פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב במסגרת תביעה כספית של התובעת כנגד הנתבע בגין סך של 500,000 ש"ח.
התובעת הינה חברה אשר עוסקת בייעוץ ובטיפול בחיובי מיסוי מקרקעין והנתבע הינו מוסד בנקאי, חברה ציבורית אשר עוסקת במתן הלוואות לדיור שחלקן מובטח במשכנתא.
בכתב התביעה נטען כי ביום 26/2/06 נערך בין התובעת לבין מר מאיר פרחן, אשתו נבעת פרחן וחברת מ.מ. פרחן בע"מ (להלן
"החברה") אשר בשליטת ה"ה פרחן הנ"ל הסכם (להלן
"הסכם ההלוואה") שעל פיו נתנה התובעת למאיר פרחן, נבעת והחברה הלוואה על סך 500,000 ש"ח. על פי סעיף 4 להסכם ההלוואה התחייבה נבעת למשכן במשכנתא מדרגה שנייה לטובת התובעת את כל זכויותיה בדירה ברחוב החלמונית 11/20 ראשל"צ כמפורט בהסכם (להלן
"הנכס"), נכס שהיה כבר ממושכן בדרגה ראשונה לטובת הנתבע, וזאת בגין הלוואה שנטלה הגב' פרחן מהנתבע בסך של 284,000 ש"ח. על פי הנטען בכתב התביעה, בחודש פברואר 2006 עמד שוויו של הנכס על סך של כ- 700,000 ש"ח בעוד שיתרת ההלוואה לסילוק עמדה על סך של כ- 300,000 ש"ח.
כן נטען כי לאחר חתימת הסכם ההלוואה פנתה הגב' פרחן לנתבע, המציאה לו את הסכם ההלוואה וביקשה את אישורו לרשום משכנתא בדרגה שנייה על הנכס, אולם היא לא זכתה לכל מענה וחזרה ופנתה לנתבע בכתב באמצעות בא כוחה ביום 6/3/06 - מכתב שאף הוא לא זכה למענה פורמאלי פרט לסירוב שנמסר בעל פה לאשר רישום המשכנתא המבוקשת. כן נטען בכתב התביעה כי ב"כ של הגב' פרחן שלח מכתב נוסף מיום 18/6/06 לנתבע ובו דרישה לקבל מהנתבע נימוקים להעדר רישום המשכנתא המבוקשת, וביום 26/6/06 השיב הנתבע לב"כ פרחן כי בשל סודיות בנקאית לא תינתן תשובה לפניה לגופה ללא יפויי כוח מתאים, אולם כן נמסר בע"פ כי הבנק מסרב לרשום את המשכנתא "והכל תוך קביעה שרירותית והסתמכות שלא בתום לב על סעיף בהסכם המשכנתא על פיו לנתבע זכות מוחלטת שלא ליתן אישור כאמור". כמו כן קיימת התייחסות נוספת לפניה של מר ליברמן, מנהל התובעת, לנתבע אשר סורבה.
מכתב התביעה עולה כי בהעדר עמידה בהסדרי ההלוואה הוגשה תביעה על ידי התובעת כנגד הלווים בבית משפט השלום בת"א במסגרת ת.א. 10879/07, וביום 8/5/07 ניתן פסק דין בהעדר הגנה שלפיו חויבו ה"ה פרחן והחברה לשלם לתובעת סך של 593,750 ש"ח. לאחר מכן נקלעה החברה למפולת כלכלית ובעקבותיה הפכה לחדלת פירעון, וניתן צו לכינוס נכסים כנגד מאיר ונבעת פרחן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.
על רקע כל זאת, נטען בכתב התביעה כי "התנהגותו הצינית של הנתבע כאשר נמנע מאזכור נימוק כלשהו לסירובו לרישום משכנתא בדרגה שנייה גרמה לנזקי התובעת אשר נשארה בחוסר כל תוך ריקון התחייבויות מאיר, נבעת והחברה והכל ללא כל נימוק". בהקשר זה נטען בנוסף כי התובעת הסתמכה על התנהגות סבירה ובתום הלב של הנתבע אשר צריך היה לבחון את הבקשה לגופה, ולכן לא המתינה עד לרישומה של המשכנתא והעניקה את ההלוואה.
להוכחת הנזק מפנה התובעת לפסק הדין, אולם נטען כי התובעת מעמידה את התביעה על סך של 500,000 ש"ח לצרכי אגרה בלבד.
