התובענה שלפניי עניינה בטענת התובעים כי הם בעלי זכות יוצרים וזכות מוסרית ב"ספר האגדה" מאת חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי, וכי הנתבעות הפרו זכויות אלה.
הרקע להגשת התובענה והצדדים לה
1. לרגל 60 שנה לעצמאות מדינת ישראל הוחלט בהוצאת "משכל" להוציא לאור סדרת ספרים חגיגית ומיוחדת בשם "עם הספר", ובה תמצית של אוצרות הרוח ונכסי התרבות המהווים את קאנון הספרות היהודית והעברית (להלן: "
סדרת עם הספר" או "
הסדרה"). מדובר בפרויקט שלדברי יוצריו נועד "לספק לקורא המשכיל ולקורא ההדיוט כאחד, שער נוח ורחב לתוך היכל התהילה של התרבות היהודית הטקסטואלית", וכן "לשמש 'כמתאבן' שיעורר את תאבונם של הקוראים לשוב ולעיין ביצירות המופת של התרבות היהודית, בשלמותן" (בסעיף 6 לתצהירו של מר דב (דובי) איכנולד, מנכ"ל הוצאת משכל; להלן: "
איכנולד"). הסדרה מונה כ- 30 כרכים ובהם יצירות מופת מכל הדורות: החל מהתנ"ך ושישה סדרי משנה, תלמוד בבלי- מסכת ברכות, סידור תפילה, מחזורים לחגים, מבחר מיצירת הרמב"ם, שולחן ערוך, מבחר מספרות המוסר, ספר הכוזרי מאת רבי יהודה הלוי, ויצירות נבחרות מהספרות העברית מאת שלום עליכם, ח"נ ביאליק, ש"י עגנון ויוצרים נוספים (פרסום המתאר את הסדרה צורף כנספח א לתצהיר איכנולד).
בבחירת היצירות לסדרת עם הספר סייעה למשכל ועדה של חוקרים, רבנים, סופרים ואנשי רוח, המייצגים זרמים שונים בתרבות הישראלית - ועם חבריה נמנו הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ, א.ב. יהושע, פרופ' ידידיה שטרן (להלן: "
פרופ' שטרן"), פרופ' אביעד קליינברג, פרופ' משה הלברטל, הרב יובל שרלו, ד"ר רות קלדרון, ד"ר גדי טאוב, ויורם קניוק; בראשה של הוועדה עמד מר נחום לנגנטל (להלן: "
ועדת המומחים" ו- "
לנגנטל" בהתאמה). ביצירות רחבות היקף נבחרו על ידי ועדת המומחים חלקים מסוימים מתוך היצירה, שלדעת חבריה "מייצגים, ככל האפשר, את התמצית ואת רוח המפעל כולו, כדי למשוך את לב הקוראים" (בסעיף 4 לתצהיר לנגנטל).
2. אחת מן היצירות שקיבלו מקום בסדרת עם הספר הוא "ספר האגדה" מאת ח"נ ביאליק ו-י"ח רבניצקי (להלן: "
ספר האגדה", "
ביאליק" ו- "
רבניצקי" בהתאמה). ספר זה הינו "לקט של אגדות ממקורות שונים, שנבחר, תורגם, נערך, שוכתב, וסודר על ידי ביאליק ורבניצקי ז"ל, החל משנת 1903, תוך הוספת מבואות, דברי הסבר, ניקוד וביאורים פרי עטם." (סעיף 16 לתצהיר פוגטש). אין חולק כי מדובר ב"יצירת מופת נדירה, המביאה לידי ביטוי סוגי ספרות וסוגות שהיו נהוגים במהלך השנים, מעשיות, שיחות, דרשות ומאמרים, דברי פיוט ושיר, משלים וחידודים, גוזמאות ודברי הבאי ועוד" (סעיף 21 לתצהיר פוגטש). לספר האגדה שישה חלקים שכל אחד מהם עוסק בנושא מרכזי נפרד, ועל פי חלוקה זאת ארגנו ביאליק ורבניצקי את האגדות בהתאם לנושאן.
