ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
15370-08
24/05/2012
|
בפני השופט:
זהבה אגי
|
- נגד - |
התובע:
רחל רקפת אלון גובאי
|
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר אגוד ביטוח נפגעי רכב בע" מ
|
פסק-דין |
בהודעה לצד שלישי
הרקע
1. ביום 23.3.2001 ארעה תאונת דרכים, בה קיפח את חייו אלון שיפטן ז"ל [להלן - "המנוח"], בהיותו חייל סדיר. הרכב בו נהג המנוח היה מבוטח בכלל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ, הן הנתבעות 1 ו-2 בתביעה דנן.
2. המנוח השאיר אחריו כיורשים את אביו, ואת אחותו - היא התובעת בתביעה דנן. אמו של המנוח נפטרה לפניו.
3. במהלך שנת 2001, פנה אביו של המנוח לקצין התגמולים במשרד הביטחון אשר הכיר בתביעתו ושלם וישלם לו תגמולים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י - 1950 [להלן - "חוק התגמולים"].
4. לימים, פנה משרד הבטחון, באמצעות חטיבת תביעות וביטוח, לנתבעות 1 ו-2 [להלן - "הנתבעות"] בדרישה לשיפוי בגין התגמולים המשתלמים על ידו לפי חוק התגמולים. לאחר מו"מ הגיעו הצדדים להסכמה לפיה שופה משהב"ט על ידי הנתבעות בסך 41,945 ש"ח, שהיה שווי מלוא תביעת העזבון במועד השיפוי.
5. ביום 8.11.2005 ניתן צו ירושה לפיו הוכרזו התובעת ואבי המנוח כיורשי המנוח בחלקים שווים ביניהם.
6. בתביעתה דנן, טוענת התובעת כי היא זכאית לפיצוי בגין חלקה בעזבון המנוח כיורשתו. מאחר ובינתיים שונתה ההלכה על ידי הכללת פיצוי בגין "השנים האבודות" בתביעת העזבון, כללה בתביעתה פיצוי גם באב נזק זה.
7. הנתבעות כפרו בחבותן לפצות את התובעת כאמור בתביעתה. הנתבעות טענו להשתק כלפי התובעת תוך הפנייה לתביעה קודמת שהגישה התובעת ביחד עם אביה בת.א. 55091/06 בבית משפט השלום בתל אביב, אשר נמחקה על יסוד בקשה מוסכמת בה נאמר כי "אחרי הגשת התביעה התברר בדיעבד לח"מ כי המבקשים פנו בעבר לקצין התגמולים וסילקו את תביעת העיזבון". עוד טענו הנתבעות למיצוי זכות התביעה של העזבון עם ביצוע התשלום למשרד הביטחון.
8. התובעת הגישה כתב תשובה בהתייחס לטענת הנתבעות להשתק בגין התביעה שנמחקה. לטענתה, מחיקת התביעה נעשתה מתוך טעות שהטעו הנתבעות את בא כוחה בטענה כי גם התובעת קבלה תגמולים ממשרד הביטחון, ועל כן אין הן יכולות להסתמך על שנטען במסגרת הבקשה למחיקת התביעה.
9. הנתבעות לא הסתפקו בהדיפת טענות התביעה אלא שלחו גם הודעת צד ג' למדינת ישראל - משרד הבטחון אגף השיקום. הנתבעות טענו כי סילקו את תביעת השיבוב של צד ג' ובשטר הקבלה הצהיר משהב"ט כי סכום זה מהווה שיפוי בגין התגמולים המשולמים על ידי צד ג'
להורי המנוח, ועם קבלתו משוחררות הנתבעות ביחד ולחוד "שחרור מלא מכל אחריות שהיא בקשר עם תאונת הדרכים הנ"ל".
10. הנתבעות טוענות כי הצד השלישי שובב את מלא תביעת העזבון, והציג מצג כמי שבא בנעלי העזבון כולו, בכך שהכיר בשני ההורים כזכאים לתגמולים, ואף פטר את הנתבעות מכל אחריות נוספת בגין התאונה.
11. במצג זה, עליו הסתמכו הנתבעות, ובהפטר עליו התחייב, שלמו הנתבעות לצד ג' את מלא תביעתו וסגרו את התיק מבלי שהשאירו עתודות כספיות לתביעות עתידיות.
12. הנתבעות טוענות כי היה על משרד הבטחון לדעת כי אמו של המנוח נפטרה לפניו ועל כן היה עליו לברר את זהות יורשי המנוח. הצד השלישי התרשל בבירור זהות יורשי המנוח והזכאים לתבוע מכח עזבונו, ויצג במחדליו מצג שווא רשלני לפיו סילק את מלא תביעת העיזבון ועל כן הינו רשאי לשובב מן הנתבעות את מלא תביעת העזבון.
13. משרד הבטחון הגיש כתב הגנה להודעה לצד ג'. בפתח ההודעה נטען להתיישנות התביעה ולשיהוי ניכר בהגשתה ובמשלוח ההודעה, המצדיקים דחיית התביעה או למצער, דחיית ההודעה לצד ג'.
14. לגופם של דברים טענה המדינה כי ההודעה לצד ג' שנשלחה לה משוללת עילה שכן התובעת, שהינה אחותו של המנוח, לא נכללה בגדרי הזכאים לתגמולים לפי חוק התגמולים, שכן רק הוריו זכאים לתגמולים מכוח חוק זה. ומאחר ובכתב הקבלה הוצהר כי הסכום ששולם למשה"ט על ידי הנתבעות הינו לשיפוי התגמולים ששולמו וישולמו
להוריו של המנוח, לא נוצר על ידו מיצג כאילו הוא תובע בשם העזבון כולו.
15. המדינה מוסיפה וטוענת בכתב ההגנה שהגישה להודעה לצד ג' כי משרד הבטחון לא יכול היה לפעול אל מול שולחי ההודעה בעבור אדם אחר, זולת הורי המנוח, שהם והם בלבד מוגדרים כ'בני משפחה' לפי חוק התגמולים.
16. באשר לטענת הרשלנות המיוחסת למדינה, משיבה המדינה כי דווקא הנתבעות הן אלו שהתרשלו ולא בררו דברים לאשורם, מי ומי זכאים לרשת את המנוח.
17. גם המדינה סבורה כי זכותה של התובעת, כאחותו של המנוח, הינה זכות עצמאית וחיצונית לחוק התגמולים, ואין שטר הפטור שנחתם על ידי משרד הבטחון משתרע על זכויותיה שלה.
18. עד כאן טענות הצדדים בכתבי הטענות.