מבוא וטענות הצדדים
1. לפניי תובענה למתן הצהרה על אי-תקינות הליך הבוררות בין התובעים לנתבעת 1, דקל אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ('האגודה'). במסגרת תביעת האגודה נגד התובעים דכאן, בהליך הבוררות, נקבע כי על התובעים דכאן לסלק ידם ממשק 48 במושב דקל ('הנחלה'), מחמת הפרתו של הסכם המועמדות של התובעים דכאן לחברות באגודה.
2. התובעים מבקשים להוסיף ולהצהיר כי אפליה וחוסר-תום-לב מצד האגודה הם שגרמו להפרתו של הסכם המועמדות. התובעים מודים, אפוא, כי הפרו את הסכם המועמדות; אולם טוענים כי אחרים, בנסיבות דומות, זכו כי האגודה תמחל על הפרותיהם ותאריך את המועד לקיום חיוביהם. יחסה הנוקשה של האגודה כלפי התובעים, שהתבטא בסירובה של האגודה לאשר את תכניות הבניה שהגישו התובעים (באיחור), מנע מהם לממש את הארכה שהעניק להם מינהל מקרקעי ישראל ('המינהל'). על ידי כך הכשילה האגודה את התובעים, ביחסה המפלה וחסר-תום-הלב, מלזכות בנחלה. על כן מבקשים התובעים להוסיף ולהצהיר על זכויותיהם כבני-רשות בנחלה, ולחלופין - כי לא נדרשת הסכמה או המלצה מטעם האגודה לצורך מימוש זכויותיהם כאמור.
3. עוד לפניי בקשת האגודה לסלק את התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות ומעשה-בית-דין. האגודה טוענת כי טענות התובעים נדחו לגופן בהחלטה חלוטה של עו"ד לאה רוזנטל, עוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: 'ע' הרשם' או 'רשם האגו"ש', לפי העניין); וכי לבית משפט זה אין סמכות להתערב בהחלטה.
4. התביעה נגד הנתבעת 2 (ע' הרשם), הנתבע 3, עו"ד אריק נצר ('הבורר') והנתבעת 5, הסוכנות היהודית ('הסוכנות') - נמחקה. הנתבעים הנותרים הם, אפוא, האגודה וכן הנתבע 4, המינהל.
5. המינהל אינו נוקט עמדה לגוף הסכסוך בין התובעים לאגודה. אמנם, המינהל מתנגד למתן הזכויות המבוקשות; משום שהדבר נוגד את 'החוזה המשולש' בין המינהל, הסוכנות והאגודה, ואת התחייבות התובעים כלפי המינהל. יחד עם זאת, המינהל הסכים לשקול שימוש בסמכותו, לפי סעיף 26 בחוזה המשולש, להכיר בזכויות התובעים בנחלה חרף התנגדות האגודה - אם יקבע בית המשפט שהאגודה אכן נהגה כלפי התובעים בחוסר-תום-לב.
6. בשל הצורך והחובה לחסוך זמן שיפוטי, דנתי רק באלו מבין הטענות והראיות שאותן ראיתי כנחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.
הטענות בדבר חוסר-סמכות ומעשה-בית-דין
7. התובעים הודו כי לבית משפט זה אין סמכות ערעורית לגבי החלטת ע' הרשם [פרוטוקול, עמ' 3]. אולם, לטענתם הם רשאים לתקוף את קביעתה, הדוחה את טענת התובעים לאפליה וחוסר-תום-לב מצד האגודה כלפיהם, בתקיפה עקיפה, המבוססת על בטלותה של החלטת ע' הרשם מחמת חוסר-סמכות.
8. לפיכך, אם תידחה התקיפה העקיפה של החלטת ע' הרשם - תיוותר על כנה החלטה זו, הדוחה את טענת התובעים בדבר אפליה וחוסר-תום-לב. כפועל-יוצא מכך, תהווה ההחלטה האמורה מעשה-בית-דין כלפי התובעים, אשר תקים להם מניעות מלשוב ולהעלות טענה זו. גורלה של התובענה תלוי, אפוא, בשאלה אם החלטת ע' הרשם בטלה מחמת חוסר סמכות. יוזכר כי טענות התובעים בתובענה זו חופפות את טענותיהם לפני ע' הרשם [סעיף 61 בכתב התביעה].
9. שאלת תאמותו של הליך הבוררות שהתקיים בענייננו, לרבות הערעור לפני ע' הרשם; וסמכותם של הבורר ושל רשם האגו"ש בערעור על הבורר - נדונה בהליך מקדמי לפני הבורר; ושוב, בפירוט רב, בהחלטת ע' הרשם. החלטה זו לא הותקפה על ידי התובעים בתקיפה ישירה, כגון בעתירה לבג"ץ (נוכח היותה בלתי ניתנת לערעור; כאמור להלן). מסקנתה של ע' הרשם, הדוחה את טענות התובעים גם בשאלת התאמות והסמכות, מקובלת עליי מטעמיה.