התובעים הם ניניו של רבניצקי. בנו של רבניצקי, מר אליהו רבניצקי ז"ל, היה נשוי לגב' מיכל רבניצקי ז"ל ונולדו להם שני ילדים, יונה ירחי ז"ל ונעמי שפירא ז"ל. התובעים מס' 1 ו-2, רות פוגטש (לעיל ולהלן: "
פוגטש") ויעקב שפירא הם ילדיה של נעמי שפירא ז"ל; התובעים מס' 6-3, עמיחי ירחי, חנה סקל, שושנה יעקבי ונורית ירחי הם ילדיהם של יונה ירחי ז"ל (התובעים מס' 6-1 יחדיו יכונו להלן: "
התובעים").
התובעים הם גם יורשיו של רבניצקי. הלה השאיר אחריו יורש אחד, בנו אליהו רבניצקי ז"ל (ראו צו המכריז על ירושה מיום 24/7/1944, צורף כחלק מנספח יב לתצהיר פוגטש); את אליהו רבניצקי ז"ל ירשו רעייתו (מיכל רבניצקי ז"ל), ביתו (נעמי שפירא ז"ל), וילדיו של בנו (יונה ירחי ז"ל, שהלך לעולמו לפני אביו) (ראו צו הכרזת ירושה מיום 18/9/1957, סומן ת/1). מיכל רבניצקי ז"ל לא כתבה צוואה ולא הוצא לעזבונה צו ירושה - מאחר שלא השאירה אחריה כל רכוש. יחד עם זאת, עוד בחייה היא העבירה את זכויותיה "הנוגעות לקבלת תמלוגים משכר-סופרים, דמי תרגום וזכויות אחרות" כלשונה, לביתה (נעמי שפירא ז"ל) ולילדיו של בנה (התובעים מס' 6-3) (ראו הוראותיה מיום 28/10/1973, ת/3). ילדיה של נעמי שפירא ז"ל (התובעים 2-1) הם יורשיה בחלקים שווים (ראו צו קיום צוואה מיום 4/6/00, צורף כחלק מנספח יב לתצהיר פוגטש).
3. ועדת המומחים מטעם משכל ראתה בספר האגדה "יצירה מונומנטאלית" כלשונו של לנגנטל, שמן הראוי כי תיקח חלק בסדרת עם הספר. ואולם בעוד שכוונתם המקורית של חברי הוועדה היתה להעתיק את הספר במלואו וכמות שהוא, בפועל התברר להם כי לא ניתן לעשות כן במסגרת הזמן והתקציב שהועמדו לרשותם:
"
הסתבר לנו כי ההקלדה בעייתית ביותר, כי אין בנמצא ניקוד מלא ומדויק, וכי אין אפשרות מעשית להוציא את 'ספר האגדה' במתכונת המלאה והשלמה, כולל ביאורים עדכניים, במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו להוצאת הספר במסגרת הסדרה לציון מלאת 60 שנה למדינה.
...
בשל רצוננו להתכבד ביצירתם של ביאליק ורבניצקי, וחשוב מכך - לכבד את היצירה ואת עורכיה, החלטנו בישיבה שהתקיימה ביום 11/9/08 לכלול בכרך שיראה אור במסגרת הסדרה המייצגת את 'ארון הספרים היהודי', את החלק השני של 'ספר האגדה' ובמידת האפשר גם את חלקה החמישי של היצירה." (סעיפים 10-7 לתצהיר לנגנטל).
בסופו של יום, המהדורה של ספר האגדה שפורסמה בסדרת עם הספר כללה רק את החלק השני וחלק מן החלק החמישי מן היצירה המקורית; ובנוסף הושמטו דברי הפרשנות, ההסברים והביאורים שנכתבו על ידי ביאליק ורבניצקי. ההקדמה לספר שנכתבה על ידי המחברים הוחלפה במבוא חדש מאת ד"ר רות קלדרון, ועוד במסגרת הסדרה הושמט לחלוטין הניקוד שהופיע ביצירה המקורית (ראו סעיף 73 לתצהיר פוגטש).
יסודה של התביעה הוא בטענת התובעים שלפיה אותם שינויים שנעשו בספר האגדה במסגרת סדרת עם הספר, מהווים פגיעה בזכויות שיש להם ביצירה.
