1. התובעת, המכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות בע"מ (להלן -
"התובעת"), הגישה תביעה נגד הנתבעים, שורשים מכינות לעיצוב ולאדריכלות בע"מ וציון לוי (להלן -
"הנתבעים"), למתן צו מניעה קבוע ולפיצויים בסך של 100,000 ש"ח, בגין ביצוע עוולות מסחריות, שבבסיסן שימוש בשם מתחם - שם דומיין (כתובת אלקטרונית של אתר באינטרנט שבאמצעות הקלדתה מגיע המשתמש לאתר המבוקש), הדומה מאד לשמות הדומיין של התובעת העושה בהם שימוש מזה מספר שנים.
העובדות וההליכים
2. התובעת הינה חברה ישראלית, העוסקת מזה מספר שנים בהכנת תלמידים למבחני קבלה למוסדות לימוד שעיקרם עיצוב, אדריכלות וצורפות. לתובעת מספר שמות דומיין בהם היא עושה שימוש, לרבות שמות הדומיין
www.hamechina.co.il ו-www.hamechina.com.
כנטען, ביום 11.7.2006, נודע לתובעת, בעקבות שיחת טלפון עם תלמידה פוטנציאלית, על קיומו של אתר אינטרנט של הנתבעים. התובעת נדהמה לגלות דמיון בעמוד השער של אתר הנתבעים לאתר האינטרנט של התובעת, וכן כי הנתבעים עושים שימוש בדומיין בעל שם דומה לשמות הדומיין שלה
www.hamehina.co.il (השמטת האות "c" משמות הדומיין של התובעת). עוד התברר לתובעת, כי כאשר לוחצים על שם הדומיין ונכנסים לאתר האינטרנט של הנתבעת השם המופיע הוא:
"מכינה לעיצוב ואדריכלות בע"מ", בעוד ששמה של הנתבעת 1 הוא
"שורשים - מכינות לעיצוב ואדרכילות בע"מ". לטענת התובעת, השם שניתן לדומיין של הנתבעת מטרתו להטעות את ציבור הלקוחות הפוטנציאליים משום ששם הדומיין הנתבעת 1 דומה לשמות הדומיין של התובעת.
3. הנתבעים הכחישו את טענות התובעת בכתב התביעה וטענו שלא עוולו כלפי התובעת. התיבה
"מכינה" היא גנרית, המתארת סוג של עסק ואין לתובעת מונופול על מילה זו. כמו כן, המילה
"בינתחומית" שהיא המילה המרכזית בשם התובעת אינה מופיעה באתר האינטרנט של הנתבעת 1.
4. בטרם החלה שמיעת ההוכחות בתיק, הוגשו מספר בקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט כנגד הנתבעים. התובעת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשם הדומיין דלעיל, וכן האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשם "המכינה לעיצוב ואדריכלות בע"מ" (בש"א 2473/06). ביום 19.7.2006 נעתר בית המשפט (השופטת מרים מזרחי) לבקשה, בהעדר התייצבות הנתבעים לדיון, חרף הזמנתם כדין. בקשת הנתבעים לביטול צו המניעה הזמני נמחקה במסגרת דיון בבקשה במעמד שני הצדדים, לאחר שהנתבעים הסכימו להותיר צו המניעה הזמני על כנו, לצורך בחינת אפשרויות נוספות לפתרון הסוגיה (בש"א 2540/06).
בהעדר קיום צו המניעה על-ידי הנתבעים, שבה התובעת והגישה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט (בש"א 2677/06). בהחלטתו מיום 16.8.2006 הורה בית המשפט (השופטת גילה כנפי-שטייניץ), כי הנתבעים יערכו את כל התיקונים עליהם הצהיר הנתבע 2, בין היתר, הותרת המילה "שורשים" באתר האינטרנט של הנתבעת 1 ותיקון השלט המוצב בכניסה למכינה, כך ששם הנתבעת יוצג בשניהם כ"שורשים מכינות לעיצוב ואדריכלות". כמו כן, אושר שינוי שם אתר האינטרנט של הנתבעת כך שייתוספו לו האותיות
"
sho
".
ביום 22.10.2006 הגישה התובעת בקשה נוספת לפי פקודת בזיון בית המשפט (בש"א 3375/06), במסגרתה נטען, כי השם "שורשים" מופיע באותיות קטנות בפרסומי הנתבעת 1. בתצהיר שצורף בתגובה לבקשה, טען הנתבע 2, כי המשך הופעת אתר האינטרנט הישן של הנתבעת 1, נעשה בניגוד לדעתו, וכי לאחר פנייתו לשרת, הוסר האתר ושם הדומיין הקודם ביום 31.10.2006. עוד הצהיר הנתבע 2, כי בכל הפרוספקטים החדשים הגדיל את השם "שורשים" על מנת למנוע טענה של הסתרת השם. כמו-כן הצהיר, כי הגדיל את השם "שורשים" גם על שלט הכניסה למכינה. הנתבע הצהיר, כי עשה כן על מנת להוכיח את תום ליבו, בהדגישו כי אין פסול בשימוש במילה "מכינה", שהינה מילה גנרית.
בקשה נוספת לפי פקודת בזיון בית המשפט שהוגשה בפניי ביום 10.7.2007 נקבעה על-ידי לדיון בפני שופט תורן, הואיל והנתבע טען, כי פיטר את סנגורו. בהחלטתו מיום 18.7.2007, נתן בית המשפט (סגן הנשיאה, השופט צבי סגל) תוקף של החלטה למוסכם, לפיה הנתבעים יגדילו את המילה "שורשים" בשמה של הנתבעת 1 בכל פרסומיה, כך שיהיה זהה בגודלו לכל יתר המילים בשם. כמו כן, הצהיר הנתבע 2, כי הוא מודע לכל הסנקציות הקיימות בחוק אם יפר זאת.
הראיות
5. הראיות שהוגשו בהליך העיקרי כללו תצהיר של דורון וינטר, הבעלים של התובעת ומנהלה, במסגרתו חזר על הטענות שהועלו בכתב התביעה. הנתבע 2 נמנע מהגשת תצהיר מטעמו והסתפק בהגשת חוות דעת של מומחה בתחום תכנות המחשבים, מתכנת מחשבים בכיר, מר יוסף דיין, באשר לרישום שמות אתרים באינטרנט והשימוש בשמות דומיין.
6. רק המצהיר מטעם התובעת, דורון וינטר, נחקר על תצהירו. בחקירתו הנגדית חזר דורון וינטר על הטענה, כי הנתבעת 1 מתחזה לתובעת, על-ידי השמטת המילה "שורשים" משמה בפרסומיה השונים, וזאת כדי להטעות אנשים הרוצים לפנות לתובעת. עוד הצהיר דורון וינטר בחקירתו, כי יש לו תצהיר של תלמידה שממנו ניתן ללמוד על ההטעיה של הנתבעת. תצהיר, כאמור, לא הוגש לתיק בית המשפט למרות שכבר בכתב התביעה שהגישה התובעת מוזכרת התלמידה הפוטנציאלית שסיפרה לעד על אתר האינטרנט של הנתבעת 1. דורון וינטר גם נחקר על פרסומים של הנתבעת 1 - שלפי טענתו מנסים להטעות לקוחות פוטנציאליים משום שהמילה "שורשים" בשמה של הנתבעת מוזכר בהם באותיות קטנות - והודה, כי אין לו ראיה, כי הנתבע 2 אחראי לפרסום המודעות.
יצוין, כי מבדיקה של שם הדומיין עם הסיומת com, שהתובעת טענה, כי היא עושה בו שימוש עולה, כי האתר אינו פעיל והוא מפנה לדומיין האחר של התובעת עם הסיומת co.il.
דיון
7. כאמור, התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעים, הן בגין שימוש בשם דומיין
(Domain Name) הדומה לשמות הדומיין שבשימוש התובעת, כמפורט לעיל, והן בגין דמיון בשם הנתבעת 1 באתר האינטרנט שלה (תוך השמטת המילה "שורשים") לשמה של התובעת. לפיכך, טענה התובעת, כי הנתבעים ביצעו כלפיה עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות בלתי הוגנת, בהתאם לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן -
"חוק עוולות מסחריות"). כמו כן, טענה התובעת לתרופות מכוח הוראת סעיף 30 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן -
"חוק החברות") ומכוח הוראת סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.
בכתב התביעה לא נטען, כי גם בפרסומים נוספים ובפליירים של הנתבעת 1, עוולו הנתבעים כלפי התובעת, בכך שהשמיטו או הקטינו את המילה
"שורשים" המהווה חלק משמה המלא של הנתבעת. יחד עם זאת, מהתנהלות הצדדים בתיק ניתן לומר, כי יריעת המחלוקת ביניהם הורחבה. עמד על כך השופט רובינשטיין ברע"א 4793/06
עו"ד גלמן נ' דגן, לא פורסם (2006):
"הלכה מלפני בית המשפט כי 'האיסור 'להרחיב חזית' עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא' (ע"א 6799/02 יולזרי משולם ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ-סניף בורסת היהלומים ואח', פ"ד נח (2) 145,
152, מפי השופטת חיות; וכן ע"א 759/76 צביה, רמי ו-משה פז נ' יצחק נוימן, פ"ד לא(2) 169; ע"א 3199/93 יוסף קראוס נ' ידיעות אחרונות בע"מ ואח', פ"ד מט(2) 843)."
(ראו גם, אורי גורן סוגיות בדיון אזרחי, מהדורה תשיעית עמודים 96-99 (תשס"ז
-2007).