ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1952-00
14/11/2012
|
בפני השופט:
שרה גדות
|
| - נגד - |
התובע:
אגריפרם אינטרנשיונל בע"מ
עו"ד עמוס בר-מור
|
הנתבע:
1. שמואל מאירסון
2. איל לב ארי
3. מורלינוי בע"מ
עו"ד אמיר איבצן
|
| פסק-דין |
רקע:
1. ביום 29.8.07 ניתן על ידי פסק-דין בתיק זה.
בפסק הדין נדחתה תביעת התובעת להשבת רווחי הנתבעים ולהשבת כספי הלוואת הבעלים.
2. התובעת הגישה ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 8728/07) וביום 15.7.10 ניתן פסק-דין ע"י ביהמ"ש העליון (להלן:
"פסק הדין").
בפסק דינו החליט בית המשפט העליון, בין היתר, להחזיר את הדיון לבית משפט זה בשני עניינים:
א. חישוב והשבת
"ההפרש בין המחיר בו נמכרו המניות בפועל, לבין המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן, וזאת בתוספת ריבית והצמדה" (סעיף 53 לפסק הדין).
ב. הכרעה בשאלה האם הסכם מרץ עמד בתוקפו במועד מכירת המניות אם לאו (סעיף 54-57 לפסק הדין).
3. בסעיף 2 לתצהירה של גב' אפרת בן עמי מטעם התובעת הודיעה התובעת כי אין לה
"עניין בבירור נוסף בשאלת תקיפותו של 'הסכם מרץ' למועד מכירת המניות ... ובתוצאות שעשויות להיגזר מכך ... תסתפק התובעת בסעד שהעניק לה כב' בית המשפט העליון כמצויין בסעיף 1 לעיל" והכוונה להשבת ההפרש בין המחיר בו נמכרו המניות לבין המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק.
4. אי לכך דן פסק דין זה, כהוראת בית המשפט העליון, ב
"השבת ההפרש בין המחיר בו נמכרו המניות בפועל, לבין המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן, וזאת בתוספת ריבית והצמדה".
5. לאחר שהוחזר התיק ולאחר מספר דיונים בבית משפט זה, הגישו הצדדים חוות דעת של מומחה מטעמם והתובעת הגישה גם תצהירי עדות ראשית.
המומחים נחקרו על חוות הדעת, התובעת סיכמה את טיעוניה בעל-פה והנתבעים הגישו סיכומים בכתב.
6. בהמשך ולאור האמור לעיל ניתן פסק דין זה.
דיון:
7. התובעת הגישה, כאמור, תצהירים וחוות דעת מטעמה, ערוכה ע"י רו"ח יעקב זיצר.
התובעת טוענת, וכך גם ערך המומחה את חוות דעתו, כי יש לחשב את ההפרשים על בסיס המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן, כשהמועד הקובע הוא 18.1.00 שהוא המועד הראשון בו נמכרו המניות (ר' סעיף 6 לתצהיר אפרת בן עמי וחוות הדעת של מר יעקב זיצר).
8. הנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם, ערוכה ע"י רו"ח אהוד קיש.
הנתבעים טוענים, וכך גם נערכה חוות הדעת, כי יש לחשב את המחיר הממוצע בו נמכרו המניות על בסיס כל עסקה בנפרד.
9. בפסק דינו קבע בית המשפט העליון באופן מפורש וברור כי
"במקרה שלפנינו יש להורות על השבת ההפרש בין המחיר בו נמכרו המניות בפועל, לבין
המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן, וזאת בתוספת ריבית והצמדה" (ההדגשה אינה במקור - ש.ג).
משמעותה של הוראה זו ברורה ועל פיה יש לחשב את המחיר הממוצע בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירת המניות, בכל עסקה ועסקה, כפי שחישב רו"ח אהוד קיש, המומחה מטעם הנתבעים, בכפוף לאמור בהמשך.