פניי שתי תביעות ושתי תביעותשכנגד שהדיון בהן אוחד.
ה ע ו ב ד ו ת ו ה מ ח ל ו ק ת
1. התובעים (להלן גם: ,,מרגוליס''), אשר מתגוררים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, הם בעלי מחצית הזכויות בבניין שברח' סוקולוב 40, רמתהשרון, הידוע כחלקה 212 בגוש 6417 (להלן: ,,הבניין''), ומשכירים את הנכסים שבקומותיו הראשונה והרביעית. בעל חציו האחר של הבניין הוא נתבע 1 (להלן גם: ,,ברקין''), המשכיר את הנכסים שבקומה השנייה ובקומה השלישית. בבניין קומת חנויות ומרתף שבו מחסנים ומקומות חניה לכלי
-רכב, אשר חולקו בין הצדדים. הבעלות על גג הבניין משותפת.
נתבעת 2 היא חברה בבעלות נתבע 1 אשר בזמנים הנוגעים לתביעה סיפקה שירותי תחזוקה לבניין. נתבע 3 (להלן גם: ,,גלוברמן'') מונה בשעתו לנציגם של התובעים בארץ ושימש בתפקיד זה עד ליום 04.04.05, שאז הוחלף בעורךהדין קובי בן
-איון (להלן: ,,עוה"ד בןאיון'') (ראו נספח ו לתצהיר גלוברמן). זמן קצר לאחר מכן החלו התובעים להעסיק בתשלום את עפר גרשט (להלן: ,,גרשט'') בניהול נכסיהם בבניין.
2. התובעים טוענים, בתביעה הראשונה שהגישו, כי הנתבעים ניצלו את האמון שרחשו להם כדי לעשוק אותם ולגנוב מהם. לגרסתם, לא רק שנתבע 3 לא פיקח על נכסיהם בבניין, הוא אף העביר את ניהולם לידי נתבעים 1 ו
-2 מאחורי גבם ובלא הסכמתם, וכך התאפשר להם להשתלט עליהם ולעשות בהם כבתוך שלהם משך שנים. לטענת התובעים, נתבע 1 גבה לכיסו תשלום משוכרים בעבור הנכסים ומקומות החניה שבבעלותם, וגם קבע באופן בלעדי מה גובה דמי הניהול שישלמו לו התובעים תמורת שירותיה של נתבעת 2 ומה גובה דמי השכירות שיזכו לקבל מחברות תקשורת אשר הציבו אנטנות סלולריות על גג הבניין. בכל אותה עת, אליבא דתובעים, התרשל נתבע 3 במילוי תפקידו, והלכה למעשה שימש חותמת גומי למעשי נתבע 1 ואפשר לו לגזול מהם כספים. התובעים תובעים גם תשלום דמי שכירות ראויים בעבור משרד בבניין המשמש את נתבעת 2 ומצוי בבעלותם (להלן: ,,המשרד'').
נתבע 1 טוען להגנתו כי פעל מול נתבע 3, שאת כוחו ייפו התובעים לפעול בשמם, וזה אישר כל פעולה, תשלום או דרישה. נתבעים 1 ו
-2 הגישו תביעות שכנגד נגד התובעים, שבהן הם תובעים חוב בגין חלקם בהוצאות התחזוקה של הרכוש המשותף בבניין בתקופה שתחילתה ביום 01.07.05.
3. בתביעה המאוחרת מבין השתיים (ת"א 172478/09) התובעים עותרים לפנות את נתבעים 1 ו
-2 מהמשרד, וכן לחייבם בתשלום דמי שכירות ראויים, בסך 168,166 ש"ח, לתקופה שמחודש יוני 2002 ועד יוני 2009. בהחלטה מיום 09.11.09 קבעה כבוד סגנית הנשיאה, השופטת דליה אבי
-גיא, שדנה בתיק בטרם אוחד הדיון, כי מכתב תביעה זה יש למחוק את הסעיפים שבהם נתבעו דמי שכירות הנכס, שכן פריט נזק זה כבר נכלל בתביעה המוקדמת. נתבעים 1-2 משיבים כי קיבלו את המשרד ברמת מעטפת והשקיעו כספים בשיפוצו. במסגרת התביעהשכנגד שהוגשה מטעמם באותו תיק, בהסתמך על חוות דעת שמאית ביחס לשווי ההשקעות במשרד, הם תובעים סך של כ
-21,000 ש"ח, וכן כ
-85,000 ש"ח (קרן) - חוב דמי תחזוקה.
ד י ו ן
רקע
4. תובעת 2 העידה שכאשר נפטר עליה בעלה ביקשה את נתבע 3 לנהל את הבניין ואת חשבונותיהם של התובעים (עמ' 36 לפרוטוקול הדיון, שורות 10-11; עמ' 43, שורות 15-16). בין גלוברמן, יועץ מס במקצועו, ובין התובעים לא נכרת חוזה בכתב ולא סוכם מראש על שכר, אך תובעת 2, אשר טענה שאינה יודעת דבר בנושא התשלום שגבה ממנה בעד עבודתו, לא שללה שבתחילת הדרך לא גבה ממנה מאומה (עמ' 36, שורות 18-19). לדבריו -
,,כשפנתה אליי הגברת מרגוליס היא ידעה בדיוק מי, מה אני ומה אני עושה. במה אני עובד. מעבר לזה השתדלתי, כמיטב יכולתי, לעזור בכל נושא של הבניין שאני יכול לעזור בו. [...]''
(עמ' 160, שורות 9-10)
גלוברמן טען כי בעבור הטיפול בהבאת השוכרים לבניין, המשא
-ומתן אתם והכנת חוזי השכירות שכרה משפחת מרגוליס את שירותי הניהול של נתבעת 2, שבבעלות נתבע 1. התובעים מבקשים לקבל כי רק לאחר שפיטרו אותו מתפקידו, בשנת 2005, התברר להם כי העביר מאחורי גבם את ניהול הבניין לידי ברקין והחברה שבבעלותו ונתן להם לנהוג בהם באין מפריע.
5. בתצהיר עדותו הראשית (סעיף 17) הצהיר גלוברמן כי בשעתו ביקשה ממנו תובעת 2 לקבל את האחריות לניהול הבניין מטעם התובעים ולעמוד בקשר ,,מול מר ברקין'', בניסיון לשמור על יחסים טובים בין הצדדים, שהיו מסוכסכים בעבר. בחקירתו הנגדית, כשנשאל אם הכוונה הייתה שישתף פעולה עם נתבע 1 או שמא שיפקח עליו, הביא כדוגמה את שיפוץ הקומה הרביעית. לצורך זה, העיד, שוחח עם ברקין וסיכם עמו את הדרוש, ונתבעים 1-2 היו אלה שעשו את העבודה (עמ' 163 לפרוטוקול, שורות 1-6). לטענה כי תובעת 2 לא ידעה ששכר את נתבעים 1-2 שינהלו את הבניין בשבילה ענה נתבע 3: ,,[...] היא ידעה הכול. בכל דבר יידעתי אותה'' (שם, שורה 12), וכן:
,,ת: הכול דווח לה. הכול בעלפה והכול בטלפון--
ש: והיא הסכימה ש,רום הדקל', שהלל ברקין, האויב הגדול שלה, יקבל ממנה כסף ויגבה בשבילה כספים? היא הסכימה לזה?