פסק-דין בתיק ת"א 21489-01-10

רקע כללי

3. ביום 18.09.09, לפני חצות, הגיע התובע וחבריו לקיבוץ אפיקים (להלן :" הקיבוץ"), במטרה לבלות במועדון. המועדון ממוקם על שטחו של הקיבוץ אפיקים ומנוהל על ידי נתבע 3.

4. בשערי הקיבוץ עמד בודק המכונה  "סלקטור" שבדק וזיהה את באי המועדון. התובע וחבריו התבקשו על ידי הבודק להציג תעודות זהות. לטענת הנתבעים, הזיהוי המתבקש על מנת לברר את גיל באי המועדון.

5. התובע הציג  תעודת זהות ולאחר שזו הוצגה והבודק הבין כי מדובר בתושב טבריה והבחין כי חזותו מזרחית כניסתו של התובע נמנעה על ידי הבודק "פיטר".

6.  לטענת התובע בזמן שעוכבה כניסתו נכנסו רבים בעלי חזות אירופאית וגוון עור בהיר בלא כל הגבלה או דרישה להצגת תעודת זהות.

7. התובע ניסה לדבר עם המאבטחים ולברר מדוע כניסתו נאסרה , אך המאבטחים חסמו אותו והדפו אותו בכוח והוא הותקף על ידם.

8. בהזדמנות שנייה, ביום 09.10.09 ביקשו התובע וחבריו להיכנס למועדון, אך נמסר לו על ידי הבודק כי הוא לא נכנס, כניסתם של חבריו אף היא נמנעה. התובע ביקש לדבר עם האחראי על הבידוק "צור" בכדי לקבל את פרטי המאבטחים המעורבים לשם הגשת תלונה. התובע התקדם לעבר צור  אך הוא נחסם על ידי האחראי על המאבטחים שסימן לאחד המאבטחים ואמר לו :"תעיף אותו, בבקשה". השומר דחף את התובע בחזהו באמצעות אגרופו.

9. בהזדמנות שלישית, ביום 27.10.09, הגיע התובע וחבריו שוב למועדון על מנת  לבלות בו לאחר שהשיגו כרטיסים  באמצעות בן דודו של התובע שהינו סטודנט במכללת עמק הירדן.

10. התובע היה מוכר לבודק, אזרח עובד משטרה, בשל כך אפשר לתובע וחברו "חן" להיכנס . לאחר שנכנס התובע למועדון יחד עם חברו, ניגש אליו נמרוד מנהל המאבטחים וביקש ממנו לצאת.

11. בכך נאסרה כניסתו של התובע למועדון בפעם השלישית.

12.  מכאן תביעתו של התובע כנגד הנתבעים שהפלו אותו לטענתו ללא כל הצדקה וממניעים פסולים בשל מקום מגוריו,  צבע עורו הכהה וחזותו המזרחית.  על כן התובע עותר לפיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק.

13.  כן עותר התובע לפיצוי בגין התקיפה ובגין הפרת החוזה מאחר ולטענתו נכרת בין הצדדים חוזה בעת שרכש  כרטיסי כניסה בפעם השלישית ושומה היה על המועדון לארח אותו בהתאם. לבסוף עותר התובע למתן פיצוי בגין הפרת חובה חקוקה. 

14. הנתבעים הכחישו בכתב הגנתם, מכל וכל את טענות התובע, וטענו כי הבדיקה שנעשית בשערי המועדון הינה בדיקה ביטחונית שתכליתה שמירה על בטחון המבלים. עוד נטען כי הבודק שהוצב בשערי המועדון אין לו סמכות לבחור מבין באי המועדון את אלה שיבלו במועדון ואלה שלא, היינו אין תפקידו לבצע סלקציה כלשהי. כניסתו של התובע נאסרה בשל התנהגותו האלימה וכי עובר למקרה ביום 18.09.09 התאפשרה כניסתו של התובע למועדון עשרות פעמים.

טענות הצדדים כפי שהועלו בסיכומים

15. התובע טוען שכניסתו נאסרה מלכתחילה בשל חזותו המזרחית ומקום מגוריו וכי נתבקש על ידי הבודק להציג תעודות זהות הואיל ובה נמצא מקום מגוריו דבר שלא מופיע בתעודת השוטר אותה הציג בתחילה. לטענתו כניסת טברייניים ותושבי בית שאן לא הורשתה  ורק אנשי הקיבוץ הורשו להיכנס.