, סיים מסלול בהצטיינות וכך גם קורס סמלים. לאחר הצבא טייל התובע בשביל ישראל ולאחר מכן פנה ללימודי סיעוד, עם "התמחות משנה" כפרמדיק. במקביל ללימודיו עבד התובע במעון לנכים על"ה ובניקיון. כחודש לפני התאונה התחתן התובע.
ביום 7.4.05, בעת שחצה את הכביש במעבר חציה באור ירוק, בצומת הרחובות שד' בן גוריון ושד' ויצמן בירושלים, נפגע התובע בעוצמה רבה ממונית אשר חצתה את הצומת באור אדום. מעוצמת הפגיעה נחבל התובע קשות בכל חלקי גופו לרבות בראשו, ופונה באמצעות אמבולנס כשהוא מחוסר הכרה לבית החולים הדסה עין-כרם. לאחר כשלושה שבועות בהם אושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים, הועבר התובע לבית החולים לוינשטיין - מרכז לשיקום, כשהוא עדיין מחוסר הכרה ומחובר למכשירי הנשמה והזנה (זונדה) וזאת למשך מספר שבועות נוספים. לאחר ששב התובע להכרה, הוא הועבר למחלקת טראומת ראש בבית לוינשטיין שם היה מאושפז תקופה נוספת של כשמונה חודשים.
מחודש פברואר 2006 עד אוגוסט 2007 היה התובע מאושפז באשפוז יום במחלקה לנפגעי ראש בבית לוינשטיין ברעננה, לשם הגיע מירושלים ארבע פעמים בשבוע בממוצע. על פי המלצת רופאיו, התובע היה נוסע לישיבת XXX ליום אחד בשבוע, וזאת על מנת לשוב לסביבה מוכרת עם חברים בני גילו.
בתום השיקום בבית לוינשטיין שוחרר התובע לביתו עם המלצות להמשך שיקום אינטנסיבי. בשל העדר מימון לא עסק התובע בפעולה שיקומית בתקופה של כחודשיים, מלבד ביקורים בחדר הכושר של "יד שרה", וכאשר אישרה הנתבעת את ההתחייבויות הנדרשות, אושפז התובע במשך שבעה חודשים באשפוז יום בבית החולים הדסה הר הצופים.
החל מחודש יוני 2008 ואילך, מטופל התובע, אמבולטורית, בבית החולים הדסה הר הצופים ובמכון פוירשטיין.
חוות הדעת והנכויות
2. אין מחלוקת בין הצדדים כי מחוות דעת המומחים שמונו על ידי בית המשפט עולה שהנכות הרפואית המשוקללת של התובע הינה בשיעור 94% נכות, ואלו קביעות המומחים:
בתחום הנוירולוגי - פרופ' אבינועם רכס (בסיוע חוו"ד של ד"ר זלוטוגורסקי ז"ל):
40% בגין אפזיה דיסארטרית קשה, על פי סעיף ליקוי 29(7)(א)III לתקנות.
20% בגין המיפרזיס קלה משמאל, על פי סעיף ליקוי 29(1)(א)I לתקנות.
50% בגין הפרעה בקואורדינציה (אטקסיה) בצורה קשה, על פי סעיף ליקוי 29(8)III לתקנות.
25% בגין הפרעות קוגניטיביות מוכחות במבחנים, על פי סעיף ליקוי 34(ב-ג מותאם) לתקנות.
בתחום האורטופדי - פרופ' רמי מושיוב:
5% בגין הכאבים, דלדול השרירים והרגישות הממוקמת ביד שמאל, על פי סעיף ליקוי 35(1)ב לתקנות.