לכתב התביעה צורף הסכם ההלוואה (נספח א'), נסח רישום מקרקעין של הנכס (נספח ב'), פסיקתא במסגרת כתב התביעה שהוגש כנגד ה"ה פרחן והחברה הנ"ל (נספח ג'), וייפוי כוח של באי כוח התובעת להגשת התביעה שבפני בלבד (נספח ד').
בכתב ההגנה, נטען, בין היתר, כי אין כל יריבות בין התובעת לבין הנתבע, וכי הנתבע מעולם לא חתם על הסכם כלשהו עם התובעת, כאשר התובעת מבססת את טענותיה בכתב התביעה על מערכת משפטית וחוזית בין הנתבע לבין ה"ה פרחן ללא ייפוי כוח של ה"ה פרחן להגשת התביעה ומבלי לטעון לקיומו של ייפוי כוח כזה. כמו כן נטען כי הנתבע מנוע מלהתייחס לגופן של טענות הנוגעות למערכת היחסים שבין הנתבע לבין ה"ה פרחן מחמת סודיות בנקאית.
כן נטען בכתב ההגנה כי מהסכם ההלוואה עולה שאין לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבע אלא כנגד ה"ה פרחן והחברה בלבד, כאשר גם לו סברה התובעת כי יש להגיש תביעה כנגד הנתבע היה עליה לעשות כן בעת הגשת התביעה כנגד החברה וה"ה פרחן הנ"ל.
בכתב ההגנה ישנה התייחסות ספציפית לקבלת מכתבו של מר אופיר ליברמן, מנהל התובעת, מיום 14/3/07. הודגש כי לא צוין שהמכתב נכתב בשם ה"ה פרחן ואף לא צורף ייפוי כוח מה"ה פרחן, כשחשיבות מסירת ייפוי כוח ומשמעות הסודיות הבנקאית הוסברה במכתב תשובה לתובעת מיום 18/3/07. מכאן נטען כי בהעדר ייפוי כוח מנועה התובעת מלהציג טענה כלשהי כנגד הנתבע בכל הכרוך במערכת היחסים בין הנתבע לה"ה פרחן.
לעניין הסכם ההלוואה נטען כי עולה ממנו שאלה קשה באשר להתנהלותה ורשלנותה של התובעת בביצוע ההסכם שכרתה עם ה"ה פרחן. כתב ההגנה מפנה לסעיף 2ב' להסכם ההלוואה שם נכתב כי
"ההלוואה תועבר לידי הלווה תוך 5 ימים ממועד רישום כל הביטחונות", ועל כן נטען כי העברת הכספים ללא בטחונות היה סיכון שהתובעת נטלה על עצמה ביודעין ובהסכמה, ואין מקום לנסות ולגלגל את האחריות לכתפיו של הנתבע.
עוד נטען בכתב ההגנה כי התובעת נמנעה מלציין בכתב התביעה את מועד מתן ההלוואה, כאשר הייתה מודעת לצורך בקבלת הסכמת הנתבע לרשום משכנתא בדרגה שנייה והיה עליה לדעת גם מה הם הקריטריונים לרישום משכנתא שנייה.
לבסוף נטען כי מבלי להפר חובת הסודיות הרובצת על הנתבע במקרה דנן, הנתבע בוחן כל בקשה בהתאם לקריטריונים מקובלים ומחליט בדבר אישור בקשה או דחייתה על בסיס שיקולים כלכליים ועסקיים המתייחסים ספציפית לנתוני הלווים בהם מדובר. לעניין הנזק נטען כי התובעת אינה זכאית לדרוש כל פיצוי מהנתבע באשר אין ולא היה כל קשר סיבתי בין התנהלות הנתבע לבין הנזק הנטען של התובעת.
לכתב ההגנה צורפו כנספחים מכתבה של התובעת לנתבע מיום 7/3/07 החתום על ידי מנכ"ל התובעת מר אופיר ליברמן (נספח א'), מכתב למנכ"ל התובעת מאת הנתבע מיום 18/3/07 (נספח ב') ומכתב כונסת הנכסים של הנכס לב"כ התובעת מיום 27/11/07 (נספח ג').
מנכ"ל התובעת, מר אופיר ליברמן, הגיש תצהיר בתמיכה לתביעה ובו חזר בין השאר על טענות התובעת הנ"ל. כמו כן הוסיף והצהיר מר ליברמן בסעיף 15 לתצהירו כי "אני ומאיר פרחן חברים טובים וקרובים מזה עשרות בשנים. כאשר נתתי את כספי ההלוואה למאיר, בטרם נרשמה המשכנתא על פי ההסכם, לא עלה בדעתי שהנתבע לא יענה לדרישה זו לגופו של עניין. מסיבה זו ומסיבה זו בלבד העברתי את הכסף טרם רישום המשכנתא". מר ליברמן צירף לתצהיר את מכתבו מיום 7/3/07 הנ"ל ואשר סומן כנספח א' ותשובת הנתבע מיום 18/3/7 אשר סומן כנספח ב'.
