ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2004-06
30/10/2012
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל ס. נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
משה שוב
עו"ד ש' להב
עו"ד ש' לביא
|
הנתבע:
הצלחת יחזקאל בע"מ
עו"ד ר' כספי
עו"ד י' טיקוצקי
עו"ד י' בר
|
| פסק-דין |
א.
מהות התובענה
זו תביעה כספית לתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 24,000,000 ש"ח בגין שירותים משפטיים שהעניק התובע לנתבעת בין השנים 1975- 2001.
ב.
עובדות רלבנטיות
התובע, עורך דין במקצועו, בעל מוניטין רב וניסיון עתיר בתחום הנדל"ן, לרבות בהליכי תכנון, מקרקעין, השבחתם, הכשרתם וזכויות בניה.
הנתבעת הינה חברה בע"מ אשר נוסדה בתחילת שנות ה-60 ונתונה מאז שנת 1997 בהליך של פירוק מרצון (להלן: "
הליך הפירוק"), בפיקוח בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (בש"א 32492/96).
במסגרת הליך הפירוק, מינה בית המשפט את השופט (בדימוס) איתמר פלפל, רו"ח גד סומך ומר מנחם נויוביץ' כמפרקי הנתבעת (להלן: "
המפרקים").
על-פי הנטען בכתב התביעה, רכשה הנתבעת בשנת 1961 זכויות בעלות בשיעור של 27% במקרקעין במערב ראשון לציון (להלן: "
המקרקעין"או "
מקרקעי הנתבעת"), הידועים כחלקה 1 בגוש 3946 אשר שטחה הכולל היה כ-2,355 דונם.
למרות הייעוד העקרוני של המקרקעין לבניה, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שבמשך שנים רבות היו מקרקעי הנתבעת בלתי ניתנים לניצול בהיעדר תוכניות מפורטות על פיהן ניתן היה להוציא היתרי בניה. בנסיבות אלה, לא יכלו בעלי מניותיה של הנתבעת להפיק תועלת משמעותית כלשהי מהמקרקעין.
לטענת התובע, במשך כ-26 שנים החל משנת 1975, קיבלה הנתבעת ממנו וממשרדו שירותים משפטיים מתמשכים שכללו פעולות מאומצות לקידום תכנון המקרקעין, השבחתם, הגדלת זכויות הבניה בהם, הפשרתם והכנתם לחלוקה בין הבעלים.
מוסיף התובע וטוען, שבזכות עבודתו האינטנסיבית במהלך השנים, נחתם ביום 7.9.95 הסכם עקרונות בין עיריית ראשון לציון לבין הנתבעת ובעלים נוספים של החלקה, על פיו התחייבה העירייה לפעול לשינוי ולהרחבת זכויות הבניה במקרקעין.
לעמדתו, הסכם זה איפשר את האצת התכנון והמימוש של מקרקעי הנתבעת, ששוויים במועד הפסקת הטיפול המשפטי שקיבלה הנתבעת מהתובע, הוערך בסכום של 120,000,000 $.
בנוסף להשבחת זכויות הבניה במקרקעי הנתבעת, טיפל התובע, לטענתו, בעניינים נוספים כגון הפחתת תשלומי מס רכוש בגין המקרקעין, לרבות טיפול בהסדרת חובות הנתבעת לרשויות מס רכוש; טיפול בשומות היטלי השבחה והיטלי ביוב; ניהול הליכים משפטיים בשם הנתבעת; הענקת שירותים משפטיים לחברת בת של הנתבעת בשם "
חברת דרום יהודה ראשל"צ נכסים בע"מ"; עריכת חוזי שכירות; השתתפות סדירה בישיבות במשרדי הנתבעת וטיפול משפטי שוטף בעניינים כלליים אחרים של הנתבעת.
לגרסת התובע, תנאי ההתקשרות בינו לבין הנתבעת עוגנו במסמך שנחתם על-ידי הצדדים ביום 31.10.79 (להלן: "
מסמך ההתקשרות") כ-4 שנים לאחר תחילת הקשר שבין הצדדים, בו נקבע ששכר הטרחה בעבור פעולותיו המקצועיות של התובע לצורך תכנון ופיתוח מקרקעי הנתבעת, ישולם לו על-פי שכר ראוי ועל-פי תוצאות הטיפול בפועל.
באשר לפעולות כגון חלוקת המקרקעין, רישום זכויות ועריכת חוזים, נקבע ששכר טרחתו של התובע יהא בשיעור שאינו נופל מהתעריף המינימאלי הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין.
ביום 25.10.01 הגישו המפרקים לבית המשפט של פירוק הודעה בדבר החלטתם להפסיק לקבל שירותים משפטיים ממשרדו של התובע. בהודעתם ציינו המפרקים, בין היתר, שמשרד עורכי הדין של התובע העלה דרישות בלתי סבירות לשכר טרחה בעבור השירותים שניתנו לנתבעת במהלך השנים.
בהחלטתו מיום 20.9.05 קבע בית המשפט של פירוק (השופטת ד' קרת מאיר):
"
המחלוקת תועבר לבירור בפני ערכאה אזרחית מוסמכת, במסגרת תובענה רגילה, שכן יש צורך בבירור עובדתי מעמיק, בשל ריבוי השנים בהן מדובר והן בשל הצורך בהוכחת מתן השרותים המשפטיים שטוען המבקש".
מכאן התביעה דנן, שהוגשה לבית המשפט ביום 10.8.06, ובמסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו שכר טרחה בסך של 24,000,000 ש"ח .