10. כפי שצוין בהחלטת ע' הרשם [בפסקאות 8 ו-11], על המחלוקת בין הצדדים חלה, מכוח סעיף 27 בהסכם בין האגודה לתובעים מחודש דצמבר 2003 [נספח ב' לכתב התביעה], תניית הבוררות שבסעיף 149 בתקנון האגודה [נספח מ"ז לכתב התביעה]. לפי תנייה זו, רשאית הייתה האגודה, כמי שהגישה את התביעה לסילוק-יד נגד התובעים דכאן מחמת הפרתם את הסכם המועמדות, לבחור במסלול בוררות של פנייה לרשם האגו"ש. לפי
פקודת האגודות השיתופיות ('פקודת האגו"ש'), סעיף 52(2) - משהובא סכסוך כאמור לפני רשם האגו"ש, רשאי הוא להעבירו לבורר. כך נעשה בענייננו. בהתאם לסעיף 52(4) בפקודת האגו"ש, מסורה לרשם האגו"ש סמכות ערעורית רחבה לגבי פסק הבורר שמינה, אשר יושמה בענייננו על ידי ע' הרשם. כאמור בסעיף 52(5) בפקודת האגו"ש - להחלטת רשם האגו"ש
"יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור".
11. יוזכר כי התובעים כבר ניסו בעבר "להיחלץ" מהליך הבוררות, לרבות המסלול הערעורי לפני רשם האגו"ש, כאשר הגישו בבית משפט זה המרצת-פתיחה, בה טענו לחוסר תאמותו של הליך הבוררות [הפ (מחוזי ב"ש) 4004/09]. לבקשת רשם האגו"ש והאגודה, ובהיעדר תגובת התובעים, נדחתה המרצת-הפתיחה על הסף [החלטת חברי, השופט א' ואגו, מיום 6.4.09]. על החלטה זו, שבה צוין כי טעמי המבקשים סיברו את אוזניו של בית המשפט, לא הוגשו בקשה לביטול או ערעור. תחת זאת, חזרו התובעים למסלול הבוררות שננקט על ידי האגודה, ומיצו במסגרתו את טענותיהם.
12. אפילו הייתה מתקבלת טענת התובעים לחוסר-תאמותו של הליך הבוררות שהתקיים בענייננו - היה מקום לקבל את טענת האגודה כי אין לגזור בטלות על החלטת ע' הרשם, לפי דוקטרינת הבטלות היחסית, ומשיקולי מדיניות בדבר תוקפן וסופיותן של החלטות שיפוטיות ומעין-שיפוטיות [כתב ההגנה מטעם האגודה, סעיפים 9-11]. מקובלת עליי טענת האגודה, וקביעת ע' הרשם, כי מתכונת הבוררות שהתקיימה בפועל ('בוררות סטטוטורית'; להבדיל מ'בוררות הסכמית' שהתחייבה לדעת התובעים) לא גרמה לתובעים עיוות-דין. עניינם של התובעים נדון בפירוט רב, לרבות בהליך ערעורי רחב בהרבה מזה שהיה פתוח לפני התובעים לו התקיימה הבוררות במתכונת שהתחייבה לטענתם [החלטת ע' הרשם, פסקאות 12-13]. למעלה מן הצורך ייאמר כי אין לראות משום עיוות-דין גם בתוצאת הפינוי; בשים לב לאי-ההלימה בין האינטרס של התובעים בנחלה לבין ייעודה החקלאי [החלטת ע' הרשם, פסקה 19].
13. לצערם של התובעים, תוצאת הליך הבוררות, כפי שהסתיים בשלב הערעור לפני ע' הרשם, לא הייתה לזכותם. אולם לא מצאתי כל פגם בהחלטת ע' הרשם. בוודאי שלא מצאתי בהחלטת ע' הרשם פגם המצדיק הצהרה על בטלותה, כמו גם על ביטול הקביעות שבה והמסקנות הנובעות ממנה. החלטה זו מהווה, אפוא, מעשה-בית-דין כלפי התובעים; והם מנועים מלשוב ולעורר בהליכים אחרים את הטענות שנדחו במסגרתה.
טענת האפליה וחוסר-תום-לב
14. הצדדים עסקו בטענת התובעים בדבר אפליה וחוסר-תום-לב מצד האגודה כלפיהם, בפירוט רב, במסגרת הליך הבוררות. נוכח טענת התובעים כי ההליך לפני הבורר לא מוצה - אתמקד בהליך הערעור על פסק הבורר, לפני ע' הרשם, שלגביו לא נטען לאי-מיצוי או לחסמים דיוניים כלשהם.
15. בהליך לפני ע' הרשם פירטו התובעים את התשתית העובדתית לטענתם לאפליה וחוסר-תום-לב מצד האגודה כלפיהם. הוזכרו מקרים שגם בהם לא קיימו מבקשי הזכויות את חיוביהם, ובכל-זאת לא בוטלה מועמדותם לחברות באגודה ולזכייה בנחלה. התובעים טענו כי מאחורי ה'אכיפה הבררנית' כלפיהם עומד שיקול זר של רצון לזכות בנחלתם עבור בנו של חבר בוועד האגודה, על רקע היעדר נחלות פנויות נוספות במושב דקל.
16. האגודה שללה טענה זו. על יסוד התייחסות מפורטת למקרים השונים שהוזכרו, ולאחרים שבהם בוטלה המועמדות בנסיבות דומות, בצירוף אסמכתאות כגון פרוטוקולים מאותן פרשות - טענה האגודה כי כל המקרים הללו מדגימים התנהלות שוויונית ועקבית מצדה כלפי המועמדים.