ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
43217-03-11
06/02/2013
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן סגנית נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
שאול בוחניק
עו"ד רון אופיר
|
הנתבע:
יעקב קורדובני
עו"ד אלון עציץ
|
| פסק-דין |
כללי
:
לפני תביעה כספית על סך של 87,582 ש"ח נכון למועד הגשתה 23.3.11.
התובע טוען כי הוא זכאי לסכום דנן כפיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית לשיטתו, אותה ביצע הנתבע כאשר נמנע מלפנות את מקרקעי התובע על פי הסכם השכירות ביניהם.
התובע מוסיף כי רק בעקבות פנייה לבית המשפט ולאחר ניהול הליך שיפוטי שהסתיים בפסק דין, במסגרת תא"ק 42242-05-10 פונו המקרקעין.
הנתבע מצדו טען בהגנתו כי סלע המחלוקת הינו גובה הפיצויים אותם דורש התובע, שכן תשלומי שכר הדירה שולמו כולם במלואם.
הוא סבור, כי הפיצוי מוגזם ובלתי סביר וכי יש להתחשב בכך שהנתבע פינה את המקרקעין בהתאם למועד שנקבע בפסק הדין של פינוי.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית אך הסכימו ביניהם לוותר על שמיעת הוכחות פרונטלית והגישו סיכומים בכתב, שכן העובדות היו מוסכמות וההכרעה הנדרשת היא משפטית.
עמדת התובע
:
התובע הינו הבעלים של שני נכסי מקרקעין, האחד ברחוב המבדיל 1 רמת גן והשני ברחוב ז'בוטינסקי 111 רמת גן. אלה הם שתי חנויות שייקראו להלן ולשם הנוחיות: "
המושכר".
הנתבע שכר את המושר מאת התובע מאז 1996, בחוזה שהתחדש ונחתם שוב מעת לעת.
ביום 8.1.06 נחתם בין שני הצדדים הסכם שכירות אשר במסגרתו השכיר התובע לנתבע את המושכר אשר ניהל בו עסק.
במסגרת ההסכם ניתנו לתובע מספר אופציות להארכה, כאשר האחרונה שבהן הסתיימה ביום 31.3.10.
התובע הודיע לנתבע כי הוא אינו מעוניין בחידוש החוזה ודרש את פינויו מספר שבועות לפני תום תקופת החוזה.
הנתבע סירב לפנות את המושכר ועשה כן רק בעקבות פסק דין לפינוי שניתן נגדו בתא"ק 42242-05-1- ביום 17.11.10.
המושכר פונה ביום 20.12.10.
שכר הדירה אותו היה אמור הנתבע לשלם בהתאם להסכם עד למועד הפינוי עמד על סך של 48,700 ש"ח.
במסגרת סעיף 14 להסכם השכירות, קבעו הצדדים מפורשות כי בגין כל יום של איחור במסירת החזקה, ישלם הנתבע לתובע סך של 400 ש"ח צמודים למדד והכל כפיצוי מוסכם מראש ללא צורך בהוכחת נזק.
הואיל והנתבע החזיק במושכר במשך 264 יום שלא כדין, כך לטענת התובע, הוא דורש ממנו את הסך של 109,998 ש"ח לפי חישוב של 246 יום כפול 416.66 ש"ח שהינם 400 ש"ח צמודים למדד.
התובע מוסיף כי ביום 6.4.10 הוא שלח לנתבע הודעה בדבר ההפרה ודרישה לתשלום הסכום המוסכם.