1. התובעת היא חברה הרשומה כחוק בישראל העוסקת בהפעלת שירותי תיור, נסיעות מיוחדות ותיירות פנים וחוץ. הנתבע 1 (להלן, גם "שלמה") הוא סוכן תיירות במקצועו. הנתבעת 2 (להלן, גם "אורנה"), במועדים הרלוונטיים, הייתה בת זוגו של שלמה. במועדים הרלוונטיים הייתה אורנה מנהלת הרווחה במועצת המובילים כשכירה שם. כמו כן שימשה אורנה בעלים של עסק עצמאי, הוא הנתבע 3 (להלן, גם "אורנה הפקות").
2. אין עוררין כי בין התובעת לשלמה נקשר הסכם לפיו שלמה אמור היה לשווק מוצרים של התובעת ובתמורה לזכות בעמלות. תנאי העמלות ואופני התשלום הוסדרו בהסכם ההתקשרות בין השניים. בגדרו של הסכם התקשרות זה קיבל שלמה מקדמות שקיבל. ואולם הותנה שככל ששלמה יהיה זכאי לעמלות שסכומן יהא גבוה מן המקדמות הוא יקבל את ההפרש. מנגד, במידה ויסתבר שהסכומים המגיעים לשלמה פחותים מסכום המקדמות, ישיב שלמה את ההפרש המתחייב.
3. אין עוררין כי היחסים החוזיים בין התובעת לשלמה נמשכו מספר חודשים. בסופם הביאה התובעת את חוזה ההתקשרות לגמר. לשיטתה של התובעת, ובעיקר לנוכח העדר רווחים כתוצאה מפעילותו של שלמה, חייב שלמה להשיב לה מקדמות שקיבל. אלו עלו לכדי סך של 67,045 ש"ח, בניכוי מע"מ. הסכום האמור, כמשוערך ליום הגשת כתב התביעה, עולה לסך של 77,823 ש"ח.
4. ועל שום מה נתבעו אף אורנה ואורנה הפקות? אין עוררין כי במועד הרלוונטי לא יכול היה שלמה להנפיק חשבוניות. אורנה, כאמור, הייתה אז בת זוגו של שלמה ובעלת עסק עצמאי. משום כך התשלומים שולמו לאורנה הפקות כנגד חשבוניות שהנפיקה אורנה הפקות לתובעת.
5. הנתבעים התגוננו בפני התביעה. נטען כי יש לסלק התביעה על הסף, ככל שעסקינן באורנה ובאורנה הפקות, שהרי ההתקשרות היחידה הצריכה לפנים הייתה בין התובעת לבין שלמה. כתב ההגנה פורס מסכת עובדתית נטענת. בעיקרי הדברים נטען כי יהא הדבר אשר יהא, ככל שעסקינן במסכת עובדתית זו, הרי בין בעלי הדין נקשר הסכם המסלק באופן סופי את מכלול טענותיה של התובעת כנגד
כל הנתבעים.
6. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות, לאחר מיצוי הליכי ביניים. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר אפי כחלון (להלן - "כחלון"), חשבה של התובעת. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של שלמה ואורנה. קבעתי התיק לשמיעת ראיות. בפתח הישיבה הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, הגם שאף על דרך זו רשאי בית המשפט לקבל או לדחות תביעה במלואה.
7. בלב שיקוליי תעמוד הכרעתי לעניין הגנת הנתבעים באשר להסכם הנטען שנקשר, שסילק את התביעה. ואולם טרם שאעשה כן ראוי להידרש לשאלת הזיקה של כל הנתבעים לתובעת, בהקשר לטענת היריבות המושמעת בפניי.
8. אכן, מחד-גיסא, אין עוררין כי ההסכם נשוא התביעה נקשר בין התובעת לבין שלמה בלבד. מאידך-גיסא, כמבואר, הסכימה התובעת למשאלתם המשותפת של הנתבעים, באשר להתנהלות החשבונאית בין השניים. זו הייתה הסיבה שלכל אורך הדרך, והגם שיריבה החוזי של התובעת הוא שלמה בלבד, הנה החשבוניות שהנפיק שלמה היו חשבוניות של אורנה הפקות, ואף תשלומי המקדמות נעשו לזכות אורנה הפקות.
9. וככל שתהא סבור שאך בכך מתמצים פני הדברים הנה נהיר לחלוטין, לנוכח המסכת שבפניי, שאין עוררין שבאותה תקופה היו לאורנה ולאורנה הפקות עסקים נוספים עם התובעת, בהקשר לפעולתה של אורנה כאחראית הרווחה במועצת המובילים.
