ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
4846-06
25/07/2012
|
בפני השופט:
נחום שטרנליכט
|
| - נגד - |
התובע:
1. שמואל חנגל
2. יצחק חנגל
עו"ד דוד ניר
|
הנתבע:
1. הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ
2. שמואל חנגל
עו"ד אורית בר טוב
|
| פסק-דין |
פתח דבר
התביעה המונחת בפני, הינה תביעה כספית לחיוב הנתבעים בתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעים, לטענתם, בעטיה של תאונת דרכים, שארעה ביום 9.6.04.
טענות הצדדים
התובע 1, יליד שנת 1973, והתובע 2, יליד 1968, הינם אחים (להלן -
התובעים).
לטענת התובעים, ביום 9.6.04 נהג התובע 1 בקטנוע, הנמצא בבעלותו והמבוטח אצל הנתבעת 1 (להלן -
הקטנוע). התובע 2 נסע אותה עת עם התובע 1 בקטנוע. התובעים היו בדרכם לביתו של התובע 2.
התובעים טוענים, כי בסביבות השעה 21:30, בעת נסיעתם ברחוב אבי אורן בפתח תקוה, בעת שפנו ימינה לרחוב דנמרק, החליק הקטנוע. כתוצאה מכך הם נפלו ונפגעו בגופם (להלן -
התאונה).
התובעים טוענים, כי לאחר התאונה טופלו במרכז הרפואי ע"ש "רבין" בפתח תקוה, בקמפוס גולדה -השרון (להלן -
בית החולים).
לתובע 1 אובחן שבר ביד ימין, וזו גובסה. לתובע 2 נגרמה חבלה בקרסול שמאל עם רגישות בצד החיצוני.
התובעים טוענים, כי טרם התאונה היו שניהם בריאים בגופם ובנפשם ולא סבלו ממגבלה כלשהי. לטענת התובע 1, עובר לתאונה עבד כצלם, אך לאור מצבו הרפואי הפסיק לעסוק במקצועו זה. התובע 2 טוען, כי טרם התאונה היה בעל מכולת ועבד כעצמאי, אך לאור מצבו הרפואי חדל גם הוא מעיסוק בעבודה זו.
התובעים טוענים, כי על הנתבעת לפצותם בגין נזקי הגוף שנגרמו להם כתוצאה מן התאונה, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן -
החוק).
מנגד, הנתבעת מכחישה את עצם התרחשות התאונה. לטענת הנתבעת, ככל שארעה תאונה כלשהי, היא התרחשה בנסיבות אחרות לגמרי, מכפי שתואר הדבר על ידי התובעים. לפיכך, הנתבעת טוענת, אין להטיל עליה כל חבות לפיצוי התובעים.
דיון והכרעה
מטענות הצדדים כפי שנפרשו בפני עולה, כי סלע המחלוקת בין הצדדים נעוץ בשאלת עצם התרחשות התאונה.
כלל ידוע ומושרש היטב בשיטת משפטנו הינו כי "המוציא מחברו עליו הראיה". כפי שנאמר בענין זה בספרו של י.קדמי,
על הראיות, חלק רביעי, תש"ע-2009, בעמ' 1723:
"הכלל הוא - כי נטל השכנוע מוטל על 'המוציא מחברו'. אשר על כן:
התובע - נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו;
ואילו הנתבע - נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של טענת הגנתו. וכך באו הדברים לכלל ביטוי בע"פ 28/49:
'כלל אוניברסאלי הוא כי בעל דין הטוען טענה מסוימת החשובה לעמדתו במשפט - בין טענה חיובית ובין שלילית - עליו הראיה. אדם התובע בחזרה סכום כסף שהלווה, עליו להוכיח את מתן ההלוואה; בעל הבית הטוען שהדייר לא מילא את הבטחתו בדבר בדק בית צריך לשכנע את בית המשפט בדבר חוסר פעולת הדייר בנידון התיקונים וכו' ... החוק הוא הקובע על מי חלה החובה האמורה. חובה זו - ונכנה אותה בשם 'חובת הראיה' ... היא היא החובה העיקרית במשפט" (ההדגשות במקור - נ"ש).
ובענייננו כאן - על התובעים מוטל הנטל להוכיח את נסיבות התרחשות התאונה כנטען על ידם, היינו, כי בעת נסיעתם בקטנוע, החליק הקטנוע והם נפלו ונחבלו.
הן התובע 1 והן התובע 2 העידו בסעיף 4 לתצהיר עדותם כדלקמן: