פסק-דין בתיק ת"א 10052-09-10

            א. התביעה וההליכים שבעקבותיה

1.         עניינו של פסק דין זה בתביעה לאכיפת הסכם למכר דירה ולסעד כספי של פיצויים.

2.         בכתב התביעה טוענים התובעים כי ב-22.1.09 נחתם בינם לבין הנתבעים הסכם שעל פיו מוכרים להם הנתבעים דירה ברח' חפץ חיים 14 בירושלים (הידועה כגוש 30066 חלקה 80 תת חלקה 6) תמורת סך 950,000 ש"ח. התובעים ממשיכים וטוענים כי הנתבעים קיבלו את שהיה עליהם לקבל על חשבון התמורה, אך החל משלב מסוים הנתבעים משכו ידיהם מן העסקה, לא איפשרו לתובעים לקבל הלוואה שנועדה לשלם את יתרת התמורה, לא באו לקבל שיקים שהפקידו התובעים מאוחר יותר לתשלום יתרת התמורה ונמנעו ממסירת החזקה לתובעים. לטענת התובעים נוצר מצב שבו הנתבעים ממשיכים להחזיק בדירה ובסכומים שקיבלו תמורת רכישתה גם יחד.

3.         בתחילה ניתן על ידי כב' הרשם פסק דין בהעדר הגנה (ב-7.11.10), ואולם, בהחלטת כב' הרשם מ-16.1.11 בוטל אותו פסק דין, בכפוף לחיוב הנתבעים בתשלום הוצאות ללא קשר לתוצאה הסופית בהליך.

4.         בכתב ההגנה (שהוגש ב-31.1.11) טוענים הנתבעים כי אין לאכוף ההסכם שכן מדובר בהסכם למראית עין (סעיפים 7-6 לכתב ההגנה). הם מוספים וטוענים כי התובעים הפרו את הסכם המכר בכל הקשור לביצוע התשלומים שמכוחו, וכי בשל כך זכאים היו הנתבעים לבטלו, והם אף בטלוהו הלכה למעשה, והנתבעים אף שבים ומודיעים על ביטולו במסגרת כתב הגנתם (סעיף 8 לכתב ההגנה).

5.         כאן המקום לציין כי במהלך ההליכים (ב-12.9.11) עתרו התובעים למתן צו עשה זמני שעניינו "צו המורה למשיבים להפקיד את מפתחות הדירה בקופת בית המשפט ולחתום על כל המסמכים והאישורים הנדרשים ע"י בנק לאומי למשכנתאות לצורך קבלת הלוואה על יתרת התמורה והעברת יתרת התמורה בסך 550,000 ש"ח עבור הדירה למשיבים, וזאת כנגד הפקדת סך 154,009 ש"ח (10,991 - 165,000 ש"ח), ולחילופין, הפקדת סך 165,000 ש"ח בקופת בית המשפט ע"י המבקשים". לאחר טיעונים בכתב ובעל פה (בדיון מ-22.11.11) בקשר לבקשה זו, נדחתה הבקשה (בהחלטה מ-27.11.11).

6.         במרוצת ההליכים נעשו ניסיונות להביא את הצדדים לפשרה, ואלם המאמצים שנעשו בקשר לכך לא נשאו פירות, ולכן לא היה מנוס מקיום הליכים מלאים, שהביאונו עד הלום.

7.         מה שקשור בראיות בתיק דנן היה מורכב במידת מה, ולכן אסקור אותו להלן.

8.         התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית (של התובע 1 ושל משה עידן, שהוא ידיד של התובעים, אשר נכח בחתימת ההסכם) ויחד עם הגשתם ציינו שיהיו מעוניינים להעיד את יוסי שטיצברג, שנזכר בכתב ההגנה כגורם מרכזי ביחסים שבין הצדדים, ללא הגשה מקדימה של תצהיר עדות ראשית.

9.         לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להעלות טענותיהם לגבי המצב האמור, נקבע כי בשלב ראשון תישמע עדותו של העד שטיצברג, וכי רק לאחר מכן יגישו הנתבעים תצהירי עדות ראשית (החלטה מ-19.8.11).

10.       לגבי עדותו של שטיצברג הוסכם כי מעמדו הוא כעד מטעם התובעים (פרוטוקול     מ-25.10.11), והוא העיד בשני דיונים ממושכים (ב-3.11.11 וב-22.11.11).

11.       הנתבעים הגישו (ב-2.1.12) תצהירי עדות ראשית של הנתבעת 1, של בעלה ושל הנתבע 3.

12.       קדם המשפט המסכם (שהתקיים ב-8.1.12, במתווה השמיעה הרצופה) התמקד בעניין זימונו לעדות של עו"ד יעקב בניטה, שבשלבים מסוימים ייצג גם את התובעים וגם את הנתבעים בעניינים שעל הפרק. בעקבות קדם משפט זה ניתנה (ב-9.1.12) החלטה לפיה עו"ד בניטה יעיד בפתח דיון ההוכחות הראשון ללא הגשה מקדימה של תצהיר עדות ראשית. בהחלטה זו נקבע גם כי מעמדו של עו"ד בניטה יהיה כשל עד מטעם בית המשפט, וניתנו הוראות נוספות הקשורות בעדותו. באותה החלטה הוסברו גם הטעמים למה שנקבע בגדרה.

13.       בדיוני הוכחות (שהתקיימו ב-15.3.12 וב-19.3.12) נשמעה עדותו של עו"ד בניטה, ואחריה נחקרו המצהירים על תצהיריהם. לגבי הנתבע 3 הוסכם, לאחר שנשאל שאלות ספורות בחקירה נגדית, כדלקמן: "בשלב הנוכחי, לאחר שהנתבעים לא נמנעו מלהגיש תצהיר של העד שהוא בעל דין, אך בהמשך לתשובות שהוא נתן עד כה, מקבלים את הצעת בית המשפט שהתצהיר של עד זה והחקירה שעד כה לא יהיו חלק מחומר הראיות, מבלי שיש בכך להוסיף לזכויות צד זה או אחר או לגרוע מהן. זאת למעט סעיף 36 לתצהירו שיישאר חלק מחומר הראיות ושרק בקשר אליו הוא ייחקר" (פרוטוקול, ע' 97, ש' 18-14). בהמשך לכך נשאל הנתבע 3 עוד מספר שאלות, שתאמו את ההסכמה הנ"ל.

14.       לקראת דיון הסיכומים שנועד ל-19.4.12 הוגשו סיכומים כתובים מטעם שני הצדדים, ובמסגרת אותו דיון באו השלמות טיעון. בכך הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק.

            ב. תוצאה סופית בקליפת אגוז

15.       לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש לקבל התביעה במובן זה שאורה על אכיפת הסכם המכר וכן שהנתבעים יחויבו לשלם לתובעים את סכום הפיצויים המוסכמים שנכלל בו (הנמוך במקצת מסכומי הפיצויים הנתבעים בגין הנזקים).

16.       אסביר להלן כיצד הגעתי לתוצאה דלעיל.

            ג. הבסיס והביסוס לתוצאה הסופית