הדבר עולה בעליל מנספח א' לתצהירו של שלמה, שהוא
"גמר התחשבנות - פעילות מועצת המובילים - מעודכן 2". במסמך זה, שהונפק לאורנה על ידי התובעת, נלקחו בחשבון שני תשלומים שהוגדרו כ
"שכר שלומי" (הוא שלמה - ש.ל.). משמע, כל אחד מבעלי הדין, לעניינו ובתורו, ראה את מסכת היחסים כקיימת בין כל הנתבעים מול התובעת.
ועל רקע זה אדרש לעיקר המחלוקת שבפניי.
10. הונח בפניי נספח ה' מיום 1.2.08 לתצהירו של כחלון, המודיע לשלמה על הפסקת ההתקשרות. בשולי המכתב רשום ש
"רצוף בזאת טבלת ההתחשבנות וכן עמלות היתר שהועברו אליך על חשבון עסקאות עתידיות". חרף זאת לא שזפה עיני את
"טבלת ההתחשבנות" האמורה, וממילא איני יכול לשאוב כל תובנה ממנה. אין עוררין כי בעקבות מכתב זה לשלמה אין בפניי כל פנייה נוספת של התובעת אליו.
11. מנגד, בתאריך 30.7.08 שיגרה התובעת לאורנה הפקות מכתב (נספח ג' לתצהיר אורנה), בחתימתו של מר מאיר נווה (להלן - "נווה"), מנהל חטיבת התיירות של התובעת. נטען במכתב זה כי לאורנה הפקות נותרה יתרת חוב בסכום של 65,570 ש"ח ונרשם כי אם לא ישולם הסכום האמור יינקטו צעדים משפטיים לשם גבייתו.
12. נטען על ידי שלמה ואורנה כי מכתב זה נמסר לאורנה במפגש שהיה בינם לבין גב' מירי לביא (להלן - "לביא"), מנהלת המכירות של התובעת, ובו התנהל משא ומתן באשר למכלול ההתחשבנות בין הנתבעים לבין התובעת. מכל מקום, על גבי נספח ג' הנ"ל מצוי כיתוב, שנטען שנעשה בכתב ידה של לביא ונחזה אף כחתום על ידה, ובו נרשם
"מאשרת קבלת השיקים לגמר חשבון החוב של שלומי טוויג ואורנה הפקות ומועצת המובילים. החוב שולם בתוספת ריבית כמקובל (5,000 ש"ח)". בשולי המכתב, ואף זאת בכתב ידה הנטען של לביא, נרשם כי
"התשלום כולל השיק על סך 13,011 ש"ח מס' שיק 51800".
13. בלב הגנתם של הנתבעים נטען כי המסמך האמור משקף הסכמה הדדית, פרי מו"מ והתחשבנות, בגדרו סולקו כל התביעות שהיו צריכות לפנים, אם באשר להתקשרותו של שלמה, אם באשר להתקשרות עם מועצת המובילים. התובעת כופרת בכך בתוקף. לשיטתה יש להפריד בין הדבקים שהרי אין קשר בין כל התקשרות להתקשרות. אכן נספח ג' דן אך ורק בהתחשבנות של התובעת עם אורנה, בהקשר לפועלה במועצת המובילים, ואכן התחשבנות זו, ורק זו, הוסדרה באותו מסמך. מנגד נותר שלמה חייב תשלומי-יתר בגין המקדמות שקיבל והוא מנסה, לשיטתה לשווא, "לתפוס טרמפ" על מסמך זה, שלא נוגע לו ולמסכת החוזית עמו, כל עיקר.
14. בחנתי המחלוקת האמורה ונהיר לי שכפות המאזניים נוטות בבירור לזכות הנתבעים ולחובת התובעת.
15. ראש לכל יש למקד המבט לאישורה של לביא. והרי נרשם בו כי התקבלו שיקים
"לגמר חשבון". וגמר חשבון בגין חוב של מי?
"של שלומי טוויג ואורנה הפקות ומועצת המובילים". משמע, חוב של שלושה, כש-ו' החיבור מעצימה זאת. ההסדר נעשה לסילוק חובם של שלושה: שלמה, אורנה הפקות הזהה לאורנה, ומועצת המובילים.
בשולי הכיתוב, כאמור, ועל מנת להסיר כל ספק באשר לכוללניותו של ההסדר, הוטעם כי
"התשלום כולל השיק על סך 13,011 ש"ח מס' שיק 51800".
ועוד: הכיתוב האמור נעשה בגין מכתב דרישה של נווה לאורנה הפקות. ואולם בכיתוב המאשר האמור נמנה דווקא שלמה, שלכאורה הפנייה לא נעשתה אליו,
כראשון החייבים שהחוב עמו הוסדר.