4. הנתבעת מס' 2, דביר הוצאה לאור בע"מ, היא ממשיכת דרכה של "הוצאת דביר" שנוסדה בשנת 1919 באודסה על ידי ביאליק, רבניצקי ואנשי רוח נוספים - במטרה להוציא לאור ספרי לימוד שיקדמו את החינוך הלאומי העברי (להלן תכונה הנתבעת 2, על גלגוליה: "
הוצאת דביר"; ראו סעיף 10 לתצהיר פוגטש). לאחר עלייתו של רבניצקי לארץ הפכה הוצאת דביר לעסק משפחתי, שבו עבדו בנו, נכדו ובני משפחה נוספים (ראו עדותה של פוגטש בעמ' 14 לפרוטוקול ש' 26-25). הוצאת דביר משמשת כמוציאה לאור של ספר האגדה, כבר למן המהדורה הראשונה של הספר ועד היום; ויצוין כי על גבי כל המהדורות של ספר האגדה שהודפסו במרוצת השנים נכתב כי כל הזכויות שמורות להוצאת דביר (ראו סעיף 6 לתצהירו של מנהל הנתבעות 1 ו-2, מר ערן זמורה; להלן: "
זמורה"). בשנת 1986 נרכשה הוצאת דביר על ידי הנתבעת מס' 1 - כנרת-זב"מ-דביר מוציאים לאור בע"מ (ראו עדותו של זמורה בעמ' 35 לפרוטוקול ש' 5-4; הנתבעות מס' 1 ו-2 יחדיו יכונו להלן: "
כנרת").
בגין מכירות ספר האגדה נהגה הוצאת דביר, וכיום נוהגת כנרת, לשלם לצאצאיו של רבניצקי תמלוגים (ראו סעיף 9 לתצהיר זמורה).
הנתבעות מס' 3 ו-4, משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ ומשכל הוצאה לאור (1981) בע"מ הן שתי חברות העוסקות יחדיו בהוצאה לאור של ספרים במגוון של קטגוריות ספרותיות - בין היתר תחת המותגים "ידיעות אחרונות", "ספרי חמד", וכאמור סדרת עם הספר (לעיל ולהלן: "
הוצאת משכל" או "
משכל").
העובדות הצריכות לעניין
5. עובדות המקרה בעיקרן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים. לאחר שוועדת המומחים המליצה למשכל לכלול את ספר האגדה בסדרת עם הספר, פנה איכנולד (מנכ"ל משכל) לזמורה (מנכ"ל כנרת, המוציאה לאור של ספר האגדה המקורי) וניהל עימו דין ודברים בנדון. זמורה מצידו פנה לפוגטש וסיפר לה כי הוא מעוניין לאפשר את הוצאתו לאור של ספר האגדה במסגרת הסדרה - ופוגטש נתנה את הסכמתה לכך, בשמה ובשם התובעים כולם,
בכפוף לכך שהספר יפורסם בשלמותו וללא שינויי עריכה. בשלב זה הודיע זמורה לאיכנולד כי הוא מקבל את הצעתו בנוגע להוצאתו לאור של הספר, וביום 23/9/07 חתמו השניים בשם ההוצאות לאור שהם מייצגים על הסכם שכותרתו "
הסכם להוצאת מהדורה מיוחדת זהה למהדורה הקיימת" (להלן: "
הסכם ההוצאה לאור", צורף כנספח ג לתצהיר איכנולד). במסגרת הסכם זה הצהירה כנרת כי היא בעלת "מלוא הזכויות" בספר האגדה (כלשון ההסכם), וכי היא נותנת הרשאה למשכל להוציא את הספר לאור במסגרת סדרת עם הספר מבלי לערוך בו כל שינוי או השמטה:
"2.1. ידיעות אחרונות (הוצאת משכל- ע.ב.) תפיק ותוציא לאור את 'ספר האגדה'
במתכונתו הנוכחית, על כל המופיע בו, ללא כל שינויים השמטות או תוספות וזאת בכרך אחד, באיכות גבוהה הן מבחינת התוכן והן מבחינת העיצוב- הצורני והגרפי (בהתאם לתוכנית סדרת עם הספר).