מר מאיר פרחן הגיש אף הוא תצהיר ובו חזר, בין השאר, על טענות התובעת בכתב התביעה הנ"ל. בסעיף 7 לתצהירו הוצהר כי הייתה פנייה שלו ושל הגב' נבעת פרחן לנתבע על מנת לקבל את אישורו לרישום המשכנתא שהתחייבה הגב' פרחן לבצע על פי ההסכם, אולם לא התקבל כל מענה. בסעיף 8 הוצהר כי בעקבות זאת "ייפיתי את כוחו של עו"ד יגאל וייס על מנת שיפנה בכתב אל הנתבע לברר את העניין. ב"כ שלח מכתב לנתבע ביום 6/3/6" שם התייחסות נוספת לכך שלא זכו למענה בכתב, אולם "נאמר לנו בעל פה מנציג הנתבע אשר יצר עמנו קשר, כי הנתבע מסרב לאשר את בקשתנו לרישום משכנתא נוספת. מכתבו של עו"ד יגאל וייס מיום 6/3/06 לנתבע צורף לתצהירו של מר מאיר פרחן יחד עם נספחים נוספים: מכתב נוסף של עו"ד יגאל וייס לנתבע מיום 18/6/06, מכתב תשובה של הנתבע לעוד" וייס מיום 26/6/06, מכתב לה"ה פרחן מהנתבע מיום 26/6/06, וצו לכינוס נכסים של הנכס.
מר משה כהן אשר שימש מנהל אגף אשראים בבלמ"ש במועדים הרלוונטיים לתובענה הגיש תצהיר מטעם הנתבע. מר כהן הצהיר כי צירוף כל הנספחים והמסמכים הבנקאיים של ה"ה פרחן התאפשר רק לאחר קבלת אישורם של ה"ה פרחן בכתב מיום 30/10/08 להעביר למר ליברמן, לתובעת ולעו"ד יגאל וייס מידע בנקאי רלוונטי ביחס לתובענה - אישור אשר צורף וסומן כנספח א'. בנוסף הצהיר מר כהן כי ה"ה פרחן ביקשו לקבל תחילה הלוואה בגובה 497,000 ש"ח, אולם הציגו הכנסות חודשיות בגובה 11,500 ש"ח בלבד, כאשר על פי דו"ח שמאי שווי הנכס למימוש הינו סך של 600,000 ש"ח בלבד, ועל כן אושרה הלוואה בגובה 284,000 ש"ח בלבד. כן עלה כי באותה עת כבר הייתה משכנתא רשומה בדרגה ראשונה לטובת בנק הפועלים, ועל כן התירו רישום משכנתא בדרגה שנייה לצורך סילוק המשכנתא והחוב הרשום בגובה 170,000 ש"ח לבנק הפועלים, כאשר הוסכם שלאחר סילוק המשכנתא הנ"ל תוסב המשכנתא בדרגה שנייה לטובת הנתבע למשכנתא בדרגה ראשונה. מר משה כהן מונה בסעיף 21 לתצהירו מספר שיקולים עסקיים וכלכליים לאישור רישום משכנתא בדרגה שנייה. בסעיף 23 לתצהיר ישנה התייחסות ספציפית למקרה דנן, כאשר דובר בהלוואה נוספת בגובה 500,000 ש"ח עם החזרים חודשיים בגובה 40,000 ש"ח לחודש, בשעה שהכנסותיהם של ה"ה פרחן עמדו ע"ס 11,500 ש"ח לחודש בלבד. קיימת התייחסות גם לכך שמטרת ההלוואה של ה"ה פרחן הייתה לצורך "עסק לייצור דשא", וזאת מבלי להציג בפני הנתבע נתונים כלשהם ביחס לטיב העסק הנ"ל. על פי סעיף 26 לתצהיר, נכון ליום 7/3/07 שבו פנה מר ליברמן לנתבע בבקשה לאשר רישום המשכנתא בדרגה השנייה על הנכס, עמדה יתרת ההלוואה לסילוק על סך של 263,551 ש"ח - סכום אשר כלל גם פיגורים בגין תשלומי הלוואת הנתבע שלא נפרעו כסדרם בסך של 9,005 ש"ח. לתמיכה בטענותיו צירף מר משה כהן לתצהירו תדפיסי חשבון בנק של ה"ה פרחן.
המצהירים נחקרו על תצהיריהם והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.