ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
|
38404-06-13
08/05/2014
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל / ס. נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
משה בראון ו- 61 אח'
עו"ד ג. ויספלד
|
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד האוצר
עו"ד מ. תדמור-ברנשטיין
עו"ד ס. מזרחי
|
| פסק-דין |
א. קצת על ההיסטוריה
נושא הדיון בפניי היום הוא האם יש לפצות את ילדי טהרן, לפי הסכם השילומים שנחתם בין הרפובליקה הגרמנית לבין מדינת ישראל, אשר נכנס לתוקפו ב-27.3.1953.
מי הם ילדי טהרן?
זו קבוצה של ילדים יהודים ילידי פולין, שעם פרוץ מלחמת העולם השניה, ברחו לרוב עם משפחתם, לחבלים המזרחיים של פולין.
בשנת 1941 משהופר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עם הפלישה הנאצית לברית המועצות, הוקם על אדמת ברית המועצות הצבא הפולני בפיקודו של הגנרל ולדיסלב אנדרס, שנודע בכינוי צבא אנדרס. אליו נספחו אלפי פליטים ובהם קבוצות ילדים. כשהגיע הצבא לאיראן רוכזו הילדים במחנה שהקימה הסוכנות היהודית, אשר שכן ליד טהרן, ומכאן שמה של הקבוצה.
את המחנה ניהלה צפורה שרתוק ז"ל, רעייתו של משה שרתוק - שרת ז"ל.
בחודש פברואר 1943 הגיעה לארץ קבוצה של ילדי טהרן שמנתה 860 ילדים, רובם ללא הורים, או עם הורה אחד. קבוצה שניה, בת כ- 100 ילדים הגיעה בסמוך לחודש אוגוסט 1943. יש מחלוקת בספרות על המספר המדויק של הילדים. על כל פנים הם נקלטו ברובם במסגרת עליית הנוער.
ילדי טהרן לא הוכרו בזמנו כניצולי שואה מאחר והם לא ניצלו במישרין משטחי הכיבוש הנאצי.
ב. התובענות השונות והבקשות כאן
תחילתו של הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה ב-ת.א. 1361/02, ע"י עו"ד ויספלד במסגרת תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. תובענה זו נמחקה בתאריך 7.4.2003, לאחר החלטת ביהמ"ש העליון ב-רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרויקטים וכוח אדם בע"מ (פ"ד נז(3) 220), שלא ניתן להגיש תובענה ייצוגית כנגד המדינה, שהיתה בין הנתבעים שם.
בתאריך 26.8.2007 הוגשה בנושא תביעה אזרחית מתוקנת ע"י חיים רובינסון, זאב מנדל ו-217 אחרים (2464/04).
בתאריך 12.8.20012 ניתן פס"ד ע"י מותב זה כשלפניו עמדו שתי שאלות:
- האם התובענה התיישנה?
- מה משמעות הסכם השילומים לגבי ילדי טהרן?
בשאלה הראשונה - היתה החלטת ביהמ"ש זה שלא חלה התיישנות (והסיבות מנויות בהרחבה בפסה"ד).
בשאלה השניה - נקבע כי אין מחלוקת שהסכם השילומים עם גרמניה אינו בסיס לתביעת פיצויים פרטנית. השילומים ניתנו למדינת ישראל בצורה של סחורות ושווה כסף כדי לשקם וליישב מחדש את ניצולי השואה והפליטים.
לסכום שמופיע בהסכם השילומים הגיעו הצדדים ע"י חישוב של: "שיקום מחדש" ו-"ישוב" הניצולים/הפליטים בגובה של 3,000 דולר לאדם כפול מספר ניצולי השואה/הפליטים שהיה ידוע אז.
החלטת מותב זה היתה כי משלא הודע לילדי טהרן על אפשרויות ישוב מחדש, והם גם לא שוקמו, כי אז יש ל"המיר" זכות זו בשווה הערך הכספי הכלכלי, שלפיו חושב בסיס הסכם השילומים, כלומר 50,000 ש"ח לכל אחד מילדי טהרן המקוריים.
במונחים נכונים להיום, היינו אולי קוראים לכך גם פגיעה באוטונומיה, שניתן לתובעה במסגרת תובענה ייצוגית.